אגרת בית משפט בתובענה חוזית-נזיקית שהופחת סכומה

הבקשה הוגשה במסגרת תביעה חוזית-כספית-נזיקית על סך 616,000 ₪ (לצרכי אגרה) שהגישה המשיבה, אשר עיסוקה בלווי קבוצות טיולים בארץ ובחו"ל, כנגד המבקש, העוסק במתן הלוואות חוץ בנקאיות, במסגרתה עותרת היא לחייבו במספר סעדים: השבת תשלום בסך של 281,067 ₪ שנתנה למבקש בשני מועדים (50,000 ₪ ו-231,067 ₪), בתמורה להלוואה בסך של 27,000 ₪ (בלבד) שנתן לה המבקש.

המשיבה, שחששה כי ביתה יימכר במחיר נמוך ע"י הכונס, ביצעה "מכירה עצמית" בסכום הנמוך בסך של 380,000 ₪ משווי ביתה כפי שקבע שמאי מטעם הכונס, ונאלצה לשלם למבקש את מלוא החוב בשני תיקי ההוצל"פ, על אף שלא היה זכאי לקבל סכום זה. המשיבה טוענת כי המבקש ביצע כלפיה עוולות שגרמו לנזקים מושא התביעה, ובכלל זאת: עילה חוזית: המבקש ביטל באופן חד צדדי, ושלא כדין, הסכם פשרה לפריסת החוב מתאריך 23.6.2014 והסדר שהושג לתשלום מופחת בסך של 75,000 ₪ מתאריך 17.5.2015, בנגוד לסעיף 8 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א – 1970 [להלן: "חוק התרופות)]. לדידה, ההסדר לתשלום מופחת שריר וקיים.

בהתאם להלכה הפסוקה, "תקנת הציבור מחייבת, כי סכסוכים משפטיים צריכים להסתיים .. תפיסה זו מישתלבת בעיקרון סופיות הדיון שמטרתו לשים קץ להליך השפוטי ולחסוך בזמן ובהוצאות למערכת המשפטית ומצד שני להפחית ככל האפשר מעוצמת העוול שניגרם לצד השני, שמוצא את עצמו נגרר במשך זמן רב לבתי המשפט ומכלה אגב כך את זמנו, מרצו והונו" (רע"א 1984/05 עו"ד דן כוכבי נ' חננאל עדני (26.3.2007).

...

בטרם אדון בטענות הצדדים בבקשה לסילוק על הסף, אין מנוס מפירוט עיקרי העובדות העולות מכתבי הטענות והנספחים, שעליו תישען ההכרעה בבקשה: בשנת 2010 או בסמוך (המועד אינו מפורט בתביעה) הלווה המבקש למשיבה סך של 27,000 ₪ (לטענת המשיבה) לצורך בניית יחידת דיור בביתה, ודרש ממנה, ללא הסבר, שיקים נגדיים בסכומים גבוהים הרבה יותר.

ראו: בש"א (מחוזי נצרת) בנק לאומי לישראל בע"מ נ' רות פינקלשטיין (23.12.2004) שם נקבע: "השוני הבולט בסדרי הדין החלים, לשם הכרעה במחלוקת כלשהיא, בין תפקידו של ראש ההוצאה לפועל כביצועי ומנהלי, לבין הפרוצדורה החלה בעת שראש ההוצל"פ נוהג כבית משפט, ברורה וחדה. יתרה מכך, אם צד רשאי להגיש לראש ההוצל"פ בקשה בכתב לביטול אישור מכירה ולצרף לבקשה ראיות שונות אשר אינן עוברות את מסננת הקבילות, וראש ההוצאה לפועל רשאי ליתן החלטה, אף בלא לקבל תגובת הנפגע, הרי ברור שאין בפנינו סדרי דין ודיני ראיות שווים לאלה החלים בבית משפט רגיל. גם מטעם זה אין מקום לקבוע כי בית המשפט המוסמך קבע והכריע בפלוגתא ובעילה מסוימת עד כדי כך שנוצר השתק ומעשה בית דין". לאור האמור, נחה דעתי כי אין מקום להחלת הכלל בדבר מעשה בית דין, ולחסום את דרכה של המשיבה מהעלאת טענותיה בתביעה שלפניי, תוך קיום דיון ענייני בה לגופה.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, נדחית הבקשה.

המבקש ישלם למשיבה הוצאות הבקשה, ללא קשר לתוצאות התובענה, בסך של 3,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

רקע: עסקינן בתביעה בעילה חוזית ונזיקית לסעד כספי בסך של 5,000,000 ₪ בגין דמי תווך ששולמו למבקשות, הנתבעות, עבור רכישה של שני נכסים בירושלים ע"י המשיבות, התובעות, ובגין נזקים נלווים לה שבאחריות הנתבעות.

העמדת התביעה מטעמי אגרה ע"ס של 5 מיליון ₪ ולא בשיעור נזקן הנטען, ומוכחש, בסך של קרוב ל-14 מיליון ₪, יש בכך משום ראיה להיעדר יכולת כלכלית.

בנוגע לגובה הערובה, לאור הטענה כי העילות מקימות סעד של קרוב ל- 14 ₪ ולאור סיגנון התביעה הכולל הכפשות ודברי בלע, שבגינן ייפסקו הוצאות גבוהות ככל שתדחה התביעה, ויש להורות על הפקדה בסכום שלא יפחת מ- 350,000 ₪.

על שלבי בחינה של בקשה להפקדת ערובה מצינו בהחלטה של כב' השופט עמית ברע"א 7496/15 אור בנמל בתל אביב הקטנה בע"מ ואח' נ' צפון הירקון תל אביב בע"מ ואח' (14.2.2016) (להלן-"פרשת אור") שקבע: "תכליתו העיקרית של חוק החברות הנה להפיג את החשש שמא נתבע שזכה בדין לא יוכל לגבות הוצאות מתובעת המסתתרת מאחורי ישות משפטית ערטילאית נטולת נכסים...לאור תכלית זו, בבואו להחליט בבקשה לחייב תובעת בהפקדת ערובה על פי סעיף זה, בית המשפט עורך בדיקה תלת-שלבית: בשלב הראשון נבדק אם התובעת יכולה, מבחינה כלכלית, לעמוד בהוצאות שתפסקנה. בשלב זה, בית המשפט לוקח בחשבון את מצבה הכלכלי של התובעת, את סכום התביעה, מהות ההליך הצפוי (אורכו, מורכבותו, האם נדרשים מומחים או גילויים חריגים), שכר הטירחה הצפוי, וסכויי התביעה. אם הגיע בית המשפט למסקנה כי לא עלה בידי החברה להוכיח שתוכל לעמוד בהוצאות הנתבע אם יזכה בדין, הדיון עובר לשלב השני, בו נבחן אם נסיבות העניין מצדיקות מתן פטור מחיוב בערובה. כידוע, במקרה של חברה, להבדיל מתובע אישי, הטלת ערובה הנה הכלל ולא החריג... בשלב השלישי, בית המשפט ייקבע את גובה הערובה ...בשלבים השני והשלישי על בית המשפט לאזן, בין היתר, בין זכות הגישה לערכאות לבין זכות הקניין של הנתבע. בקביעת הערובה, רשאי בית המשפט לקחת בחשבון נכונותם של מינהלי התובעת או בעלי השליטה בה, לערוב באופן אישי להוצאות...". בבחינת החריג הראשון, יש לבחון גם את סכויי התביעה אם הם גבוהים במיוחד או קלושים (רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, פסקה 12 (11.02.09) להלן- "פרשת ל.נ הנדסה"; עניין רמות טבעון, שם, פסקה 13).

...

מן הכלל אל הפרט: עיינתי בטענות הצדדים ומצאתי כי דין הבקשה להתקבל.

מכאן הגעתי למסקנה כי לא הוכחה האיתנות הכלכלית של התובעות ובעלי מניות או מנהלי איזו מהחברות התובעות, אף לא הציעו לערוב אישית לחיובי התובעות בהוצאות הנתבעות, ככל שיהיו.

לפיכך נדחות שלל הטענות בעניין.

בישיבת יום 5.2.20 קיבלו הנתבעים את המלצת בית המשפט ועילת התביעה בגין לשון הרע נמחקה מכתב התביעה שכנגד ונותר על כנו רכיב התביעה להשבת ההנחה שניתנה לתובעת כפצוי עבור התקלה בהפסקת החשמל וההטבות השונות על רקע ההכרות המוקדמת ארוכת השנים ביניהם.

לאחר שעיינתי בחומר הראיות ושמעתי את כלל העדויות, לא שוכנעתי בקיומה של עילה המצדיקה השבת סכומים כלשהם לידי הנתבעים אשר הופחתו לכאורה מסכום התמורה ששילמה התובעת עבור הארוע שהנם בגדר 'אקסטרות' או הטבות שניתנו לכאורה לתובעת, על רקע קשר חברי שהיה בין התובעת לנתבע 1 וניתק לאחר הגשת התביעה העיקרית.

הנתבעים לא הוכיחו כל עילת תביעה שבדין, בין אם חוזית, נזיקית או מכוח דיני עשיית העושר ולא במשפט ועל כן לא עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח את תביעתם.

בהיתחשב במכלול נסיבות העניין, שווי הסעד שנפסק וביחס שבינו לבין הסכום שנתבע, בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את ההליך ובמורכבות ההליך, בהשקעת המשאבים בהכנתו ובניהולו ובסכום ההוצאות שהתבקש על ידי התובעת, ולאחר שלקחתי בחשבון את דחיית התביעה כנגד הנתבעים 1 ו-2 בהעדר יריבות ומנגד את דחיית התביעה שכנגד במלואה ואת ההוצאות שנגרמו לתובעת בשל הליך זה אשר החל בתביעה נפרדת עד שאוחדו הדיונים על פי בקשת התובעת, אני מחייב את הנתבעת 3 לשלם לתובעת את האגרה ששולמה, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 12,000 ₪ כולל מע"מ כדין.

...

התביעה שכנגד נדחית.

לסילוק מלא וסופי של התביעה אני מחייב את הנתבעת 3 לשלם לתובעת סכום פיצוי של 18,000 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

בהתחשב במכלול נסיבות העניין, שווי הסעד שנפסק וביחס שבינו לבין הסכום שנתבע, בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את ההליך ובמורכבות ההליך, בהשקעת המשאבים בהכנתו ובניהולו ובסכום ההוצאות שהתבקש על ידי התובעת, ולאחר שלקחתי בחשבון את דחיית התביעה כנגד הנתבעים 1 ו-2 בהיעדר יריבות ומנגד את דחיית התביעה שכנגד במלואה ואת ההוצאות שנגרמו לתובעת בשל הליך זה אשר החל בתביעה נפרדת עד שאוחדו הדיונים על פי בקשת התובעת, אני מחייב את הנתבעת 3 לשלם לתובעת את האגרה ששולמה, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 12,000 ₪ כולל מע"מ כדין.

בטרם אכריע בשלוש הבקשות הנ"ל , אסקור בקצרה את הקיים והרלוונטי בתיק, כאשר ככל שקיימת אי הלימה בין תוכן הסקירה שלהלן לבין תוכן המסמכים הקיימים בתיק שבכותרת, כמובן שתוכן המסמכים הוא הגובר והמחייב: · ביום 27.1.2021 הוגש כתב תביעה מקורי על סך 2,400,000 ₪, בעילה "כספית, נזיקית חוזית, רשלנות והפרת חובת נאמנות". בתמצית, נטען כי נגד התובע ניפתח תיק הוצאה לפועל, לשם ביצוע פס"ד שחייב את התובע לשלם לזוכה בפסה"ד חוב כספי [התובע צירף כנספח א' לכתב התביעה פס"ד מיום 31.5.2011 בת"א (שלום ת"א) 1544/09 צבי יעקב נ' **** מעוז].

· ביום 21.1.2022 הוגשה בקשה מטעם התובע לתיקון כתב התביעה (על דרך של הפחתת סכום התביעה ל- 500,000 ₪) והארכת מועד לתשלום האגרה.

· אין מקום להפקדת ערובה שעה שבית המשפט פטר את התובע מתשלום אגרה, כשכל החששות שהנתבע ינהל הליך סרק אינן קיימות בתובענה זו. · עילתו של התובע נבחנה במסגרת בקשותיו לפטור אותו מתשלום אגרה במסגרתן בחן בית המשפט את עילת התביעה וסכוייה.

...

בסופו של דבר, הוחלט ביום 19.1.22 כי התובע יופטר מתשלום אגרה עד סכום של 100,000 ₪, כאשר יתרת הסכום הנתבע תחויב באגרה בהתאם לתקנות תוך 30 ימים.

בתמצית, נטען כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת התיישנות, שיהוי, מעשה בית דין, מחוסר עילה, וניצול הליכי משפט לשווא.

בנסיבות כולן וגם נוכן תגובת התובע על בקשת הארכה, אני נעתר לבקשת הארכה להגשת הודעה לצד שלישי, עד לאחר שיוכרעו תחילה שתי בקשות הביניים הנ"ל. לקראת דיון קדם המשפט ניתנות ההוראות הבאות: לקראת ישיבת קדם המשפט שנקבעה בפניי ביום 5.2.2023 בשעה 08:30 ניתנות ההוראות הבאות: [הצדדים מתבקשים לקרוא ההוראות בעיון ולהקפיד לפעול על פיהן] עפ"י סמכותי שבתקנה 61(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 (להלן – "תקסד"א"), נוכח חשיבותה של ישיבת קדם משפט ונוכח היתרונות המעשיים הפוטנציאליים הגלומים בהתייצבות כזו עפ"י ניסיוני השיפוטי המצטבר, על כל בעלי הדין להתייצב בעצמם לקדם המשפט, ואם בעל הדין הוא תאגיד, המדינה או רשות מקומית, יתייצב נציג מוסמך ובקיא מטעמו לקדם המשפט! מובהר כי בכוונתי במסגרת ישיבת קדם המשפט לעשות שימוש בסמכותי שבתקנה 63(א)(14) לתקסד"א "לשמוע על אתר עדות של כל הנוכח באולם בית המשפט, על עובדה שבמחלוקת ולקבל מענה לשאלות בעניינים הנוגעים לסכסוך נושא התובענה". הצדדים מתבקשים לבצע ולהשלים ביצוע הוראות פרק ט' לתקסד"א ("שאלונים, גילוי ועיון במסמכים"), במועדי החובה הקבועים שם, עוד בטרם ישיבת קדם המשפט הנ"ל. בהתאם להוראות תקנה 62 לתקסד"א, על הצדדים להגיש בטרם מועד הישיבה "רשימת עדים" כמפורט בתקנה, כאשר ברשימה יש לכלול גם פרטי בעלי הדין עצמם, ככל שהללו מהווים עדים מטעם עצמם.

הנידרש לנדון המבקש הגיש תביעה המערבת פיצוי נזיקי בגין ניזקי גוף שנגרמו לו ותביעה כספית חוזית מכוח פוליסות תאונות אישיות בהן אחז.

מכיון שע"פ הפסיקה בתביעה של סעדים מעורבים תשולם אגרה בגין הסעד הגבוה (רע"א 7644/09 תרכובות ברום בע"מ נ. לדני (2010), חויב המבקש בתשלום אגרה בסך 11,901 ₪ עם פתיחת התיק, המהוה 1.25% מתוך סכום התביעה המקורי, היינו מחצית סכום האגרה כמפורט בתקנה 6 (א) לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז- 2007 (להלן – תקנות האגרות).

ביום 16.12.21 ניתנה החלטת בית המשפט המורה למבקש לתמוך בקשתו בטעמים הנדרשים להפחתת האגרה על פי תקנות האגרות ואולם המבקש לא הגיש את הנידרש ולא חזר על בקשתו להחזר אגרה.

תמצית טענות המערער שגה בית המשפט בהתעלמו מכך שהתביעה כנגד מנורה הייתה תביעה חוזית כספית בלבד ולפיכך מעת שהיא נדחתה היה המבקש זכאי להחזר האגרה בעיניינה.

...

בית המשפט נעתר לבקשה התיקון.

דין הערעור להתקבל.

סוף דבר - הבקשה מתקבלת .