התובע, שהוא הבעלים של רכב התובע בו נהגה עובר לתאונה רעייתו, גב' מיכל פרויליך ציין בעדותו
את הדברים הבאים:
"ביום 21/12/16 בשעה 17:00 לערך, בהיותי הבעלים של הרכב שמספרו 28-379-71, נהגה אישתי ששמה מיכל ברכב שבבעלותי. היא נהגה ברכב ברשותי ובהסכמתי המלאה. היא הודיעה לי שהרכב בו היא נהגה היה מעורב בתאונה עם רכב שמספרו 78-543-90, שרשום על שם כאיד עבדאל כרים, שהיה נהוג על ידי אדם בשם עלי סלמי. היא הודיעה לי שלרכב נגרמו נזקים. אני לא הייתי נוכח בתאונה. אני מציין שקבלתי את ניזקי התאונה הנוגעים לנזק שניגרם לרכב מחברת הביטוח שבה הרכב שלי מבוטח אולם אני תובע מהנתבע את ההפרשים, כלומר את כל אותם הנזקים שלא קבלתי ואני מיפרט את הנזקים שאני תובע כדלקמן: מאחר והיה אבדן כללי של הרכב אז הפסדתי סכום ביטוח של חודש ימים בסך של 400 ₪, כמו כן היה לי הפסד הנחת העידר תביעות לעתיד בסך של 1,600 ₪, לתקופה של שנתיים. אני גם שכרתי רכב לתקופה מסוימת שהיא התקופה שבין התקופה שהיה אבדן כללי של הרכב עד שקבלתי את הפצוי מחברת הביטוח שלי ושלמתי למשך שבוע ימים של השכרה סך של 1,708 ₪. כמו כן הפסדתי 6 ימי עבודה כשחיפשתי רכב חדש ועשיתי חישוב של 500 ₪ ליום כשאני כולל בסכום הזה ובהפסד ימי עבודה גם את הזמן שבזבזתי כתוצאה מהתאונה לרכב שלי. אני תובע לכן 3,000 ₪. אני עצמאי ועוסק באחזקה וניהול. אני נאלצתי לרכוש רכב חדש בעל ערך נמוך יותר בגלל אותו סכום שקבלתי מחברת הביטוח שהוא נמוך יותר מערכו של הרכב שלי ואני תובע 5,000 ₪ בגין פריט זה. כך גם אני תובע עגמת נפש בסך של 5,000 ₪. אני מבקש לפסוק לזכותי את סכום התביעה בצירוף ריבית הפרישי הצמדה והוצאות. אני מפנה למסמכים שצרפתי לתביעה. אני למעשה צרפתי מיסמך 1 לתביעה שהוא חשבונית השכרת הרכב בסך של 1,708 ₪ (נספח ' לתביעה). אני מציין שהופתעתי מכתב ההגנה שכן לאורך כל הדרך הנתבע לקח אחריות על התאונה והפנה אותי לחברת הביטוח שלו וחברת הביטוח שלו אמרה לי מפי נציגה שאני אגיע לרמאללה ושם יסגרו איתי את העניין אבל אני לא נסעתי לשם. כמו כן, חברת הביטוח שלי העמידה חברת חקירות פרטית כדי לבדוק את נושא התאונה והמסקנה שלה הייתה ברורה. אני ביקשתי שסוכן הביטוח שלי ייתן לי את הדוח שבו צוין שהאחריות לתאונה היא על הנתבע אבל הם אמרו שרק אם בית המשפט יזמין את סוכן הביטוח שיביא אתו את הדוח אז הם יגישו. אני מגיש תמונה שצירף הנתבע לכתב ההגנה. התמונה מוגשת ומסומנת א', בתמונה זו רואים את הרכב שלי שאני מסמן אותו בספרה 1. כך הרכב שלי עמד מיד אחרי התאונה כפי שהנתבע צילם את הרכב ורואים שהרכב שלי עומד בשול הדרך. ואם הרכב של הנתבע לפי טענתו הגיע מצד ימין כיוון עמידת הרכב שלי כלומר מהכיוון שאני מסמן בחץ בספרה 2 על התמונה א' והרכב שלי פגע בו אז הרכב שלי היה צריך להיות לגמרי מעבר לשולי הכביש בצד ימין.
מודגש בזאת כי מהימנה עלי עדות נהגת רכב התובע אשר ציינה בעדותה כי מיד לאחר קרות התאונה ציין בפניה הנתבע כי בכביש זה הנקרא גם בשם "כביש החממות", ישנן חממות משני צדדיו של הכביש וכי הם "עוברים מצד לצד בין החממות שנמצאות משני עברי הכביש, וכך הם חוצים את הכביש", ולכן בכביש זה רבות התאונות.
...
עתירת התובע לתשלום כספי בגין הפסד 6 ימי עבודה לפי 500 ₪ ליום לא הוכחה בראיה ממשית כלשהי, דינה להידחות וכך אני מורה.
כך גם נדחית עתירת התובע להפסד כספי בסך של - 5,000 ₪ בגין רכישת רכב אחר במקום הרכב שנפגע בתאונה – עתירה שלא הוכחה בראיה מקצועית ממשית כלשהי ומשכך דינה להידחות וכך אני מורה.
אף עתירת התובע לתשלום פיצוי כספי בגין עוגמת נפש שנגרמה לו דינה להידחות וכך אני מורה.
לסיכום, אני מחייבת את הנתבע, לשלם לתובע את סכום תביעתו שהוכח לפניי בסך של – 3,708 ₪.
