אגרת הוצאה לפועל בהליך משכנתא

בהתאם למנגנון הגבייה במסגרת לשכות ההוצאה לפועל אשר עמד לרשות הנושים עובר לחקיקתו של חוק זה די היה "בפגור בתשלום של אלפי שקלים בודדים" מצד החייב בכדי שניתן יהיה להעמיד לפרעון מיידי את מלוא חוב ההלוואה, שלעתים הגיע למאות אלפי שקלים, כאשר סכומי האגרה בגין ההליך נגזרו מהסכום הכולל של ההלוואה ולא מהסכום שבפיגור בלבד [ראו: דברי הסבר להצעת חוק הגנה על נוטלי משכנתה לדיור (תקוני חקיקה), התשס"ב-2002, ה"ח 3092, בעמוד 364].

...

]השופט י' דנציגר: לפנינו בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 20.6.06 בבר"ע 3028/05 (כבוד השופטת י' שטופמן) בו נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטה מיום 14.11.05 שניתנה בתיק הוצאה לפועל 21-03837-04-8 על ידי ראש ההוצאה לפועל ברחובות (כבוד הרשמת ל' שלזינגר-שמאי) אשר חייבה את המבקש לשלם "תוספת אגרה" בלשכת ההוצאה לפועל, כתנאי לזכותו להיפרע מהמשיבים 1-2 כדי "מלוא חוב ההלוואה". לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על צרופותיה ובתגובת המשיבה 3, החלטנו לדון בבקשה זו כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

איני מקבל את טענתו הכללית והאמורפית של המבקש לפיה תוספת האגרה בגין פירעון מלוא חוב ההלוואה פוגעת בזכותו ובזכותם של החייבים לקניין, בניגוד לאמור בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

טענתו החלופית של המבקש אין בידי לקבל גם את טענתו החלופית של המבקש לפיה גם אם יש לחייבו בתוספת האגרה הרי שאין לעשות זאת בשלב בו מצויים הליכי ההוצאה לפועל נשוא בקשת רשות ערעור זו, הואיל ולא ניתן עדיין להעריך את גובה הסכום בו יש לחייב את המבקש.

אשר על כן, אני סבור כי אין מקום להתערב בפסק דינו של בית המשפט קמא ומשכך דין הערעור להידחות.

בהחלטה קודמת שלי, בה התייחסתי בפירוט לנושא האגרה, מתוארת השתלשלות העניינים ותביעת הסעדים בתובענה זו. למעשה כל הסעדים ההצהרתיים מתייחסים למערכת היחסים שבין התובעים לבין דלתא.

עם זאת, על מנת שלא להותיר סוגיה זו ללא הכרעה, אתייחס לשאלת סכויי התביעה גם ביחס לעילה זו. על מנת לידון בסיכוייהן של העילות, אפתח בסקירה קצרה של הליכי ההוצאה לפועל המדוברים: התובעים חתמו לדלתא על שטר חוב ועל שטר משכנתה.

...

בית המשפט המחוזי נעתר לבקשתם, אך התנה את הצו בהפקדת ערבויות, ומשלא הופקדו הצו פקע.

נוכח כל האמור, אני סבורה כי יש מקום לחייב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע 4.

סיכום אני מורה לתובעים להעמיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע 4, בסך של 20,000 ₪, בדרך של הפקדת מזומן או ערבות בנקאית.

אלא, שהליכי מימוש המשכנתא עוכבו בתיק ההוצאה לפועל, לאור בקשתו של המשיב 1 לידון בתיק על-פי חוק ההסדרים במיגזר החקלאי המשפחתי, התשנ"ב-1992(להלן: חוק ההסדרים).

בהתאם להנחיית מזכירות ההוצאה לפועל, הגיש המבקש בקשה לראש ההוצאה לפועל בחדרה לשחזר את התיק ולפטור מאגרה, בהתאם לתקנות ההוצאה לפועל (גניזת תיקים) (הוראת שעה), התשנ"ו-1996 (להלן: תקנות ההוצאה לפועל).

...

לדבריו, בית-המשפט המחוזי טעה בקביעתו, לפיה "המשקמת עיכבה את ההליכים וכי עיכוב ההליכים לא בוטל על ידי גורם מוסמך עד היום", שכן בפסק-הדין בהסכמה אושר ביטל עיכוב ההליכים ונקבע, כי "אם לא יעמוד המבקש מספר 1 בהתחייבויותיו כאמור לעיל ו/או לא ישלם תשלום כלשהו ו/או חלק מתשלום כלשהו במועדו- יהיה המשיב זכאי להעמיד כל החוב כאמור בסעיף 1 לעיל (2,500,000 ש"ח) לפירעון מיידי". לטענת המבקש, הסכם הפשרה מיום 5.7.00 לא ביטל את פסק המשקמת, כי אם שינה את סכום החוב של המשיבים ותו לא. בהתייחס לכל האמור לעיל, מבקש המבקש לקבל את בקשת רשות הערעור ולהורות על שחזור תיק הוצאה לפועל מספר 11246/89 ולבטל את החלטתו של בית המשפט המחוזי.

אף לגופו של עניין דין הבקשה להידחות.

אשר-על-כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

המבקש ישלם למשיבים שכר-טרחת עורך-דין בסך 7,500 ש"ח. ניתנה היום, י"ד בכסלו תשס"ו (15.12.05).

ביום 6.9.07 הגישו הצדדים לראש ההוצל"פ הודעה בהסכמה לפיה יישבו את המחלוקת ביניהם בהליך גישור, עפ"י הסכם גישור שקיבל תוקף של פס"ד. לפיכך, התבקש ראש ההוצל"פ לבטל את הליך ההוצל"פ ללא צו להוצאות, ועוד נתבקש: "3. הואיל והמחלוקת יושבה במסגרת הליך גישור, מתבקש ראש ההוצאה לפועל הנכבד להורות על החזר אגרה ששולמה על ידי מי מהצדדים". ביום 6.9.07 ניתנה החלטת ראש ההוצל"פ הקובעת כדלקמן: "א. מורה על סגירת תיק ההוצאה לפועל כמבוקש.

טעמים נוספים אותם מציין המערער בתמיכה לטענתו, לפיה יש להשיב את האגרה הם סכום האגרה הגבוה ששולם על ידו בסך 180,019 ₪; סיום הליכי ההוצל"פ בשלב ביצוע הפרסומים למכירת הנכס המאוכלס, דהיינו, לפני שהסתיימו הליכי מימוש המשכנתא שהיו מעוררים, יש להניח, התנגדויות רבות, ולפני שהחוב נגבה ע"י המערער.

...

המערער טוען כי מהטעמים המפורטים לעיל, עולה כי במקרה דנן על ראש ההוצל"פ לפעול בהתאם לשיקול דעת הרחב המוקנה לו מכוח תקנה 9א' לתקנות ההוצאה לפועל ולהחליט על החזר אגרה "מסיבה אחרת". המערער טוען כי משהחלטת ראש ההוצל"פ ניתנה על יסוד בקשה בה לא פורטו מכלול הטעמים המצדיקים החזר האגרה, מסורה לבית המשפט שלערעור הדן בערעורי הוצאה לפועל, הסמכות לידון בטענות שלא הועלו בפני ראש ההוצל"פ. ד.המשיבה 1 הודיעה כי המחלוקות בינה לבין המערער יושבו במסגרת הליך גישור שנוהל בפני המגשר עו"ד רם כספי.

נראה לי כי שיקולי מדיניות משפטית ראויה, מחייבים פרשנות רחבה לפיה סיום הליכים בדרך של הסכם גישור במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, יכללו בגדר "סיבה אחרת"-המצדיקה השבת האגרה.

נראה לי כי יש לאזן כראוי בין אינטרס המדינה לפיו אדם הנוקט בהליכי הוצאה לפועל ישא בתשלום אגרה שתכסה את ההוצאות והפעולות הכרוכות באכיפת חיוב המוגש על ידו לבצוע, לבין אינטרס המערער ששילם אגרה כה גבוהה, בלא שתיק ההוצאה לפועל התנהל עד לגבייתו המלאה והמוחלטת של החוב.

בנסיבות העניין ובשיקלול האינטרסים הרלבאנטיים והוראות החוק, נראה לי כי ראוי להשיב למערער מחצית מהאגרה ששולמה על ידו בעת פתיחת תיק ההוצל"פ. ח.סוף דבר – הערעור מתקבל.

נוכח הפסקת החזר ההלוואה, החל הבנק לנקוט הליכים משפטיים למימוש המשכנתא, בלישכת ההוצאה לפועל בירושלים, וב"כ הבנק מונה ככונס נכסים.

על פי הסכם הפשרה חוייבו עו"ד הלד וביאלוסטוצקי במלוא סכום הודעת צד ג' בסך 6,823,210 ₪ (נכון למועד פסק הדין) ובנוסף לתשלום אגרה ושכ"ט. הוסכם כי אם ישולם על ידם סך של 1,500,000 ₪ בתנאים ובמועדים המפורטים בהסכם הפשרה, יראו את החיוב כמסולק.

...

איני מקבלת את טענת השמאי בעניין זה. לא הוכח כי לא ניתן לשעבד את הבניין בשל שימושיו הדתיים, ואין חולק על כך שהבניין עצמו כבר שועבד בעבר, לבנק הפועלים.

סוף דבר התביעה העיקרית מתקבלת, במובן זה שהשעבוד על הבניין מבוטל.

הודעות צד' ג' שהגיש הבנק נגד הגב' לבקוביץ, עו"ד שפירא ועו"ד הופרט נדחות.