לאחר זמן מה, טרם הושלמו הליכי המימוש, נקלע החייב למצב של חידלות פרעון, ניתן צו פתיחת הליכים, ונקבע כי המשך הליכי המימוש של הנכס ייעשה במסגרת תיק חידלות הפרעון, בידי הנאמן.
פעולות הכונס למימוש זכויות היחיד בדירה הופסקו במתן צו פתיחת הליכים, והחזקה בדירה הועברה לנאמן על יסוד ההחלטות בתיק זה.
המבקשים טוענים כי במהלך קידום הליכי הכנוס הוצאו על ידי הנושה הוצאות רבות ובהן אגרת פתיחת תיק בסך של 10,562 ₪, שכר כונס (שכ"ט א') בסך של 14,952 ₪, הוצאות פינוי בסך של 6,435 ₪, ועלויות ביטוח בסך של 1,330 ₪.
...
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, ובניסיון למצוא אמות מידה אחידות לקביעת שכר כונס במקרים שכאלו, אני סבור כי הבסיס לקביעת השכר הראוי יהיה התחשיב הקבוע בסעיף 4 לתקנות השכר, המורה כך:
פרע החייב את מלוא חוב ההלוואה לאחר שחלפו 90 הימים מיום מינוי כונס הנכסים, ואולם בטרם הוכרז על קונה בהליכים למכירת הדירה נושא המשכנתה (להלן – הדירה) לפי החוק, זכאי כונס הנכסים לשכר הכולל את שכר הטרחה כקבוע בתקנה 2, בתוספת שכר באחוזים מסכום החוב שנפרע בפועל, כמפורט להלן:
(1) לגבי 457,561 השקלים החדשים הראשונים – 4.8%;
(2) לגבי 653,657 שקלים חדשים נוספים – 5.6%;
(3) לגבי כל שקל חדש נוסף – 6.4%.
בהתחשב במכלול הנסיבות כאמור, אני קובע כי שכרו של הכונס יועמד על הסך של 30,000 ₪ בצירוף מע"מ.
לטענת המבקשים, יש לפסוק לזכותם גם החזר הוצאות בסך של 6,435 ₪ וכן גם עלויות ביטוח בסך של 1,330 ₪.
לסיכום, אני מקבל את הבקשה וקובע כי שכר הכונס עבור פעילותו יועמד על סך 30,000 ₪ בצירוף מע"מ, ולכך יתווסף החזר הוצאות המבקשים בסך 4,000 ₪.
