היא חיכתה לקבלת החלטה, אלא שלאחר נתוק החשמל, כשפנתה לעו"ד גופר, התחוור לה, כי חרף ההתכתבויות בינה לבין הנ"ל, היא לא צורפה לתביעה הייצוגית ולפיכך "נשארה התובעת קרחת מכאן ומכאן ללא ידיעתה ופנתה חסרת כל לחתום מטה."
לטענת התובעת, הנתבעת לא הודיעה לה על כוונתה להסיר את המונה; לא נתנה לתובעת את ההזדמנות לבדוק את מונה החשמל טרם לקיחתו; לא הוצגה כל הוכחה, כי המונה אכן נבדק; לא הוצג דו"ח מעבדה להוכחת טענותיה.
ביום 19.10.20, לאחר שהתקיימו מספר רב של שיחות בין הצדדים, במסגרתן, ביקשה התובעת, כי הנתבעת תיתחשב במצבה שכן, בעלה ובנה הלכו לעולמם בתוך חודשיים, ומצב הכלכלי והנפשי, קשה.
במועד האמור, הגיעה התובעת למשרדי הנתבעת והצדדים הגיעו להסדר תשלומים לפיו החוב ישולם ב- 24 תשלומים בתוספת ריבית.
כמו כן ניתן פטור ממחצית שניה של אגרת ביהמ"ש.
להלן נימוקי ביהמ"ש להגעה לתוצאה האמורה:
אני נכון לאמץ את טענותיה של התובעת כי לא היא ולא מי מטעמה עשו שימוש בלתי חוקי בחשמל.
...
הטענה לסתירת המסמך בכתב בעדות בע"פ בטענות לכפייה ועושק או בלחץ בלתי סביר לא הוכחו ודינן להידחות.
על כן, לא מצאתי כי התביעה הוכחה וכי דין ההסדר להתבטל והבקשה לסעד הצהרתי דינה להידחות.
התביעה נדחית, אין צו להוצאות.
