אגרת ביוב בגין צריכת מים משותפת בבניין משותף

(סעיף 6.1.1 לחוזה) בסעיף 6.2 להסכם השכירות נקבעו חובותיה של רותם לשלם את כל התשלומים בגין היטלים החלים על השוכר, מיסי ארנונה, מים, אגרת ביוב וחשמל.

לטענת טלרד, רותם נותרה חייבת סכומים כדלקמן: בגין חשמל, מים, מיסי ארנונה, אגרת שלוט וחשבונות שוטפים לתקופה אוגוסט 2013 עד אפריל 2014 (לא כולל הצמדה) 629,235 ש"ח. עבור הפרישי ארנונה 144,646 ש"ח. עבור חיובי חסר בגין צריכת מים 27,748 ש"ח. הפרישי ריבית פיגורים לשנים 2012 עד 2014 , 54,772 ש"ח (נכון ליום 31.10.14 לפי ריבית שנתית בשיעור 12% על פי הקבוע בסעיף 7.2 להסכם השכירות).

המונים למדידת צריכת החשמל הפנימית לא מדדו וגם לא יכלו למדוד את חלקו של כל שוכר בצריכת החשמל של מערכות מיזוג האויר במיתחם, משום שמערכות המיזוג המרכזיות היו משותפות לכל השוכרים בכל ביניין.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת.

התביעה שכנגד נדחית.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים כדלקמן: 856,401 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה.

מבוא הצדדים הם בעלי זכויות חכירה בדירות בבית משותף ברחוב אחד העם 93 פתח תקוה (גוש 6405 חלקה 95).

בסעיף 6 למכתבו מיום 12.2.2017 מופיעה אמירה סתמית, לפיה מדרגות החוץ ניבנו מתוך ביתה של הנתבעת באויר בעורף הבניין והן אינן פוגעות בשטח המשותף המצוי תחתן.

התובע לא הציג חשבונות חשמל, לא פירט כיצד חושבה צריכת החשמל לדוד המים.

התובע הציג ראיות לתשלום אחד בלבד שהוא נשא בו. הוצגה חשבונית מיום 23.8.2015, לפיה השוכרת, גב' דונסקי, שילמה עבור פתיחת סתימה בצנור ביוב ראשי 450 ש"ח. סכום זה קוזז מדמי השכירות שהגיעו לתובע.

הוצאות המשפט לרבות אגרת בית המשפט בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כחוק ממועד ההוצאה.

...

מעבר לכך שטענות הנתבעת, לפיהן התובע גרם לירידת ערך נכסיה התבררו כטענות סרק, דין רכיב זה להידחות גם מהטעם שהוא לא נתבע בכתב התביעה.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים כדלקמן: 33,225 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה.

שכ"ט עו"ד בסך של 25,000 ש"ח. התביעה בת"א 38969-09-16 נדחית.

התובעת הגיש תביעה כנגד הנתבעים ע"ס של 4,779.87 ₪ בגין אי תשלום חוב בגין צריכת מים לתובעת.

ביום 22.10.17 נמצאה צריכת מים חורגת בצריכה המשותפת של 504 קוב.

ביום 18.12.18 התובעת זיכתה את כלל הדיירים בבית המשותף בגין הנזילה.

לאחר שייצג מספר בניינים ברחוב החלה התובעת להערים קשיים.

בית המשפט קבע כי קיימת יריבות לאור אימוץ הגדרת "צרכן" בחוק תאגידי מים וביוב תשס"א -2001 והכוללת גם "לרבות מי שזכאי להיות צרכן" והגוברת על ההגדרה בכללי המים.

סעיף 6.1 לחוזה לעיל קובע: "בכפוף לחובות השוכר, כל המיסים, לרבות ארנונה עירונית, אגרות ותשלומי חובה אחרים מכל מין וסוג שהוא..והחל ממועד זה יחולו וישולמו על ידי הקונה". דהיינו כל המיסים יחולו על הרוכשת מיום החזקה ומכאן נוצרה החובה על הנתבעת 1 לשאת בתשלומי המים ובמשתמע הסכמת המוכרת להעביר הבעלות גם "בצרכן" המים.

...

לעניין חוב ארנונה נקבע ב בר"מ 867/06 מנהלת הארנונה בעיריית חיפה נ' דור אנרגיה (1988) בע"מ(17.4.08): " יחד עם זאת, ובייחוד לאור חובת ההגינות המוטלת על הרשות המקומית בהיותה רשות ציבורית, נראה לי כי הסעיפים האמורים אינם יכולים ליתן לרשות המקומית הכשר לנהוג תוך עצימת עיניים מוחלטת תוך התעלמות מנתונים הזועקים כי עליה לבדוק באופן אקטיבי בעצמה, האם חל שינוי בבעלות או בהחזקה בנכס מסוים. ייתכנו מקרים מסוימים, שבהם תוחזק הרשות המקומית כמי שמעלה בתפקידה כנאמן הציבור, קרי התרשלה בבדיקה באשר למצב הבעלות או החזקה של נכס מסוים שבשטחה." כן ציינה ההחלטה את העדר תום הלב של הנתבעים כבעלת בית וכמי שעושה שימוש במים בפועל.

מכל האמור דין התביעה להתקבל.

הנתבעים ישלמו לתובעת ביחד ולחוד סכום בסך 4,779.87 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך 1,800 ₪ כולל מע"מ וכן הוצאות בסך 1,000 ₪.

למען שלמות התמונה אעיר כי אינני מקבלת את טענת ליפקוביץ, שבבתים משותפים יש לפטור את כל הצריכה המשותפת מאגרת ביוב, להבדיל ממים להשקיה.

בנוסף טען כי רוב המים בצריכה משותפת בבניין שלו משמשים להשקיה, וכי בדק עם עוד 4, 5 בניינים שכך גם אצלם.

עוד קבעתי בהחלטת האישור: "84. הקבוצה בשמה תנוהל התובענה הייצוגית היא – מחזיקי בתים פרטיים ובתים משותפים בתחום המשיבה שמחזיקים בגינה ואשר המשיבה גבתה מהם אגרת ביוב בגין מים להשקיה החל מחודש אוגוסט 2012 ועד ליום אישור התובענה.

חישוב ההשבה למחזיקי יח"ד בבית משותף שמחזיקים בגינה, ניתנת למחזיק בדירה לפי המנגנון הנ"ל מתוך הצריכה המשותפת (ס' 9.6 בחוות הדעת).

...

הסכום הכולל הוא 2,835,000 ₪ ובצירוף מע"מ – 3,316,950 ₪ - וכך אני מורה.

אשר לגמול לתובעים המייצגים אני מורה כי זה יעמוד על 695,000 ₪ (5% מסכום ההשבה).

סוף דבר נוכח כל המפורט לעיל, התובענה הייצוגית מתקבלת.

לטענת הנתבעים לתובעים אין טענה כנגד הנתבעים לעניין בלוני הגז ולעניין הצפות הביוב אין ולא יכולה להיות טענה כנגד הנתבעים וגם לעניין ההזנחה עקב ריבוי עגלות ילדים ועקב גלישת הזבל מהפחים לא הוכחו על ידם ולא הוכח קשר בין מעשה /מחדל של הנתבעים (ראה בס' 39-36 לסיכומים).

לעניין המומחה הרי שהוא הסתמך על פסיקה "שכל כולה נוגעת לפיצול דירות באותו ביניין בו מצויה דירת התובעים דשם ולא בבניין אחר שהוא בית משותף אחר "(ראה בס' 42 לסיכומים ועדות המומחה בפרו' 10.11.22 בע"מ 133 ).

זאת ועוד לטענת הנתבעים התובע לא ידע להסביר את חישוביו המופרכים בסכומי התביעה ואינו יכול להסביר מדוע הפיצול גורם לצריכת מים וזבל ביתר אם היום ביחידות המפוצלות מתגוררות פחות נפשות ממה שהתגוררו בדירת בוזגלו לבדה עם הילדים וההורים (ראה בס' 18 לסיכומים).

תביעה המוגדרת ל"צורכי אגרה בלבד" השאלה הנדרשת להכרעה הנה האם ניתן להפחית את סכום התביעה לצרכי אגרה מבלי לפרט בכתב התביעה לאיזה מהסעדים מכוונת ההפחתה ובאיזה שיעור? סעיף 16(א) לתקסד"א קובע כדלהלן: "היתה התביעה לסכום כסף, יפורש בכתב התביעה הסכום הנתבע במדויק." לעניין זה נידרשתי גם בתא (ת"א) 55281/06 יזמים בנגב בע"מ נ' גז-גל בע"מ [פורסם בנבו] שם קבעתי כך: "במקרה שלפנינו, מורכבת תביעת יזמים ממספר ראשי נזק, כשכל ראש נזק מתייחס לעילה שונה (אי אספקת גז; אי מכירת מיכלים וכו'). אין פסול בהקטנת סכום התביעה לצורכי אגרה, אולם במקרה כזה על התובע לפרט מהם הסכומים הנתבעים בגין כל ראש נזק, שאחרת קונה לעצמו התובע יתרון – יוכיח רק חלק מהעילות וראשי הנזק, כשהסכום המצרפי הנו בגדר התביעה ה"מוקטנת", די לו. סבורני שבמקרה כזה יפים דברי כב' השופטת חני הורוביץ, בתא(חי') 790-05-09 נירוסופט תעשיות בע"מ נ' ימית סינון וטפול במים בע"מ שם נקבע בין היתר כי "השארת מספר עילות תביעה המבוססות על ארועי נזק נפרדים ושונים מבלי לכמת את סכומי התביעה הנתבעים ולהעמיד את מצרפם, על הסכום בגינו הועמדה התביעה כולה ושולמה האגרה, יש בה משום פגיעה ממשית שאינה הולמת את התכליות שפורטו לעיל". וכן ראה לעניין זה ב-עב (ב"ש) 1282/09 יוליוס מלק נ' מדינת ישראל- הקריה למחקר גרעיני) [פורסם במאגרים] .

...

תביעה המוגדרת ל"צורכי אגרה בלבד" השאלה הנדרשת להכרעה הינה האם ניתן להפחית את סכום התביעה לצרכי אגרה מבלי לפרט בכתב התביעה לאיזה מהסעדים מכוונת ההפחתה ובאיזה שיעור? סעיף 16(א) לתקסד"א קובע כדלהלן: "היתה התביעה לסכום כסף, יפורש בכתב התביעה הסכום הנתבע במדויק." לעניין זה נדרשתי גם בתא (ת"א) 55281/06 יזמים בנגב בע"מ נ' גז-גל בע"מ [פורסם בנבו] שם קבעתי כך: "במקרה שלפנינו, מורכבת תביעת יזמים ממספר ראשי נזק, כשכל ראש נזק מתייחס לעילה שונה (אי אספקת גז; אי מכירת מיכלים וכו'). אין פסול בהקטנת סכום התביעה לצורכי אגרה, אולם במקרה כזה על התובע לפרט מהם הסכומים הנתבעים בגין כל ראש נזק, שאחרת קונה לעצמו התובע יתרון – יוכיח רק חלק מהעילות וראשי הנזק, כשהסכום המצרפי הינו בגדר התביעה ה"מוקטנת", די לו. סבורני שבמקרה כזה יפים דברי כב' השופטת חני הורוביץ, בתא(חי') 790-05-09 נירוסופט תעשיות בע"מ נ' ימית סינון וטיפול במים בע"מ שם נקבע בין היתר כי "השארת מספר עילות תביעה המבוססות על אירועי נזק נפרדים ושונים מבלי לכמת את סכומי התביעה הנתבעים ולהעמיד את מצרפם, על הסכום בגינו הועמדה התביעה כולה ושולמה האגרה, יש בה משום פגיעה ממשית שאינה הולמת את התכליות שפורטו לעיל". וכן ראה לעניין זה ב-עב (ב"ש) 1282/09 יוליוס מלק נ' מדינת ישראל- הקריה למחקר גרעיני) [פורסם במאגרים] .

לאור המקובץ לעיל סבורני שאין להכשיר תביעות המוגשות בדרך בה הגישה יזמים את תביעתה, מבלי לפרט מהו הסכום המעודכן הנתבע בגין כל רכיב ורכיב, לנוכח ההפחתה הגלובלית שנעשתה.

סוף דבר: לאור האמור לעיל התביעה נדחית והודעת צד ג' גם היא נדחית.