אני סבור כי התובעת נפלה מסיבה אידיופתית פנימית (אפילפסיה) לו הייתה מאבדת את ההכרה בעוצמה המתוארת לעיל עם אמנזיה ממושכת הרי שהמכה החיצונית היתה חייבת להיות כה קשה עד כי בלתי נימנע היה למצוא סימני חבלה על פני הראש והקרקפת ובהתאם גם סימני חבלה ברקמת המוח עצמו.
האם יש בהבהרה זו כדי לשנות מתשובה ב' לחוות דעתך מיום 10.6.20? אנא הסבר כיצד סוגיית "הגולות" משפיעה על תשובתך לשאלה הנ"ל?
" 'גולות' בקרקפת כמתואר בהחלטת בית הדין וטפול בהן בקרח בנסיבות הספציפיות האלו יכולות לבטא דימום מתחת לקרקפת. 'גולות' כאלו יכולות להצביע לכן על חבלה לגולגולת."
ב.
המערערת סובלת מאז התאונה מאובדן זיכרון של עשרות שנים שקדמו לה והיא סובלת מאובדן זיכרון זה עד היום, כארבע שנים לאחר התאונה.
...
אשר לחוות הדעת של המומחה הנוסף - פרופ' רכס, לאחר שהוסבה תשומת לבו ל"גולות" בקרקפת, נקבע כי "בהתחשב בנתון החדש של 'גולות' בקרקפת אני סבור כי התובעת נחבלה בראשה ייתכן בשל כך שהחליקה ומעדה וייתכן עקב התקף אפילפטי. במחשבה נוספת הניחוש המלומד בשלב זה מאפשר להניח כי מעדה ונפלה וכי ההפרעות בזכרון מקורן נפשי ולא אורגני". הגם שהערכת המומחה נוסף היא בבחינת "ניחוש מלומד", כלשונו, ואין בכוחה להביא למסקנה כי סיבת הנפילה היתה התממשות סיכון בעבודה דווקא, ודאי שאין בה כדי לסייע למוסד לסתור את החזקה ולהראות בדרגת הסתברות מתקבלת על הדעת כי נפילת המערערת הייתה כתוצאה מגורם פנימי אשר אינו קשור בעבודה.
לאור המקובץ, יש לראות בארוע מיום 10.4.6 כתאונה בעבודה.
לסיכום, יש לראות בנפילת המערערת ובתקופת אי הכושר שלאחריה כתוצאה של פגיעה בעבודה.