בנגוד להסדרה הקיימת בתקנות האגרות ביחס לתובענות אזרחיות המוגשת על פי פרטים 1,8 או 22 לתוספת לתקנות בהליכים אזרחיים שאינם ייצוגיים, ביחס לאגרה בתובענות ייצוגיות מחוקק המשנה לא פרט את הנסיבות שבהן יופטר הצד הנושא בתשלום האגרה מתשלומה, למשל בעת שההליך מסתיים עקב מעורבותו של הליך גישורי המתנהל מחוץ לכותלי בית המשפט ובסיוע מגשר.
...
זאת בשונה ממצב הדברים בעת שנתן פסק דין המאשר הסתלקות שאז על המבקש לשלם את החלק השני של האגרה, ובית המשפט רשאי להורות שהמשיב ישלם את החלק השני של האגרה ואף ישפה את המבקש בגין החלק הראשון של האגרה בו נשא, או לפטור את המבקש מתשלום החלק השני של האגרה כולה או חלקה, אף זאת מטעמים מיוחדים שירשמו (סעיף 7א(א)(4)).
בשים לה לכל האמור לעיל סבורתני כי נתן וראוי לפעול מכוח הסמכות הקבועה בסעיף 7א(א) ולהורות על פטור מלא או חלקי מתשלום חלקה השני של האגרה לבעל הדין שהחובה לשלמה הוטלה עליו בנסיבות מתאימות, וכי בגדר השיקולים לבחינת בקשה למתן פטור מתשלום חלקה השני של האגרה עם סיום המחלוקת בתובענה הייצוגית ראוי לשקול בין היתר את השיקולים כדלקמן: אופן סיום ההליך - היינו האם התובענה התקבלה בכללותה או בחלקה; האם ההליך הסתיים בהסדר פשרה או בהסתלקות; השלב בו הסתיים ההליך; מספר הדיונים שהתקיימו בהליך ומהותם; כתבי הטענות שהוגשו; הליך גישורי אם התקיים, אשר סייע בגיבוש הסדר הפשרה שאושר על- ידי בית המשפט.
סוף דבר
אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.
