את הטענה כי המשיבה נימצאת "באיזור חידלות פרעון" (zone of insolvency) הסמכה על חוות דעת מומחה מטעם חברת MNS Consulting (להלן: "חוות דעת המומחה") מחודש יולי השנה ממנה עולה כי, לכל המאוחר, בחודש אפריל 2015 לא תוכל המשיבה לעמוד בתשלום חובותיה השוטפים, לרבות פרעון התחייבויותיה למחזיקי אגרות החוב.
הדין הקיים בישראל, כמו גם בעולם המשפט המקובל, אינו מכיר, גם לא ביחס לחברה הפועלת באיזור חידלות הפרעון במצב ביניים של "חברה בהשגחה", "חברה בקשיים" או של "חידלות פרעון יחסית". ממושכלות היסוד של דיני החברות, כי כל עוד החברה אינה מוגדרת כחדלת פרעון, תנוהל החברה בלעדית בידי הנהלתה כשזו ממשיכה לשקול את שקולי טובת החברה.
גם ספק רב אם היתנהלותה של המבקשת בעת הגשת הבקשה דנן הנה היתנהלות ראויה ותמת לב שמטרתה להביא להשאת טובת החברה על פי דין, או שמא כרוכים בבקשה מניעים זרים שלא מן העניין, שלא יביאו בסופו של יום למיקסום טובתה של החברה.
ברם, תחום זה של חידלות פרעון, הקפאת הליכים והבראת חברות הנו תחום דינאמי ומתפתח ודורש מתן מענה למכלול שאלות ובעיות מורכבות אשר המציאות כופה על בית המשפט למצוא להן פיתרונות שלא תמיד המחוקק יכול היה ליתן עליהן את הדעת מראש.
...
ביום 1.5.14 הגיעו החברה, מצד אחד, והסתדרות העובדים הכללית החדשה וארגון עובדי החברה, מצד שני, לסיכום דברים לפיו יינקטו מספר צעדים ובהם מתן הלוואה בצורת הפחתת שכר רוחבית של 5% משכר הברוטו של העובדים עד סוף שנת 2014 והקפאת קידומי דרגות.
במצב דברים זה, אין לאפשר לנושים לקבל סעדים הפוגעים בממשל התאגידי התקין של החברה ואשר מכניסים אותה לפיקוח בעל תפקיד ללא הסכמתה לכך.
יש קושי עצום, אפוא, לראות מה מטרתה של הבקשה בסופו של דבר, למעט עצם מינוי המשקיף ויצירת הגבלות על החברה, מעבר לרצון של מחזיקי אגרות החוב לקבל בטוחות לחובם - הא ותו לא. יתר על כן, עצם הגשת הבקשה עלולה להוביל לנבואה המגשימה את עצמה ובכך להביא חברה פעילה ומתפקדת אל פי התהום ולשתק את פעילותה.
