אובדן חלקי של כושר עבודה על פי חוות דעת עובד שיקום

עובדת השקום קבעה בחוות דעתה שהמערער מסוגל לעבוד בעבודות ייצור חלקית.

עובדת שקום נוספת קבעה ב-22.5.2018 כי הוא מסוגל לעבוד באופן חלקי והמליצה 65% אובדן כושר עבודה.

בהילכת מוהרה אליה הפנה המערער נקבע בסעיף 5 לפסק הדין שם, כדלקמן: " נקודת המוצא לקביעת דרגת אי הכושר כאמור צריכה להיות, כי ליקוייו הרפואיים של המערער כפי שנקבעו על ידי הועדה הרפואית לעררים מבטאים דרגה אובייקטיבית של אי כושר לעבוד. מתוך נקודת מוצא זו, על הועדה לקבוע את דרגת אי כושרו על פי נסיבותיו האישיות של הנכה. למשל, יכולת לחזור לעבודה קודמת, גיל, השכלה ויכולת אינטלקטואלית ופיסית. שהרי אין דומה לדוגמא כושר העבודה של מי שמסוגל לעבוד עבודה עיונית משרדית לכושר העבודה של הסובל מאותם ליקויים שאינו מסוגל על פי השכלתו וכושרו האינטלקטואלי לעבודה שכזאת." בזיקה להילכת מוהרה נפסק בעיניין אופנר כי: "המשמעות של הקביעה הנ"ל, בנוגע 'לנקודת המוצא' איננה כי ככל שקיים פער משמעותי בין שיעור הנכות הרפואית לבין זו התפקודית אזי שניתן ללמוד מכך על פגם משפטי שנפל בהחלטת הועדה או על חוסר סבירות קצוני העולה כדי פגם משפטי אלא – על החובה של הועדה להתייחס לפער מעין זה, לנמק אותו וליתן לו הסבר. ככל שמדובר בפער משמעותי יותר כך יידרש הסבר מפורט ומנומק יותר". עיון בהחלטת הועדה מעלה כי הועדה פעלה בהתאם להוראות פסק הדין המחזיר שעה שהתייחסה לליקויים הרפואיים שנקבעו למערער בגין סכרת וסיבוכיה כאשר מצאה כי תלונתו הרפואית העיקרית היא כאב נורופטי.

...

לסיכום – הוועדה סבורה כי לנוכח גילו ניסיונו התעסוקתי ומצבו הרפואי כשיר לעבודה במשרה חלקית בעבודות כג' 'קופאי בחניון, מבקר קבלות ביציאה ממרכול, עבודות הרכבה, אריזה, מיון והדבקה יד שולחן עבודה.

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הערעור להידחות, כפי שיפורט להלן.

סוף-דבר – משלא מצאתי כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה, הערעור נדחה.

על פי חוות הדעת התובע היה באובדן כושר עבודה מלא בזמן שמחלתו הייתה פעילה קלינית ומעבדתית עד חודש מרץ 2016 ומשלב זה היה זכאי לאובדן כושר עבודה חלקי בשיעור 50% בלבד (מלבד מספר חודשים בהם הועמד אי כושרו על 100% בשל תאונה שארעה לו), וניתן היה להמליץ על חזרתו ההדרגתית למעגל העבודה לעבודות ללא מאמץ גופני כפי שעבד בעבר.

בכל הנוגע לעיסוק סביר אחר, המתאים לניסיונו השכלתו והכשרתו, קבע המומחה, כי נוכח גילו המתקדם של התובע ומצבו הבריאותי והתפקודי הלקויים, האפשרות להסבה מקצועית או שקום בעבודות חלופיות אחרות מוגבלות ביותר "בלשון המעטה" (עמודים 5-6 לחוות הדעת).

...

בנסיבות אלו עתירת התובע להטלת ריבית מיוחדת נדחית.

סוף דבר סיכומו של דבר, תביעת התובע התקבלה ברובה בהסכמת הנתבעת, ולפיכך תשלם הנתבעת לתובע תגמולי ביטוח בגין אי כושר מלא עד למועד מתן פסק הדין וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין.

בנוסף תשלם הנתבעת את אגרת בית המשפט ואת עלות חוות דעת המומחה מטעמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד התשלום.

כן תשלם הנתבעת שכר טרחת עו"ד בסך 15%+מע"מ מהסכום הנפסק.

המשיב טוען כי ועדת הערר קבעה כי המערער מוגבל בעבודה ובמאמץ, דחק ולחץ לאור הנכויות שנקבעו לו. ועדת הערר ציינה כי עיינה בדוח עובדת שקום והגיעה למסקנה שלאור גילו, השכלתו וניסיונו התעסוקתי הוא כשיר לעבוד בהקף חלקי בעבודות בלתי מקצועיות וקלות.

בהתאמה קבעה ועדת הערר כי המערער איבד את כושרו לעבוד אך זאת באופן חלקי, וקבעה אי כושר בשיעור 65%.

כך מצוין בסעיפים 3,4 לסיכום חוות הדעת של ד"ר ישראל גלוזמן : "תיפקודו פגום באופן ניכר עם פגיעה בתחומים שונים בחייו ואינו מצליח להישתלב במסגרת תעסוקתית או חברתית. בשלב זה של ההפרעה הנבדק מציג רמיסיה חלקית עם אפיזודות אפקטיביות חוזרות וסימנים קליניים ברורים, קיים צורך בטיפול תרופתי קבוע, קיימת הפרעה קשה בתיפקוד הנפשי והחברתי, ישנה הגבלה קשה של כושר העבודה. לפיכך זכאי ל50% נכות על פי תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז – 1956 סעיף 34 א-5". נוכח האמור בחוות הדעת באשר לקיומה של הגבלה קשה של כושר העבודה, ובשים לב לכך שהמערער התייצב בפני ועדת הערר ללא ייצוג ולכך שטען בפני ועדת הערר על היותו מטופל אצל ד"ר גלוזמן, מצאתי כי יש מקום להחזיר את עניינו של המערער לועדת הערר על מנת שתשקול בשנית את החלטתה, תוך היתייחסות מנומקת לאמור בחוות הדעת לעניין ההגבלה הקשה של כושר העבודה.

...

כך מצוין בסעיפים 3,4 לסיכום חוות הדעת של ד"ר ישראל גלוזמן : "תפקודו פגום באופן ניכר עם פגיעה בתחומים שונים בחייו ואינו מצליח להשתלב במסגרת תעסוקתית או חברתית. בשלב זה של ההפרעה הנבדק מציג רמיסיה חלקית עם אפיזודות אפקטיביות חוזרות וסימנים קליניים ברורים, קיים צורך בטיפול תרופתי קבוע, קיימת הפרעה קשה בתפקוד הנפשי והחברתי, ישנה הגבלה קשה של כושר העבודה. לפיכך זכאי ל50% נכות על פי תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז – 1956 סעיף 34 א-5". נוכח האמור בחוות הדעת באשר לקיומה של הגבלה קשה של כושר העבודה, ובשים לב לכך שהמערער התייצב בפני ועדת הערר ללא ייצוג ולכך שטען בפני ועדת הערר על היותו מטופל אצל ד"ר גלוזמן, מצאתי כי יש מקום להחזיר את עניינו של המערער לוועדת הערר על מנת שתשקול בשנית את החלטתה, תוך התייחסות מנומקת לאמור בחוות הדעת לעניין ההגבלה הקשה של כושר העבודה.

סוף דבר דין הערעור להתקבל כדלקמן: עניינו של המערער יוחזר לוועדת הערר (אי כושר) בהרכבה מיום 12.9.2022 על מנת שתשקול בשנית את שיעור אי הכושר של המערער לאחר שתעיין בחוות הדעת של הפסיכיאטר ד"ר גלוזמן ישראל מיום 22.1.23 לפיה קיימת הפרעה קשה בתפקוד הנפשי והחברתי כן הגבלה קשה של כושר העבודה.

סוף דבר דין הערעור להתקבל.

הוועדה שמעה את תלונות המערערת מפי ב"כ כדלקמן: "מפנים לפסה"ד. רוצה לחדד שמדובר ב11 ליקויים בשלל תחומים שלל הנכויות הן תפקודיות. הנכות הרפואית 79% משוקלל. הנכות אמורה לשקף את הנכות התפקודית. נקבע אי כושר בשיעור 74% ולא מבבינים את הפער. לאור הפגימות אפשר לשלול על אחת מהעבודות שהוצאו (ככל הנראה צ"ל הוצעו, בג.) עם המיגבלות הרפואיות. לא יכולה לעשות את העבודות. מלווה בהסעה מדובר בעסוק שכרוך בהסעות ועלול להחמיר את בעיית הגב. הוויברציות ברכב עלולות להשפיע על הגב. יש בעיה נפשית שבגללה לא מתאים עבודה עם ילדים. שמירה על החנות דורשת רכוז. תצפיתנית בחדר בקרה צריכה להיות עירנית. סובלת מכאבי ראש ולא מרוכזת. קופאית בחניון היד הדומינאנטית ימין והיד והכתף הימנית לא מאפשרות להקליד קבלות. עם 20% נפשית לשבת בבוטקה יחמיר את מצבה. מבקרת קבלות בסופר באתרי דרושים אין ביקוש. מגיל 14 עבדה רק כספרית. עבודות של מבקרת קבלות בא עם אבטחה ברוב הסופרים. כמה עבודות אפשר למצוא כמשגיחה במבחנים. האשה עבדה כספרית אם היתה יכולה לעבוד היתה ממשיכה לעבוד. היא לא מסוגלת לעבוד בגלל זה היא כאן. הגוף בגד בה ולכן לא יכולה לעבוד. הגיע הזמן לעזור לה ולבוא לקראתה". לאחר מכן קבעה הוועדה כדלקמן: "הועדה עיינה בפס"ד בית הדין לעינייני עבודה מ-6/10/22 וכן עיינה בתיק הרפואי ובדו"ח עובדת השקום. על פי הפרוטוקול הרפואי נקבעו הליקויים הבאים:

לפיכך הועדה אינה משנה את החלטתה הקודמת לפיה איבדה 74% מכושרה לעבוד בתקופה נשוא הערר".

הכרעה: כזכור, העניין הוחזר לוועדה בפסק דין מחזיר אשר הורה לה להתייחס לאופן בו כל ליקוי מגביל את כושר העבודה של המערערת בנסיבותיה האישיות ולמכלול של הליקויים, וכן לאופן בו הולמות העבודות שהציעה הוועדה לכושר העבודה של המערערת.

בהמשך החלטת הוועדה, ניתן לראות שהוועדה התייחסה הן למכלול הליקויים והן לעבודות שהציעה, תוך שהיא מפנה לשני דוחות השקום שנכתבו בעיניינה של המערערת: "לנוכח ליקויה התפקודיים והמגבלות בהשמתה בעבודה כמפורט לעיל הנ"ל אינה כשירה לעבוד בעיסוקה כספרית כפי שיעבדה בעבר. עם זאת הנ"ל היתה כשירה לעבודה מתאימה כפי שהמליצה עובדת השקום בחוות דעת מיום 20/5/21 לפי היתה מסוגלת לעבוד בלווי הסעות ובהשגחה על מבחנים במוסדות חינוך. יש לציין כי גם בחוות דעת נוספת של עובדת השקום אחרת ב-27/4/22 נקבע שהנ"ל כשירה לעבודה כגון מוכרת בחנות, דיילת מכירות ... קופאית וכדומה.

ואכן, בדוחות השקום נקבע כי הליקויים הרבים (מרביתם בשיעור נכות נמוך יחסית), בשילוב עם גילה, השכלתה הנמוכה ונסיונה התעסוקתי מביאים למסקנה שכושר עבודתה נפגע בשיעור 74% והיא יכולה לעבוד בעבודה חלקית, בין היתר בעבודות שהוצעו.

...

ואכן, בדוחות השיקום נקבע כי הליקויים הרבים (מרביתם בשיעור נכות נמוך יחסית), בשילוב עם גילה, השכלתה הנמוכה ונסיונה התעסוקתי מביאים למסקנה שכושר עבודתה נפגע בשיעור 74% והיא יכולה לעבוד בעבודה חלקית, בין היתר בעבודות שהוצעו.

אני דוחה את הערעור.

אני סבור, בנסיבות העניין, ומשהמצב המשפטי הובהר לב"כ המערערת עוד בדיון, שיש לחייב את המערערת בהוצאות המשיב, אם כי בשיעור מתון בסך 800 ₪, אשר ישולמו על ידה למשיב תוך 30 ימים מהיום.

המערער הגיש ערעור לבית דין זה וביום 12.12.22 ניתן תוקף פסק דין להסכמת הצדדים על פיה התיק יוחזר לועדה " ... על מנת שתשקול בשנית את עמדתה בנוגע לדרגת אי כושר של המערער תוך היתייחסות לחוות הדעת של הרופאה התעסוקתית ד"ר קטי בן דוד מיום 22.2.22 לפיה מצבו של המערער מגלם אובדן כושר עבודה לצמיתות." הועדה היתכנסה בהתאם לפסק הדין ורשמה את תלונות ב"כ המערער כדלקמן: " יעקב לאורך כל חייו לא היה עם אורח חיים נורמאטיבי. נע ונד ממסגרות חינוכיות. לא החזיק מעמד. תלה תקוות בצבא שלא קיבל אותו. מתמודד עם סכרת נעורים. עם כעס עצום שיש לו. לא מטיב לטפל בעצמו. זה הולך ומחמיר ומוביל לבעיות נוספות. בעיית עור גדלה בשוק. יש גם כתם בפנים. מחלת עור מסוג LD כל פעם נגעים חדשים. תעלה קארפלית הכירו רק ביד ימין אבל יש גם בשמאל. כאבי כתפיים כתף ימין אחרי ניתוח. זריקות אחת לחודשיים.

גם עובדת שקום אוקסנה בלוך העריכה שהוא מאוד מוגבל.

הועדה עיינה גם בהמלצת פקידת השקום לפיה איבד באופן חלקי מכושרו לעבודה.

פסק הדין המחזיר לא הורה לועדה להתייחס לחוות הדעת של פקידת השקום והדבר אינו נידרש על פי הפסיקה.

...

כך, למשל, הוועדה קובעת, כי המערער יכול לעבוד בעבודות דוגמת "חלוקת דברי דפוס. עבודות משתלה קלות. עבודות פנים מפעליות בישיבה ליד שולחן". בחוות הדעת נקבע, כי עבודה מפעלית קלה של אריזה אינה מתאימה למערער בשל "אי יכולת לתפקד באופן מתמיד בתפקוד כלשהו בשל הפרעות קשב... ובעיות בשתי הידיים המונעות ממנו עבודה שכרוכה בישיבה או עמידה ממושכת ליד שולחן עבודה והפעלה מאומצת של כפות הידיים...". הוועדה כלל לא התייחסה לכך ואין לדעת מדוע היא דוחה את המסקנה האמורה לגבי היעדר יכולת לעבוד ליד שולחן עבודה נוכח הפרעות הקשב והריכוז וליקוי בידיים.

יודגש, כי אין בקביעה זו משום מסקנה, כי על הוועדה לקבל את חוות הדעת, אך עליה להסביר מדוע חוות הדעת אינה מקובלת עליה תוך התמודדות ממשית עם האמירות שבה.

סוף דבר: הערעור מתקבל.