אגרת הוצאה לפועל חוב משכנתא בפיגור בשל אי עמידה בתשלומים

אגרת הוצל"פ צריכה להיות משולמת אך מניסיונו ניתן להגיע להסדר עם בעלי חוב והם גם מוותרים ומבקשים מההוצאה לפועל והוא אינו מבין מדוע לא לעשות זאת.

הוא שמח לגלות אודות ההכרות של בנו עם התובע ולכן לא חשש להעביר לו כספים בטרם נרשמה המשכנתא.

בית המשפט מופנה לסכום המעודכן בתיק ההוצאה לפועל שעמד בעת התשלום על סכום גבוה יותר מהסכום ששולם.

הסכום לסילוק ההלוואה כלל אגרות פתיחת תיק בהוצאה לפועל, שכר טירחה מינימלי בהוצל"פ, את הריבית המוסכמת שלא ולמה נעבור הסכום ששולם וזה בלי לכלול את הפצוי המוסכם ורבית פיגורים.

התובע הודה שהפר את הסכם ההלוואה, שלא עמד בתשלומים וטען שלא יכל לפנות למשפחתו ולאביו.

נראה כי התובע הודה לאורך הדרך והתנצל בפני מר ארליך בגין אי עמידתו בהסכם כפי שעולה מהמסרונים וכי הוא ביקש לקבל הלוואות נוספות לפחות בשתי הזדמנויות שונות.

ניתן היום, ז' אב תש"פ, 28 יולי 2020, בהיעדר הצדדים.

...

יחד עם זאת מאחר ועו"ד ריינמן בא כח הנתבעות היה מעורב בכל האירועים והיה ראוי שיעיד ויסייע לבית המשפט לשפוך אור על שאירע, והוא נמנע מכך וייצג בתיק אני סבור אני שיש לקחת זאת בחשבון בעת קביעת שכר הטרחה.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את תביעת התובע נגד הנתבעות.

התובע ישלם לנתבעות, ביחד ולחוד, כדלקמן: 1) את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; 2) שכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

לקראת הדיון בבקשה, החייב תיקן את מחדל הפיגורים בתשלומים החודשיים ואת מחדל אי הגשת הדו"חות התקופתיים.

השאלה הראשונה אותה נתבקש הנאמן לברר היא האם יש לחייב זכויות כלשהן ברכוש הרשום על שם גרושתו, כאשר לפי ממצאים לכאוריים מדובר ברכוש שלטענת הגרושה היא ירשה מהוריה ולכן אין לחייב חלק ונחלה בו. מאידך, החייב שקד בשעתו על הכנת תביעה רכושית נגד גרושתו, אלא שתביעה כזו לא הוגשה בסופו של דבר.

לגופו של ענין טוען הנושה כי הנאמן לא חקר כראוי את שאלת זכויותיו של החייב ברכוש גרושתו וכי שומה היה עליו לזמן לחקירה באזהרה את עו"ד גפן, שייצג בשעתו את החייב, לחקירה בענין זה. כך גם לא נבדק מי שילם את המשכנתא בגין הנכסים ומי נשא בעלויות השפוץ שלהם.

לבסוף מבקש הנושה להעביר אליו את האגרות וההוצאות ששולמו על ידו בגין פתיחת הליך הפש"ר נגד החייב.

וכפי שנפסק בפש"ר (מחוזי ת"א) 39219-01-14 רוזאלינדה שטינפלד נ' כונס נכסים רישמי תל אביב (פורסם בנבו, 04.06.2017): "כידוע, חלוף הזמן כשלעצמו עשוי במקרים מסויימים ליטול את עוקצו של חוסר תום הלב ביצירת החובות: "גם כאשר מתגלה חוסר תום לב מסויים ביצירתו של חוב, יתכן שחלוף הזמן ישמש כמשקל נגד או שיהיה בו כדי לרפא את הפגם. אין להתייחס באותה אמת מידה לחייב שיצר חובות לפני שנים רבות ונוהלו נגדו הליכי הוצאה לפועל במשך שנים, תוך מימוש נכסיו, ואל חייב שיצר חובות רבים תוך תקופה קצרה ויוזם הליכי פשיטת רגל זמן קצר לאחר יצירת החובות ובלא שהתנהלו נגדו כלל הליכי הוצאה לפועל. אפילו אדם שהורשע בפלילים זכאי לכך שהרשעתו תימחק לאחר חלוף תקופה מסוימת (ראו חוק המירשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981). האם חייב שהסתבך בחובות אינו זכאי אף הוא למידת היתחשבות בשל חלוף הזמן, גם אם פעולותיו נגועות במידה מסוימת של חוסר תום לב?!" (ע"א 3224/07 אברהם בן דוד נ' כונס הנכסים הרישמי (פורסם בנבו, 03.05.2009); ראה גם פש"ר (תל אביב) 14766-12-13 עמירם ויז'נסקי נ' עוד ארז חבר - הנאמן, תק-מח 2017(2), 18155(14.05.2017)).

הכלל הוא שהמשפט מיתנהל בקלפים פתוחים, ובעל דין איננו רשאי להגיש לעיונו של בית המשפט בלבד, מיסמך שעשוי לעמוד לרועץ לצד שכנגד, מבלי שתנתן לצד שכנגד האפשרות לעיין באותו מיסמך (אלא אם מדובר בבקשה במעמד צד אחד, אך גם אז, מרגע שהיא נקבעת לדיון, רשאי הצד שכנגד לעיין במלוא החומר שהוצג לבית המשפט).

לענין מתן ההפטר, יש להביא בחשבון את גילו המבוגר של החייב (החייב בן 63), את התקופה בה נמשך ההליך (קרוב לארבע שנים), את שתוף הפעולה שלו בהליך ואת העידר התוחלת לנושים מהמשך ניהול ההליך לאחר מימוש כלל נכסי החייב.

...

השאלה הראשונה אותה נתבקש הנאמן לברר היא האם יש לחייב זכויות כלשהן ברכוש הרשום על שם גרושתו, כאשר לפי ממצאים לכאוריים מדובר ברכוש שלטענת הגרושה היא ירשה מהוריה ולכן אין לחייב חלק ונחלה בו. מאידך, החייב שקד בשעתו על הכנת תביעה רכושית נגד גרושתו, אלא שתביעה כזו לא הוגשה בסופו של דבר.

ביום 25.7.2018 ביקש החייב שתינתן החלטה גם בלא תגובת הכנ"ר. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי יש מקום ליתן לחייב הפטר חלוט כמבוקש, מנימוקי הנאמן.

בענין החזר הוצאות פתיחת ההליך לנושה, לא ניתן להעתר לבקשה הואיל וקופת הפש"ר ריקה.

הלווים לא עמדו החזרי ההלוואה, והמשיבה פתחה ביום 30.1.1996 תיק הוצאה לפועל למימוש המישכון (לישכת ההוצאה לפועל בכפר סבא; תיק מס' 17-01082-96-0, להלן: "תיק ההוצל"פ").

עם זאת נקבע, כי במידה ותוך 21 יום ישולם החוב במלואו, לרבות הפרישי הצמדה וריבית פיגורים בשיעור 17%, אזי יופסקו ההליכים ותיק ההוצאה לפועל ייסגר.

ביום 3.2.2005, נחתם הסדר חוב נוסף בתיק ההוצל"פ, לתשלום חוב פיגורים, זאת, עקב פגור בתשלומים.

החייבים לא עמדו בתשלומים על פי פסק הדין, כך, ביום 3.2.2005 הצטבר לחובתם חוב פיגורים והם חתמו על הסדר לפריסתו ב-11 תשלומים.

אין ממש בטענה זו. בסעיף 5 (ב) להסדר השני נקבע: "יתרת חובם של החייבים לזוכה ליום 6.12.96 בגין הלוואת המשכנתא ובגין הלוואות הרכב, עומדת על סך של 476,208.14 ₪ כולל הוצאות אגרה והוצאות עו"ד (להלן: "החוב")" וכן "הרכב המשועבד ישאר משועבד לזוכה עד לפירעון החוב כולו. וזאת בנוסף לשעבוד המקרקעין שישאר אף הוא בתוקף עד לפירעון החוב כולו כאמור לעיל". בפסק הדין אשר אישר את הסדר הפשרה, נקבע מפורשות, כי החוב כולל הסכם ההלוואה מיום 20.2.1995 ואת התוספת מיום 12.12.1996 וכי להבטחת פרעונם מישכנו החייבים את זכויותיהם בנכס (ר' ההואיל הראשון להסדר הפשרה).

אין באמור כדי לגרוע מזכותה של המבקשת, לפנות לרשם ההוצאה לפועל להוכחת טענת פרעתי ולברור טענותיה לפיהן יש לבטל את מינוי כונס הנכסים מכח ס' 81ב1(ב)(ג)(ג) לחוק ההוצל"פ ואת טענותיה ביחס להפרשי הריביות מכח סעיף 81א(ד) לחוק ההוצל"פ כמו גם טענתה כי העדר הדיווח לרשם הוצאה לפועל בקשר עם גובה החוב עולה כדי עבירה פלילית הקבועה בסעיף 81ג(א) לחוק ההוצל"פ, ביחס לטענת המשיבה לפיה, אינה מתחשבת ביתרות בתיק ההוצל"פ "ומיד מעבירה את כל יתרת ההלוואה שהיא תיסחוב את כל הריביות אלא מגדל גובה לפי הספרים שלה שזה הרבה יותר נוח ללווה" (פ' ע' 17 ש' 9- 11; ר' גם פ' ע' 20 ש' 10- 11).

...

אשר על כן, התביעה נדחית.

תמצית טענות הצדדים גב' מירה ומר גדעון לוין (להלן: "התובעים"), הגישו תביעה נגד מגדל חברה לביטוח בע"מ - לשעבר "המגן חברה לביטוח בע"מ" (להלן: "הנתבעת"), במסגרתה עתרו לסעד הצהרתי לפיו על-בית המשפט להצהיר, כי התובעים פרעו וסילקו את מלוא חובם כלפי הנתבעת בתיק הוצאה לפועל 01-21158-98-7 (להלן: "תיק ההוצאה לפועל"), אשר ניפתח על-ידי הנתבעת במסגרת הליכי מימוש הלוואת משכנתא, וכן להורות, כי התובעים זכאים להשבת סך של 425,130 ₪, מהנתבעת בצרוף הפרישי ריבית והצמדה, נכון ליום 30.6.15.

נוכח אי עמידת התובעים בתשלומים כסדרם, פעלה הנתבעת באמצעות כונס הנכסים מטעמה, עו"ד מנחם רובינשטיין, בהליכי מימוש והוצאו צוי פינוי לתובעים.

הנתבעת מדגישה, כי לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל, אחת לפרק זמן מסוים בעקבות מכתב התראה אשר נשלח אליהם או בעקבות הליך שננקט בתיק ההוצאה לפועל, נהגו התובעים להפקיד סכום כלשהוא על חשבון חובם, אלא שהתובעים לא שילמו את חוב הפיגורים כפי שהתחייבו, ולכן ביום 9.4.98 מונה ב"כ הנתבעת, עו"ד מנחם רובינשטיין ככונס נכסים על זכויות התובעים בנכס אשר שועבד לטובת הבטחת תשלומי ההלוואה.

הלכה פסוקה היא, כי מידת ההוכחה במשפט האזרחי היא "הטיית מאזן ההסתברויות" לטובתו של התובע ונטל השיכנוע הוא בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". לאחר בחינת מכלול הראיות בתיק והתרשמות בית-המשפט מעדויות הצדדים והמומחה מטעם בית- המשפט, עולה המסקנה, כי התובעים בתיק דנן, לא עמדו בנטל ההוכחה והשכנוע המוטלים עליהם מבחינת מאזן ההסתברויות להוכיח, כי הם זכאים לסעד הצהרתי לפיו פרעו וסילקו את חובם כלפי הנתבעת בתיק ההוצאה לפועל, וכי הם זכאים להשבת כספים בסך של 425,130 ₪, אשר לטענתם שולמו ביתר לנתבעת, והכול כמפורט להלן.

חוות דעת מומחה מטעם בית-המשפט נהנית ממעמד מיוחד, ולא בנקל יסטה מהממצאים ומהמסקנות שבחוות הדעת: "משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהיעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן". (ראו: ע"א 293/88 חברת ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי [31.12.1988] [פורסם בנבו]).

מעיון בדו"ח שהגיש כונס הנכסים לרשם ההוצאה לפועל הנתמך בתצהירו (ראו: נספח א' לכתב התביעה), עולה כי בסעיפים 8-10 לדו"ח מיפרט כונס הנכסים, כי תיק ההוצאה לפועל ניפתח ביתרת חוב של 957,592 ₪, ולחוב זה התווספה במועד פתיחת התיק אגרה בסך של 9,590 ₪ ושכ"ט עו"ד א' בסך של 33,625.29 ₪.

כבוד הרשם כבוד **** הורוביץ מיום 23.11.14 קבע לעניין שכר טירחה ב', כי: "5. אשר לישכה"ט, דומה כי נעשתה על-ידי כונס הנכסים גבייה שלא כדין של "שכ"ט ב". זאת משום שלאור תקנות ההוצאה לפועל (תקנות ההוצאה לפועל שכר טירחת עורכי דין וכונסי נכסים, התשס"ב – 2002) לא היה מקום לגבות שכ"ט ב' בתיק זה. כונס הנכסים והחייבים יערכו היתחשבנות בהתאם לאמור לעיל.

...

אשר על-כן, ולאור כל האמור לעיל, אף טענת התובעים לעניין השבת שכר טרחה עו"ד ושכרו של כונס הנכסים - דינה להידחות.

סוף דבר אשר על-כן, ולאור כל הנימוקים לעיל, התביעה נדחית בזה.

התובעים ישלמו לנתבעת הוצאות משפט, ושכ"ט עו"ד בסך של 25,000 ₪ (כולל מע"מ), אשר יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק-הדין ועד התשלום בפועל.

בשנת 2008 הכירה המשיבה את המבקש 2 (להלן: המבקש), אשר היתנדב לסייע לה על רקע קשיים כלכליים שנקלעה אליהם, ובכלל זה חוב פיגורים בגין אי-עמידה בהחזרי המשכנתה על הנכס.

לטענת המשיבה, המבקש הציע לנהל עבורה את השכרת הנכס, כך שהוא ישתמש בדמי השכירות לטפול בחובותיה של המשיבה, ובכלל זה בתשלומים להחזר המשכנתה ובתיקי ההוצאה לפועל שניפתחו נגדה.

לצד זאת, בית המשפט המחוזי נימנע מפסיקת דמי שימוש לטובת המשיבה, בשים לב לכך שהיא לא פירטה בכתב התביעה מהו הסכום המבוקש (וממילא לא שילמה אגרה בגינו).

...

אשר על כן, בעיקרו של דבר, דין הבקשה להידחות.

יחד עם זאת, בשים לב לאיזון שמצריכות הנסיבות המורכבות שבפני, ובהתחשב בעמדת המשיבה ביחס לאפשרות זו, כפי שבאה לידי ביטוי בתגובתה – אני סבורה כי יש מקום לאפשר עיכוב ביצוע המותנה בהפקדת עירבון בסך 60,000 שקלים בקופת בית המשפט המחוזי, לא יאוחר מיום 8.7.2024.

סוף דבר: הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית בעיקרה, בהתאם לאמור בפסקאות 16-15.