מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אגרת בית דין לעבודה תשלום חסר

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בכך הניחה התובעת ראיה לכאורה לחוסר יכולתה לשלם את האגרה, בהתאם להוראות תקנה 12(ד) לתקנות האגרות.
בנסיבות אלה ומשכתב התביעה לא כולל טענות לנזק ממוני ונוכח סכומי הפצוי הרווחים בפסיקת בתי הדין לעבודה בגין נזק לא ממוני, לא השתכנעתי שיש הצדקה לפטור את התובעת מתשלום האגרה במלואה.
...
על כן אני נעתרת לבקשה באופן חלקי ופוטרת את התובעת מתשלום אגרה עד לסכום של 50,000 ₪.
מעבר לסכום זה, תשלם התובעת את האגרה נשוא התביעה.
התובעת תשלם את הפרש האגרה עד ליום 27.4.23.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

התובע טוען ששולמו לו עמלות בחסר, ואף כימת את הסעד בגין עילה זו (סעיפים 56-59 לכתב התביעה).
צודק התובע בטענתו כי מדובר בסעד שאין לשלם בגינו אגרת בית דין (תקנה 4(17) לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח – 2008).
...
התובע טוען בתגובתו כי גם הנתבעת לא צרפה עותק מהמסמכים הנזכרים בתצהיר גילוי המסמכים מטעמה, ולכן אני קובע שככל שהדבר נכון תעביר הנתבעת לתובע עותק מהמסמכים האמורים עד יום 13.5.23.
מכאן אעבור להכריע בבקשת התובע לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים כפי שפורטה במכתבו מיום 2.2.23 שצורף לבקשה (להלן – המכתב): אשר למסמכים שבתיקו האישי של התובע (סעיף 2.1 לבקשה) – אני קובע שמדובר במסמכים רלוונטיים.
אני קובע שזהו פרט רלוונטי, לאור היעדרו של פנקס שעות עבודה בחלק מתקופת ההעסקה (תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרידין), התשנ"ב – 1991).
אשר לדו"חות איכון של מכשיר האיתורן שהותקן ברכב שהועמד לרשות התובע בתקופה 1.12.14-30.9.21 (סעיף 2.9 למכתב); ודו"חות איכון של מסופון אישי שהועמד לרשות התובע בתקופה 1.12.14-30.9.21 (סעיף 2.10 למכתב) – אני קובע שמדובר במסמכים רלוונטיים, לאור היעדרו של פנקס שעות עבודה בחלק מתקופת ההעסקה.
אשר למסמכים המעידים על קיזוזים וניכויים משכרו של התובע (סעיף 2.11 למכתב) – דין הבקשה להידחות, עת שהתובע לא מסביר כלל כיצד אותם מסמכים רלוונטיים לכתב התביעה.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

אשר לדעתי- אקדים אחרית לראשית ואומר, כי לאחר שעיינתי בבקשה, התגובה וכלל החומר שבתיק, ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לפטור מתשלום אגרה להדחות, וזאת מן הנימוקים שלהלן: המסגרת הנורמאטיבית- החובה לתשלום אגרה מעוגנת בתקנה 2(א) לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח-2008 (התקנות), אשר קובעת בהאי לישנא: "2. חובת תשלום אגרה
גן הטענה שהתובע מתגורר יחד ילדיו הקטינים לא נתמכה בצלום תעודת הזהות של התובע בציון פרטי הילדים "הקטינים". לאור המקובץ לעיל, באתי לכלל מסקנה כי התובע לא הוכיח על חוסר יכולת כלכלית לתשלום האגרה, ודין הבקשה להדחות.
...
לטענת הנתבע, יש לדחות את בקשת התובע לפטור מתשלום אגרה ממספר סיבות.
אין בידי לקבל טיעון זה של התובע, שומה היה על התובע לפנות לבנק בבקשה לקבלת הלוואה בסכום האגרה, ועצם העובדה שהוא לא ניסה לפנות לבנק, אומרת דרשני! מעבר לכך, יצוין כי לא ברורה סברתו זו של התובע שעה שעל פי תדפיס חשבון הבנק של "העסק" שהוא מנהל, הוא כן "מגלגל" כספים בחשבונו, כן מקבל הלוואות, ואף עומד בהחזר ההלוואות, ולכן לא ברור מדוע יסרב הבנק ליתן לתובע הלוואה נוספת בסכום, שלכל הדעות נמוך משמעותית מסכום הלוואות האחרות שהוא קיבל.
גן הטענה שהתובע מתגורר יחד ילדיו הקטינים לא נתמכה בצילום תעודת הזהות של התובע בציון פרטי הילדים "הקטינים". לאור המקובץ לעיל, באתי לכלל מסקנה כי התובע לא הוכיח על חוסר יכולת כלכלית לתשלום האגרה, ודין הבקשה להידחות.
סוף דבר- לאור המקובץ לעיל, הבקשה נדחית.

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

יאמר כבר עתה, כי עפ"י תקנה 3 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות) התשכ"ט - 1969, פטור מאגרה ניתן למדינה, למוסד לביטוח לאומי, לאפוטרופוס הכללי או לבעל דין המיוצג ע"י עו"ד מטעם הלישכה לסיוע משפטי, בהליך שלגביו אושרה בקשתו לקבלת שרות משפטי מהטעם שידו אינה משגת לשאת בו (ר' תקנה 3 לתקנות).
(ב) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית הדין יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם בלבד" מעיון בחומר המונח בפניי, לרבות במסמכים אשר הוצגו מטעם התובע, נחה דעתי כי התובע הצליח להרים את הנטל להוכיח, לפחות לכאורה, כי הנו חסר יכולת לשלם את האגרה המתחייבת בתיק, זאת על אף שאיננו נימנה על בעלי הדין הפטורים מאגרה ואין ההליך נשוא התביעה בתיק העקרי נימנה על ההליכים הפטורים מאגרה לפי התקנות.
...
(ב) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית הדין יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם בלבד" מעיון בחומר המונח בפניי, לרבות במסמכים אשר הוצגו מטעם התובע, נחה דעתי כי התובע הצליח להרים את הנטל להוכיח, לפחות לכאורה, כי הינו חסר יכולת לשלם את האגרה המתחייבת בתיק, זאת על אף שאיננו נמנה על בעלי הדין הפטורים מאגרה ואין ההליך נשוא התביעה בתיק העיקרי נמנה על ההליכים הפטורים מאגרה לפי התקנות.
מעיון במסמכים שצירף התובע כגון: פירוט חשבון הבנק שלו ובתלושי השכר של אשתו עולה לדעתי המסקנה כי אכן אין הוא ואין אשתו בעלי מספיק אמצעים בכדי לעמוד בתשלום האגרה.
סוף דבר- לאור המקובץ לעי, אני נעתר לבקשה לפטור מאגרה.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה הוסבר הראציונאל העומד בבסיס חובה זו, בזו הלשון: "ראשית – בעל דין הפונה לערכאת שיפוט נידרש לשלם עבור השרות שהוא מקבל ממערכת המשפט ושנית – תשלום אגרה מעיד על רצינות ההליך ומונע נקיטת הליכי סרק או ניצול לרעה של ההליך השפוטי" (בש"א (ארצי) 74/10 רונית אלון – אלון מיכון משרדי בע"מ, מיום 11.3.10).
בתקנה 12 לתקנות נקבעו שני תנאים מצטברים למתן פטור מתשלום אגרה, אשר ביניהם מתקיימת זיקת גומלין, ואשר הוכחת התקיימותם מוטלת על מבקש האגרה, כדלקמן (ההדגשות הוספו, א.נ.): "(ב) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה...". עוד נקבע בתקנה 12(ג) לתקנות כדלקמן (ההדגשות הוספו, א.נ.): "(ג) ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ב), תשמש החלטה או הכרזה כמפורט להלן, אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה:
...
לתובע ניתנה זכות תשובה במסגרתה כל שצוין הוא, כי התובע עומד על בקשתו לפטור מתשלום האגרה בהסתמך על המסמכים שהוגשו לתיק ובהתחשב בכך שהתובע "פשט רגל". הכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתצהיר הנלווה לה על כל נספחיהם וכן בכתב התביעה, ובבקשה המשלימה, מצאתי, כי דין הבקשה להתקבל בחלקה, כפי שיפורט להלן.
במצב דברים זה ומאחר שלא הוצגה תמונת מצב ברורה ומלאה בפני בית הדין באשר לאי-היכולת הכלכלית של התובע, לא שוכנעתי בטענתו כי ידו אינה משגת לתשלום ולו חלק מאגרת בית הדין ולא הוכח לפני, כי הבקשה לפטור מאגרה אשר נועדה להטיל את ההוצאות המשפטיות של ניהול התובענה על קופת הציבור, היא בבחינת הדרך היחידה בה יש לנקוט.
סוף דבר על יסוד האמור, לא מצאתי מקום לפטור את התובע מתשלום מלוא סכום האגרה בתיק.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו