אגרת ביוב על מים לצריכה משותפת בבניין

לנוכח הקביעה כי המים לצריכה משותפת אינם מוזרמים לביוב, הגיע בית המשפט המחוזי למסקנה כי מיכסת המים לגינון, הקבועה בכללי המים, תחול לצורך חישוב אגרת הביוב רק מקום בו לא קיים נתון בדבר מים לצריכה משותפת (כגון בבתים פרטיים); ואילו מקום בו קיים נתון בדבר כמות המים לצריכה משותפת, אין הערייה מוסמכת לגבות אגרת ביוב בגין מים אלה.

אף אם נניח לטובת המשיבה כי בידיה תשתית ראייתית מספקת להוכחת הטענה כי חלק מן המים לצריכה משותפת, בחלק מן הבניינים, אינם מוזרמים למערכת הביוב, אין די בכך כדי לבסס עילה לטובת הקבוצה.

...

סיכומו של דבר, עדותו של עו"ד רסלר מוגבלת לטענה כי בחלק מן הבתים המשותפים בתחומה של העירייה, חלק מן המים לצריכה משותפת אינם מוזרמים למערכת הביוב.

לנוכח כל האמור לעיל, לפיו לא הניחה המשיבה תשתית ראייתית המקימה אפשרות סבירה כי השאלות העובדתיות יוכרעו לטובת קבוצת התובעים, אין אנו רואים צורך להידרש לשאלת הפרשנות המשפטית הראויה של דברי החקיקה שהסדירו את גביית אגרת הביוב בתקופה הרלוונטית לתביעה.

אשר-על-כן, הערעור מתקבל, החלטתו של בית המשפט המחוזי מבוטלת והבקשה לאישור נדחית.

האם התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה סעיף 3 בחוק העזר, קובע כאמור: "סכום האגרה יהיה הסכום המתקבל ממכפלת כמות המים שנצרכה בידי המחזיק, כפי שמדד מד המים בנכס, בשיעורם של תעריפי האגרה הנקובים בפרטים 1, 2 או לתוספת, לפי העניין, המעודכן ליום התשלום בפועל". בתוספת לחוק העזר נקבעו שעורי אגרת הביוב כמפורט להלן: "שעורי האגרה בשקלים חדשים

מפרוטוקול הכנסת מיום 13.12.06 שצורף על ידי המשיבה (נספח 12 לתגובה לבקשת סופר) עולה כי הועלתה שאילתה בנושא ניכוי מי השקיה ושר הפנים השיב בעיניין זה: "על פי תקנות המים (תעריפים למים ברשויות מקומיות), זכאי כל צרכן ביתי להקצבת מים לגינון במחיר מוזל ובכמות מוגבלת שלא תעלה על 300 מ"ק לכל גינה לשנה בחודשים אפריל עד נובמבר. על פי הכללים של משרד הפנים אין לחייב על הקצבה זו אגרת ביוב. צרכנים ביתיים שלהם צריכה הגדולה מ-300 מ"ק, משלמים על יתרת הגינה הן מחיר מים מלא והן אגרת ביוב. על פי הידוע לנו, כך נוהגות הרשויות המקומיות, ואין הצדקה להתקין מונה נפרד לכל גינה" (ההדגשה שלי – מ' נ').

בנוסף טען כי רוב המים בצריכה משותפת בבניין שלו משמשים להשקיה, וכי בדק עם עוד 4, 5 בניינים שכך גם אצלם.

...

הוראות תקנות המים בנוגע לגינון נוי אכן בוטלו ואולם אני סבורה כי תקנות המים שימשו אך קריטריון, אמת מידה, לפטור בגין מי השקיה, הפטור שנקבע בתוספת של חוק העזר.

אשר לתנאים שבסעיפים קטנים (3) ו-(4) לסעיף 8(א) בחוק - אני סבורה כי המבקשים ובאי כוחם עומדים בתנאים אלו וכי לא ניתן לומר שעניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך שאינה הולמת או בחוסר תום לב. לא מצאתי כי יש בשיהוי הנטען בהגשת התובענה כדי להצדיק סילוקה.

סוף דבר אני מאשרת את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית.

מפרוטוקול הכנסת מיום 13.12.06 שצורף על ידי המשיבה (נספח 12 לתגובה לבקשת סופר) עולה כי הועלתה שאילתה בנושא ניכוי מי השקיה ושר הפנים השיב בעיניין זה: "על פי תקנות המים (תעריפים למים ברשויות מקומיות), זכאי כל צרכן ביתי להקצבת מים לגינון במחיר מוזל ובכמות מוגבלת שלא תעלה על 300 מ"ק לכל גינה לשנה בחודשים אפריל עד נובמבר. על פי הכללים של משרד הפנים אין לחייב על הקצבה זו אגרת ביוב. צרכנים ביתיים שלהם צריכה הגדולה מ-300 מ"ק, משלמים על יתרת הגינה הן מחיר מים מלא והן אגרת ביוב. על פי הידוע לנו, כך נוהגות הרשויות המקומיות, ואין הצדקה להתקין מונה נפרד לכל גינה" (ההדגשה שלי – מ' נ').

למען שלמות התמונה אעיר כי אינני מקבלת את טענת ליפקוביץ, שבבתים משותפים יש לפטור את כל הצריכה המשותפת מאגרת ביוב, להבדיל ממים להשקיה.

בנוסף טען כי רוב המים בצריכה משותפת בבניין שלו משמשים להשקיה, וכי בדק עם עוד 4, 5 בניינים שכך גם אצלם.

...

הסכום הכולל הוא 2,835,000 ₪ ובצירוף מע"מ – 3,316,950 ₪ - וכך אני מורה.

אשר לגמול לתובעים המייצגים אני מורה כי זה יעמוד על 695,000 ₪ (5% מסכום ההשבה).

סוף דבר נוכח כל המפורט לעיל, התובענה הייצוגית מתקבלת.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"ר 33496-01-13 רויטמן נ' מי כרמל בע"מ ואח' בפני כב' ס' הנשיאה השופטת ש' וסרקרוג המערער עו"ד דוד רויטמן, ת"ז 304012099 המשיבים משיב פורמאלי 1. מי כרמל בע"מ, ח"פ 513531046 2. הנהלת בתי המשפט, המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות - תיקון 3. עריית חיפה, המחלקה לצרכני מי, ח"פ 513531046 - פס"ד מחיקה 4.עזבון בורובסקי (המנוח) המערער בעצמו בשם המשיבה: עו"ד הגב' רעות בן נועם פסק דין

כפי שהובהר בפסק דין שניתן על ידי בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת נסרין עדוי) ביום 11/6/12, יש סמכות למשיבה לחייב את המערער בצריכה המשותפת בהתאם לסע' 6(ח) לחוק העזר חיפה (אספקת מים), תשכ"ט-1969 (להלן: חוק העזר לחיפה), וכן בהתאם לכלל 25 לכללי תאגידי המים והביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), תש"ע-2009 (להלן: כללי תאגידי מים וביוב).

המשיבה באמצעות באת כוחה התייחסה בין היתר לנושא זה והבהירה כי הנתונים ככלל - על פי הידוע למשיבה - מורים כי אין בהכרח התאמה חד ערכית בין גודל הדירה לבין הקף צריכת המים, ולכן היה היגיון בהוראת החוק לקבוע חלוקה שווה בין צרכני המים בבניין, לגבי הפער בין הצריכה המשותפת לצריכה הפרטית.

...

במהלך הדיון בפניי במסגרת ערעור הרשם, אישר בסופו של דבר המערער, כי ערעור הרשם שהוגש על ידו מתייחס גם להחלטה שדחתה בקשתו לפטור מאגרה ומהפקדת העירבון (החלטה מיום 31/10/12).

המשיבה טענה כי יש לדחות את ערעור הרשם, על כול חלקיו.

כטענת סף טענה המשיבה, שהערעור על ההחלטה מיום 31/10/12 הוגש באיחור, וכמו כן יש לדחות את הערעור לגופו כמו גם את הערעור על ההחלטה בדבר חיובו בהוצאות לטובת המשיבה, בין היתר, בהעדר נימוקים היכולים לבסס את עילת הערעור.

התוצאה היא, שיש לחזור ולאשר את החלטת כב' הרשמת כי סיכויי הערעור לגופם, נמוכים.

התוצאה: אשר על כן, ובהתבסס על כל הנימוקים שפורטו לעיל, אני מורה על דחיית הערעור.

החיוב באגרות מים וביוב הוא לפי כמויות הנמדדות במד מים מס' 304877 המודד צריכת מים בנכס וכן חלק יחסי בצריכה המשותפת בבניין.

בתשובה לתגובה היתייחס ב"כ המבקש לטענת המשיבה ולפיה המבקש חויב בחסר וזאת על סמך נתוני הצריכה הממוצעת של המבקש ובני ביתו, וטען, כי בתקופת החישוב שנערך על ידי המשיבה לצורך חישוב ממוצע הצריכה של המבקש, היתה בתו חיילת בשירות חובה ועל כן צרכה פחות מים בבית המבקש ביחס לצריכה בתקופה שלאחר סיום שרותה הצבאי (התקופה שלאחר החלפת מד המים על ידי המשיבה).

...

כמו כן, לא שוכנעתי, כי הדרך היעילה וההוגנת במקרה דנן להכרעה במחלוקת היא בדרך של תובענה ייצוגית שכן עולה מהתגובה לבקשה, כי השאלה – אם קיימת גבייה ביתר, טעונה בירור עובדתי המתייחס לכל אחד ואחד מתושבי רמת גן ולא ניתן לערוך בירור כללי ביחס לקבוצה.

הגשת בקשה לאישור מבלי שנערכת בדיקה מעמיקה של התשתית העובדתית והמשפטית הרלוונטית, עלולה לכשעצמה להוביל למסקנה כי יש יסוד להניח שהתובע הייצוגי ובא כוחו לא ייצגו את הקבוצה בתום לב. המבקש עצמו תמך את הבקשה לאישור בתצהיר סתמי לחלוטין אשר העובדות המעטות שנטענו בו התבררו כחסרות בסיס.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין הבקשה לאישור תובענה ייצוגית להידחות, ודין התביעה האישית להידחות.