אובדן כושר עבודה בעבודות משרדיות

בתחילה קיבל אובדן כושר עבודה ולימים נקבע כי הוא כשיר לעבודה משרדית.

...

טענתו של התובע כאילו היה על הנתבעת לזמן את רופאו האישי לעדות להוכחת המלצה לעבור ניתוח דינה להידחות משעניינו נדון לפי החפלת"ד. דיון והכרעה- הנכות הרפואית: בחקירתו הראשית סיפר התובע בכל הנוגע לניתוח המוזכר בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, כי הוא משתמש בקנאביס להקלת כאביו והדבר מהווה תחליף לניתוח המוצע.

הפסד הכנסה לעבר: בראי הראיות שעמדו לפני ועדותו של התובע, שוכנעתי להעמיד את אי כושרו המלא של התובע מיום התאונה ועד תום שנת 2016.

עם זאת, לא שוכנעתי שהעזרה שנזקק לה התובע לאחר התאונה חרגה מהעזרה שעל בן משפחה (בענייננו אחיו של התובע) להושיט לבן משפחה אחר.

בראי נכותו הקונסטיציונאלית מחד גיסא ובראי נכותו התפקודית בעקבות התאונה מצד שני, שוכנעתי לפסוק לתובע סך אשר יגלם עזרה שלה יידרש ככל שתנקופנה השנים ואני מעמידו על סך כולל של 200,000 ₪.

כך שבניגוד לטענת המערער, הועדה דנה בליקויו ובהשפעתם על כושרו להישתכר, כאשר שיקלול מיגבלות אלו, עם גילו והשכלתו, הובילו אותה למסקנה לפיה המערער לא איבד 50% מכושרו לעבוד וכי הוא כשיר לעבוד בעבודות כגון: עבודה משרדית ופקידותית, תצפיתן בחדר בקרה, שומר לא חמוש בישיבה בחדר, מוסר שיעורים פרטיים וכו'.

...

עם זאת, אין באמור כדי להוביל למסקנה כי המערער לא יוכל לתפקד בכל מסגרת של עבודה.

" לאור כל האמור שוכנעתי כי החלטת הוועדה לפיה המערער לא איבד 50% מכושרו להשתכר וכי הוא יכול לעבוד בעבודות שונות בכפוף למגבלות הרפואיות מנומקת באופן המאפשר להתחקות אחר הלך מחשבתה של הוועדה, כאשר לא שוכנעתי כי המדובר בהחלטה בלתי סבירה המצדיקה את התערבותו של בית דין זה. על כן הערעור נדחה.

סוף דבר דין הערעור להידחות.

הועדה החליטה לדחות את הערר, וכך נימקה החלטתה נשוא העירעור: "הועדה עיינה בפס"ד בית הדין האיזורי לעבודה ת"א מיום 13.3.23. הועדה עיינה בפרוטוקול ועדה רפואית מיום 8.2.22, לפיו נקבעה נכות משוקללת בשיעור 74% בגין הליקויים הבאים: FMF 30% זמני עד 31.10.22 בגין מחלה זו, הנ"ל מוגבלת בתפקודה במהלך התקפים חריפים, דלקת פרקים זו בתקופות בהם מחלתה בהפוגה היא כשירה לעבודה פיזית קלה. בנוסף, לוקה בפסוריאזיס 15% ללא השפעה על כושרה לעבודה. יש לה דלקת מפרקים 20% מוגבלת בעבודה פיזית מאומצת כולל הרמת משא כבד ועבודת כפיים מאומצת. עם זאת, כשירה לעבודה משרדית פקידותית, CTS ימין 5% ללא השפעה על כושרה לעבודה, CTS שמאל 0% כאב ראש 5%, חומרה קלה ביותר ללא השפעה על כושר עבודה. סחרחורת 10% מוגבלת בעבודה לגובה ו/או משטחים בלתי יציבים (לדוג' סולם) ובעמידה ממושכת, איבוד שתן 10% זקוקה לנגישות לשירותים, קרישיות יתר 20% מוגבלת בעבודה ממושכת תחת קרינת שמש ישירה. מוגבלת בישיבה ממושכת, בעיה מסתמית 10% מוגבלת בעבודה פיזית מאומצת, הרמת משא כבד ופעילות בעצימות אירובית בינונית ומעלה.

עובדת השיקום קבעה בחוות דעתה כי להערכתה קיים צימצום בטווח העיסוקים המתאימים עבורה וקבעה שמתאימה לעבוד כפועלת אריזה בישיבה, בודקת קבלות במרכול והמליצה על 65% אובדן כושר עבודה עד תום תומ"ז. הועדה עיינה מכתב מעו"ד מיום 27.6.22 שבו פירט לגבי מצבה, וכן קיבלה מסמכים נוספים מביקוריה במכון לאימולוגיה בשיבא מ- 16.4.23 טרם הובאו לידיעת הדרג הראשון, ועל כן איננו יכולים להתייחס למשמעותם על יכולתה התפקודית כיום.

...

דיון והכרעה לאחר שקילת טענות הצדדים ועיון בתיק בית הדין, נחה דעתי כי דין הערעור להתקבל, וזאת מן הטעמים אשר להלן.

לפיכך, שעה שהוועדה לא פעלה כמצוות פסק הדין המחזיר, החלטתה אינה מאפשרת להתחקות אחר הלך מחשבתה ואף אינה עומדת בחובת ההנמקה הנדרשת ומשכך שוכנעתי כי דין הערעור להתקבל.

סוף דבר הערעור מתקבל.

על-פי דו"ח רציפות ביטוח במוסד לביטוח לאומי שצורף מטעם הנתבעת, נוסף על עבודתו במשרד החינוך, היו לתובע היו הכנסות מעבודה במקומות נוספים: "השחר החדש – מרכז בדוואי" וכן "מרכז קהילתי רהט – מתנ"ס" בהם החל התובע לעבוד בחודש אפריל 2021, מספר חודשים לאחר התאונה ובתקופת הנכות הזמנית; וכן עריית רהט ו"מכון יעדים – פיתוח".

הנתבעת טוענת כי לא נותרה לתובע נכות תפקודית שיש בה כדי להשפיע על כושר הישתכרותו, ובפרט נוכח העובדה שהוא שב לעבודתו ערב התאונה ולעבודות נוספות אחרות.

גם מבלי לקבוע ממצא בעיניין זה, הנתונים הכספיים מעידים כי אין פגיעה בשכר בשלב זה. לצורך קביעת הפצוי המגיע לתובע בגין אובדן הישתכרות בעתיד שקלתי את טיב עבודתו של התובע כעובד הוראה ואת השפעתה של הנכות התפקודית על עסוקו, וכן את העובדה כי הוא מועסק שנים רבות במקום עבודה צבורי ויציב, ללא פגיעה עד כה ואף תוך עלייה בשכר.

...

בנוסף, בהתחשב בטיב המגבלות שנותרו לתובע כנכות תפקודית צמיתה, ובהתחשב בגילו ביחס לתוחלת החיים הממוצעת, אני סבורה כי יש לפסוק פיצוי גם בגין עזרה לה יידרש בגיל מבוגר.

סוף דבר סכום הפיצוי הכולל שיש לפסוק לטובת התובע הוא כמפורט להלן: הפסדי שכר בעבר ללא פיצוי אובדן כושר השתכרות כולל פנסיה 180,000 ₪ עזרת צד שלישי 15,000 ₪ הוצאות רפואיות וניידות 5,000 ₪ נזק לא ממוני 27,617 ₪ __________________________________________________________ סה"כ 227,617 ₪ סיכומו של דבר, דין התביעה להתקבל.

הנתבעת תשלם לתובע סך של 227,617 ₪, בתוספת שכר טרחת עורכי דין בשיעור 15.21% (כולל מע"מ) מהסכום שנפסק ואגרה.

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב -יפו סע"ש 25861-12-20 ק"ג 6910-11-21 08 אפריל 2024 לפני : כב' השופט אורן שגב המבקש: עדי אסולין ע"י ב"כ: עו"ד המשיב: 1. מדינת ישראל - משרד החינוך ע"י ב"כ: עו"ד מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) 2. הראל פנסיה וגמל בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד אורית גולדנר ואח' החלטה

התובעת הוסיפה, כי בשל הפסקת הרצף הבטוחי ותקופת האכשרה, נימנע ממנה להגיש תביעה בגין אובדן כושר עבודה, ובידיה מסמכים רפואיים המלמדים על הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) שהוביל לאובדן כושר עבודה החל מינואר 2022 או בסמוך.

...

כאמור לעיל, עמדת משרד החינוך היא כי התובעת כלל לא הועסקה על ידו בתקופה בה היתה בשמירת היריון, חופשת הלידה וההורות, וממילא לא חלה עליו החובה להפקיד עבורה כספים לקרן הפנסיה בתקופה זו. מקובלת עלי עמדת משרד החינוך, כי במועד הגשת הבקשה הסעד המבוקש היה תיאורטי בלבד, ולכן לא היה כלל מקום להגישה.

ככל שבינתיים הוחמר מצבה של התובעת, והיא זכאית לטענתה לסעדים נזיקיים כלשהם, הרי שממילא בית הדין אינו האכסניה המתאימה לדון בהם מבחינת סמכותו העניינית, ועל כן, אין מקום להיעתר לבקשה.

אחרית דבר לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.