אובדן ראייה זמני בתאונת עבודה

התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המל"ל. במסמך 'גיליון טפול' ממיון כרורגי בבית החולים, מיום 22.1.17, נכתב: "בת 34 בריאה. אינה יודעת אם בהריון, ווסת באיחור של כ-10 ימים. זוכרת שעלתה על אוטובוס, אינה זוכרת מאז מה קרה. כעת מלינה על כאבים בראש מימין ובגב התחתון, כעת עם בחילות, ללא הקאות למיטב ידיעתה, פרה"נ עם אבדן הכרה, מציינת טישטוש ראיה. כאבים בחזה מימין מוחמרים בשיעול". ב'מכתב סיכום רפואי – שיחרור מהמלרד' מבית החולים, שמועדו - יום לאחר התאונה, 23.1.17, נכתב, בין היתר: "... נוירוכירורגיה: בת 34, בריאה בד"כ. אמש ניחבלה בראשה במהלך נפילה בעת נסיעה באוטובוס. ככל הנראה ניחבלה באוקסיפוט, איבדה הכרתה. זוכרת חלקית את הארוע. היום הקיאה פעמיים. חשה סחרחורות, כאבי ראש. מציינת כי תלונותיה בהחמרה. בבדיקתה: בהכרה מלאה, שתוף פעולה מלא, היתמצאות תקינה, GCS-15. ראש – ללא סימני חבלה חצוניים משמעותיים. תנועת גלגלי העיניים תקינות ככל שניתן לבדוק – אינה משתפת פעולה באופן מלא במהלך הבדיקה. אישונים עגולים, שוים, מגיבים לאור. ללא חולשה של שרירי הפנים, תחושה שמורה בפנים. תנועתיות הצואר והלשון תקינה, משתפת פעולה חלקית. מציגה צניחת גפה עליונה שמאלית וחולשה בגפה תחתונה שמאלית. הליכה ושיווי משקל תקינים. נשלחה בעקבות הממצאים בבדיקה ובאנמנזה לבדיקת CT מוח – לא הודגם ממצא חבלתי תוך מוחי. לסיכום, ללא עדות ללא עדות למימצא חבלתי תוך מוחי. ככל הנראה מדובר ב – CONCUSSION" (ההדגשה בקוו – הוספה).

באותו הטופס התובעת נישאלה גם 'האם סבלת בעבר ממגבלות או כאבים דומים לאלה שציינת בתשובה למעלה?' התובעת השיבה "לא". בפרוטוקול הוועדה הרפואית של המל"ל מיום 14.11.17 תחת תת-הכותרת 'תולדות המקרה מפי עו"ד נכתב: "לאחר חבלת ראש עם זעזוע מח ואיבוד הכרה סובלת מלחצים באיזור המצח, סחרחורות סיבוביות. סובלת מתחושת נימול בידיים וברגליים. סובלת מטשטוש ראיה וכפל ראיה שאיבחן אפוטרופיה ע"י מח' עיניים בבי"ח קפלן (צרף מיסמך). התובעת מציינת כי יד דומינאנטית ימין. לדבריה פוטרה מעבודתה לאחר התאונה נשואה+4. לא ישנה בלילות... מבקש להפנותה לתחומים נוספים בתחומים א.א.ג, אורטופדית, פסיכיאטריה ועיניים". בהמשך פרוטוקול הוועדה מיום 14.11.17 תחת תת-הכותרת 'ממצאים בבדיקת הוועדה' נכתב, בין היתר: "... ראש פנים – תקינים. שפה תקינה תיכנון מוטורי תקין. הפחתה איטית וליקוי חלקי במחשבה מופשטת... לא נראה כל ליקוי בתנועות עיניים, עפעפיים ואשונים. לא שתפה פעולה בבדיקת שדה ראייה, לא נראתה כל פזילה... דוח עיניים מאסה"ר 25.6.17 - ... ללא ממצא עיני המסביר את תלונותיה. ב – 25.6.19 פנתה לאסה"ר 5 חודשים לאחר התאונה. דוח ראיה מ – 14.5.17 – היה תקין כולל לחץ עיני..." (ההדגשה בקוו – הוספה).

בחוות דעתו תחת תת-הכותרת 'ממצאים רפואיים' הוא קובע: "קיים קש"ס לאירוע. פזילה – ירידה בראיה. מנגנון הירידה בראיה אינו ברור ויתכן שיש אלמנט של מלינגרינג. מועמדת לניתוח פזילה..."; ותחת תת-הכותרת 'איבחנה' נכתב: "פזילה וירידה בראיה". בחוות דעת זו קבע נכות זמנית לכ-8 חודשים של 25%.

...

בחוות דעתו הרפואית קובע ד"ר לוסקי כי לא קיים קשר סיבתי בין הירידה בראיית התובעת לתאונה; ושיעור הנכות אשר קובע ד"ר לוסקי בסופו של דבר, הוא בגין הפזילה בלבד; פזילה, שנראה לפי המסמכים שהיא ברת-תיקון בניתוח, שהתובעת מועמדת אליו.

מכאן, לאור כל האמור לעיל, אני מוצא כי יש לקבל בעניינינו את בקשת הנתבעת להביא ראיות לסתור – בחלקה בלבד; היינו - בכל הקשור לתחום העיניים - בלבד.

בהתאם, לאור כל האמור לעיל, בתוקף סמכותי לפי תקנה 19 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז – 1986, אמנה בקרוב - בהחלטה נפרדת - מומחה בתחום העיניים.

הנכות הרפואית: התובע נבדק ע"י אורטופד מומחה בכירורגיה אורטופדית, פרופ' תום הלל, אשר קבע כי בעקבות התאונה נותר התובע סובל מ-10% נכות עפ"י סעיף 47 (2) (א) לתקנות הביטוח הלאומי )קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה( תשט"ז 1956) בגין חיבור השבר בואלגוס ועקב תוספת 5 מעלות ביישור יתר בברך.

אחוזי הנכות אינם מהוים בהכרח ראייה לאובדן מקביל של הכושר לתיפקוד יום-יומי, לרבות הכושר לבצע עבודה.

בע"א 3049/93 סימואל גירוגיסיאן נ' סייף רמזי ואח' פ"ד נב(3) 792, 800- 801 (8.6.95) נקבע כדלהלן: "ראוי להביא בפני ביהמ"ש ראייה למידת ההשפעה של הנכות הרפואית על יכולת התיפקוד בעבודה מסוימת, כולל בעבודות הקשורות במקצועו של התובע. הדבר עשוי לסייע לביהמ"ש להחליט עד כמה הנכות התפקודית שנגרמה לתובע עלולה להגביל אותו בעבודתו." בעניינינו נטושה מחלוקת בין הצדדים בעיניין שיעור הנכות התפקודית של התובע בעקבות התאונה.

בתקופה בה נקבעו לו 100% זמניים לא יכול היה לעבוד, וברי כי יש לפצותו בתקופה זו על בסיס הפסד מלא בהתאם לשכרו עובר לתאונה : 3X 100% X 6113 ברוטו ונטו 5994 ₪ = 17,982 ₪.

...

לאור האמור בהיעדר אשם המקים את אחריותו של צד ג'2 לנהיגה ללא כיסוי ביטוחי של הנתבע 1, דין הודעת צד ג' כלפיו להידחות.

סוף דבר אני מחייב את הנתבעת 2 לשלם לתובע את הסך של 50,000 ₪ (49,820 לפני עיגול).

ההודעה לצד ג'2 נדחית.

אין המדובר בתאונת עבודה והתובע לא פנה לביטוח לאומי.

אחוזי הנכות הרפואיים אינם מהוים בהכרח ראייה חלוטה לאובדן מקביל של הכושר לתיפקוד יום-יומי, לרבות הכושר לבצע עבודה.

כאב וסבל – בהיתחשב בנכות הזמנית שנקבעה לתובע ע"י המומחה לטיבה המכאיב של התאונה ולעבודתו הפיסית של התובע מצא בית המשפט לפסוק מחצית הסכום המאקסימאלי האמור בתקנות כפי שהיו במועד התאונה : סך של 8633 ₪ נכון ליום 01-08-16 הפסד הישתכרות לעתיד – כאמור, התובע לא הוכיח פגיעה תפקודית כתוצאה מהתאונה ואף ההיפך הוא הנכון - מעברו לתפקיד חדש במיון דואר לא פגע כלל ועיקר בכושר הישתכרותו.

...

הנתבעת תשלם לתובע את הסך של 12,843 ₪ אשר ישאו הפרשי ריבית והצמדה מיום 01-08-16 ועד ליום התשלום בפועל.

הנתבעת תשלם לתובע שכ"ט כאמור בתעריף המקסימלי הקבוע בכללים כאשר סכום הבסיס לחישובו יהיה סכום התשלום ביום התשלום בפועל.

הנתבעת תשלם לתובע החזרי אגרה אם שילם ולפי רישומי התיק הכספי האלקטרוני.

מבוא: התביעה הוגשה בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע, לטענתו, בתאונת עבודה מיום 14.01.2015.

אחוזי הנכות אינם מהוים בהכרח ראייה לאובדן מקביל של הכושר לתיפקוד יום-יומי, לרבות הכושר לבצע עבודה.

בע"א 646/77 יהודה לוי נ' אברהם עמיאל ושני אח' לב (3) 589, (12.10.78) נפסק: "הלכה פסוקה היא שאחוזי נכות רפואיים אינם מצביעים בהכרח על אובדן מקביל של הכושר לבצע עבודה. הכל תלוי בטיב עבודתו והתעסקותו של המערער ובטיב הפגיעה בבריאותו". התובע חזר לעבוד ימים ספורים לאחר התאונה.

וראה ע"א 525/74 אסבסטוס וכימיקלים חברה בע"מ נ' פז גז חברה לשיווק בע"מ פד"י ל (3) 281 10.6.76 שם נקבע: "נזק מיוחד חייב להיטען במפורש ובמפורט. הוא טעון הוכחה מדויקת ואסור לו לשופט להעריכו לפי אומדנו. תובע הטוען כי נגרם לו נזק מיוחד חייב להוכיח לא רק שאכן נגרם לו נזק אלא גם את הקפו או שיעורו." התובע טוען כי יש לחשב הפסדיו לעבר מיום התאונה עפ"י נכויות הזמניות שנקבעו ע"י המומחה ואח"כ לפי 20% תפקודית בבסיס שכר של 8000 ₪.

...

אשר על כן אני קובע כי הנכות התפקודית והגריעה מכושר ההשתכרות עומדות על 5% בלבד.

לפיכך, שקלול הנתונים הנ"ל, קרי האפשרות כי התובע ייאלץ לעבוד בתחום אחר, וייתכן ויסבול קשיים תפקודיים לצד העובדה כי שכרו לא ירד, ואף הושבח, מוביל למסקנה שיש לחשב את הפיצוי בנסיבות העניין על בסיס מחצית חישוב אקטוארי לפי משכורתו של התובע בסך 7729 ₪ ונכות תפקודית בסך 5%.

אין מחלוקת כי יש לנכות סכום זה מן הסכומים המגיעים לו. סוף דבר אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע את הסך של 101,000 ₪ (100,828 ₪ לפני עיגול הסכום).

התובע החל לרדת במדריגות אז נפל קדימה ואיבד את הכרתו (להלן: התאונה או התאונה מיום 24.8.2020).

המומחה הפנה לתשובתו לשאלה הקודמת והוסיף: "אמנם חלפו 6 שבועות לערך בין הארוע 24.8.20 ועד התלונה על כאבי גב 6.10.20, אך במקרה זה גם בתעוד ע"י אותו רופא וגם על פי התלונות מדובר בכאבי גב קודמים אשר לא עברו בירור עד מועד זה. מדובר במחלת פרקים של עמוד השידרה שלא נגרמה או הוחמרה עקב הארוע. לגבי האפשרות שנחשפה לראשונה עקב הארוע והייתה א-סימפטומטית, הרי שגם מצב זה אינו מיתקיים כאן בהיתחשב ברשום הברור אצל אורתופד – ..."שנים סובל מכאבים בגב תחתון..."." משכך סיכם המומחה את חוות דעתו במסקנה כי לא נמצא קשר סיבתו כלשהוא, לרבות בדרך של החמרה זמנית וחולפת, בין תאונת העבודה לכאבי הגב.

דיון והכרעה עיקר סיכומי התובע בטענה שתאונת העבודה גרמה לו למכה קשה בידיו, וכן לליקויים נוספים שאותם ציין לפני הרופא ביום 23.9.2020 ובהם הוא מבקש להכיר כפגיעה בעבודה.

על פי המוסד חוות הדעת ברורה וניתן להיתחקות אחר הלך מחשבתו של המומחה ואין נסיבות עובדתיות או משפטיות שמצדיקות לסטות מהאמור בה. מושכלות ראשונים הם כי חוות הדעת הרפואית שמוגשת מטעם מומחה שמונה מטעם בית הדין היא ראייה כבדת משקל שככלל, יש לאמץ אלא אם יש הצדקה עובדתית או משפטית שלא לעשות כן (ראו למשל: עב"ל (ארצי) 30308-06-16 לסקר – המוסד לביטוח לאומי (9.7.2017)).

...

טעמיו של המומחה למסקנה זו הם: שמלכתחילה התובע התלונן שנפגע בידיים בלבד; שהתובע מתמודד עם כאבי גב תחתון מזה שנים; ושהרופא המטפל תיעד ברשומות הרפואיות הסמוכות לתאונה שכאבי הגב אינם קשורים לתאונת העבודה הנדונה.

לפיכך מקובלת עליי קביעת המומחה שאין קשר סיבתי בין תאונת העבודה מיום 24.8.2020 לבין כאבי הגב התחתון של התובע, לרבות בדרך של החמרה זמנית וחולפת.

משמעות הדברים היא שלנוכח כל האמור אין מנוס מדחיית התביעה, וכך אני מורה.