אובדן רישיון נהיגה בעקבות פסילה

לטענתו בשל הפסילה העומדת לחובתו משנת 2017 הוא עלול לאבד את רישיון נהיגתו שהצליח לחדשו בקושי רב לאחר מבחני נהיגה.

...

בנסיבות אלה אני קובעת כי ההזמנה לדיון נמסרה למבקש כדין וכי לא קיימת סיבה מוצדקת לאי התייצבותו בדיון.

לפיכך אני קובעת כי אי ביטול פסק הדין לא יגרום לחשש לעיוות דין למבקש.

לנוכח האמור ומכוח עקרון סופיות הדיון הבקשה נדחית.

עוד טענה כי העורר בעצמו חתם על תצהיר מול הסניגור, שהוא יודע על הפסילה, ויום למחרת הוא הפקיד חלף רישיון הנהיגה, תצהיר בדבר אובדן רישיון נהיגה, כאשר לדבריה לשוטרים שעצרו אותו הוא הציג את הרישיון עצמו.

כן יובהר כי טענתו זו של העורר בדבר נהיגה בשל טעות של עוה"ד נטענה כבר בפני השוטר, וצוינה בדו"ח העיכוב מיום 31.01.2020.

...

לאור זאת, אני קובע כי התנאים שנקבעו בהחלטת בית משפט קמא ישארו על כנם בכפוף להוראות הבאות: בימים א'-ה' בכל שבוע העורר ישהה במעצר בית לילי בין השעה 19:00 עד השעה 07:00 למחרת.

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום בבצוע עבירות חמורות של נהיגה בפסילה, נהיגה ללא ביטוח, נהיגה בקלות ראש, גרם תאונת דרכים ואי מסירת פרטים, וכן בעובדות כתב האישום המצורף בעבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה [הן מחמת הפסילה והן מחמת פקיעת הרישיון בחודש 09/09], ונהיגה ללא ביטוח תקף.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 29.08.14 נהג הנאשם ברכב בכביש מס' 2, איבד שליטה על הרכב, סטה שמאלה פגע במעקה הבטיחות ומשם נהדף ופגע ב-2 כלי רכב שנסעו מימינו ולפניו.

...

לאור כל האמור לא מצאתי לסטות לקולא ממתחם הענישה שנקבע.

למרות המלצת של שירות המבחן, לאחר שקראתי היטב את התסקיר המפורט שערך, ולאור התרשמותי אף אני מהנאשם, אני סבור כי הנאשם אינו מראה בשלב זה למרבה הצער, פוטנציאל שיקומי ממשי, ולפיכך לא מצאתי להעדיף במסגרת גזר הדין את שיקולי השיקום של הנאשם, על פני שיקולי הענישה המקובלים, ולסטות עקב זאת ממתחם הענישה הנהוג.

לאור כל האמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: 6 חודשי מאסר בפועל, שירוצו מאחורי סורג ובריח.

תפקידו של בית המשפט לבחון את מכלול השיקולים הרלוואנטיים לצורך פסילה רישיון הנהיגה של המשיב, בית המשפט יבחן את מכלול הראיות הלכאוריות אשר מציגה בפניו המבקשת.

בשעה 20:10 המשיב החל לבכות בנוכחות השוטר ובנוכחות אביו הוא ציין כי השתן שלו מלוכלך והצטער על כך וכי לא רצה לתת שתן כי הוא פחד לאבד את רישיון הנהיגה שלו.

...

אשר על כן, ולאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים ואת תיק החקירה שהוגש לעיוני ואת חומרת העבירות, החלטתי להורות על פסילת המשיב מלקבל ומלהחזיק רישיון נהיגה עד תום ההליכים.

לשם חישוב הפסילה, הפקיד הנאשם תצהיר בדבר אובדן רישיון הנהיגה במזכירות בית המשפט ביום 3.8.2022.

סעיף 3(ב) לנוהל אכן קובע כי: היה והפסילה הוטלה ע"י קצין מישטרה או שהנהג נהג בנגוד להודעת איסור שימוש ("השבתה מנהלית") או שהפסילה הוטלה ע"י בימ"ש ובמהלך 10 השנים האחרונות לא הוטלה על הנהג פסילה נוספת- יחקור השוטר את הנהג תחת אזהרה ואם החקירה העלתה כי אכן הנהג נהג בפסילה ירשום לנהג דו"ח הזמנה לדין בשיפוט מהיר בגין נהיגה בזמן פסילה.

...

אקדים ואומר כי אני מקבל את עמדת המאשימה ודוחה את הבקשה.

לא ברור שבמצב זה כשבבקשה אין רמז לטענת הגנה או בדבר סיכוי לזיכוי או סיכוי של ממש כי חקירה הייתה מובילה לאי הגשת כתב אישום, ראוי להיעתר לבקשה לביטולו ((שלום ירושלים) 5279/14 מדינת ישראל נ' עוודה זיאן חוסין (נבו 03.02.2016)).

" ראו גם לאחרונה בפסק דינו של כב' השופט הבכיר אלון אופיר ב-תת"ע (תעבורה ב"ש) 10459-01-20 מדינת ישראל נ' אברהים אבו רקייק (15.02.2023): "ברור על פניו כי נהלי המשטרה מורים על ביצוע חקירה לחשוד, אך כפי שטענה המדינה בתגובתה בצדק בעיני, הדבר נתון בסופו של יום לשיקול דעתו של החוקר ויתכנו נסיבות בהן יגיע השוטר או החוקר למסקנה ולפיה, כאשר בעבירת תעבורה עסקינן, די בקבלת תגובתו של החשוד, ואין הצדקה לביצוע חקירה תחת אזהרה" אכיפת עבירות תעבורה היא מטבעה דינמית יותר מאכיפה של עבירות פליליות אחרות, ומתצעת בדרך כלל "בתנאי שטח" והזמן אמת בסמוך לגילוי העבירה, וכמובן שגם לכך יש לתת משקל בבואנו לשקול האם פעולה מסוימת לוקה בפגם חמור אם בכלל.

לסיכום, אני דוחה את הבקשה.