מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אגרת בדיקת תביעות חוב - תשלום לפי מספר העובדים

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

טענות החייב, שבעיקרן מתייחסות לנושא זקיפת התשלומים שהתקבלו ע"ח החוב וקיזוז שווי הבטוחה שבידי הבנק, נבחנו לעומק על ידי מספר ערכאות והן נדונו בעירעור שהוגש לבית המשפט העליון, שנידחה.
אם הבנק היה מותיר את תביעת החוב בהיקפה המלא והמנהל המיוחד, לאחר בדיקה, היה מקבל את טענות החייב ומעמיד את תביעת החוב על סך של 32 מיליון ₪, האם גם אז היה החייב טוען שיש לקבל שוב את תגובתו?! לחייב ניתן יומו בפני המנהל המיוחד והוא אף הצליח מאוד בטענותיו, עד כי הבנק התובע השתכנע בטענותיו וצמצם את תביעת החוב, באופן משמעותי ביותר.
פסק הדין ניתן במסגרת תביעה שהגיש הבנק לבית המשפט המחוזי בתל-אביב כנגד החייב, בסדר דין מקוצר, שהועמדה, לצרכי אגרה, על סך של 25 מיליון ₪.
...
אין בידי לקבל את טענת החייב לפיה לאחר שהעלה טענותיו כנגד תביעת החוב המקורית באופן ממצה ובעקבות כך החליט הבנק לתקן ולצמצם את תביעת החוב לסך של 32 מיליון ₪, היה מקום לקבל את התייחסותו הנוספת לתביעת החוב המתוקנת.
החייב ערער על פסק הדין וביום 2/12/17 נדחה הערעור על ידי בית המשפט העליון, לאחר שהחייב חזר בו מהערעור בהמלצת בית המשפט.
לכן יש לדחות גם טענה זו. התוצאה לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית הערעור.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

בתביעה נטען לחוב תשלום בגין עבודות תיקונים שהתובעת ביצעה בבניין, לאחר שהתקבלה דרישה מעריית נתניה לבצעם לפי חוק העזר העוסק במבנים מסוכנים.
בהתאם לכך, ובהתאם למימצאי שתי חוות דעת משלימות שהוגשו לתיק, התובעת ביצעה מספר תיקונים, בעיקר בגג הבניין.
התובעת הציגה חשבוניות תשלום בסך כולל של 110,522 ₪ (ס' 5 לסיכומיה - אמנם ע"פ הנטען הסך המצטבר של הקבלות הוא 109,522 ₪, אך בבדיקה נמצא שהוחסרו 1,000 ₪).
הצדדים פטורים מתשלום המחצית השנייה של אגרות התביעה והתביעה שכנגד.
...
לאחר שעיינתי בסיכומי הצדדים בכתב (יצוין שהתובעת הגישה כתב סיכומים ארוך, שצורפו אליו עשרות מסמכים), יובאו להלן קביעותיי, המנומקות בתמצית.
התביעה שכנגד התייתרה במהלך ביצוע עבודות התיקון, ועל כן היא נדחית.
התוצאה היא כדלקמן: תביעת התובעת נגד הנתבעים 5-4 (צבי וורדה ליבוביץ') נמחקת, בהיעדר מסירה של כתב התביעה ובהיעדר כתב הגנה.
תביעת התובעת נגד יתר הנתבעים, למעט נציגות ועד הבית, נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

היא חיכתה לקבלת החלטה, אלא שלאחר נתוק החשמל, כשפנתה לעו"ד גופר, התחוור לה, כי חרף ההתכתבויות בינה לבין הנ"ל, היא לא צורפה לתביעה הייצוגית ולפיכך "נשארה התובעת קרחת מכאן ומכאן ללא ידיעתה ופנתה חסרת כל לחתום מטה." לטענת התובעת, הנתבעת לא הודיעה לה על כוונתה להסיר את המונה; לא נתנה לתובעת את ההזדמנות לבדוק את מונה החשמל טרם לקיחתו; לא הוצגה כל הוכחה, כי המונה אכן נבדק; לא הוצג דו"ח מעבדה להוכחת טענותיה.
ביום 19.10.20, לאחר שהתקיימו מספר רב של שיחות בין הצדדים, במסגרתן, ביקשה התובעת, כי הנתבעת תיתחשב במצבה שכן, בעלה ובנה הלכו לעולמם בתוך חודשיים, ומצב הכלכלי והנפשי, קשה.
במועד האמור, הגיעה התובעת למשרדי הנתבעת והצדדים הגיעו להסדר תשלומים לפיו החוב ישולם ב- 24 תשלומים בתוספת ריבית.
כמו כן ניתן פטור ממחצית שניה של אגרת ביהמ"ש. להלן נימוקי ביהמ"ש להגעה לתוצאה האמורה: אני נכון לאמץ את טענותיה של התובעת כי לא היא ולא מי מטעמה עשו שימוש בלתי חוקי בחשמל.
...
הטענה לסתירת המסמך בכתב בעדות בע"פ בטענות לכפייה ועושק או בלחץ בלתי סביר לא הוכחו ודינן להידחות.
על כן, לא מצאתי כי התביעה הוכחה וכי דין ההסדר להתבטל והבקשה לסעד הצהרתי דינה להידחות.
התביעה נדחית, אין צו להוצאות.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בחודש אוגוסט 2018 הוגשה בקשה למתן צו פירוק כנגד החברה בתיק פר"ק 11118-08-18 וביום 31.10.2018 ניתן צו פירוק, כאשר עו"ד אילן חזני התמנה למנהל מיוחד לצורך בדיקת תביעות חוב של עובדי החברה.
ביום 30.6.2021 הוריתי למערער להגיש בקשה מנומקת להארכת מועד להגשת תביעת החוב בתיק הפרוק הרלוואנטי וככול שהמועד יוארך, תשולם אגרת הבדיקה (בקשה מס' 6 בתיק פר"ק 11118-08-18).
...
ההסבר שניתן ביחס להבנת "השורה התחתונה" היה כי "יכולה הייתה להיות טעות בשורה התחתונה". ברור כי אין אפשרות לקבל הסבר זה. מי שמחליט על המועד לערעור מבלי לטרוח לקרוא את ההחלטה הקצרה לגופה ובהתעלם מן "השורה התחתונה" הברורה והמפורשת, לא יכול להגיע אלא למסקנה אחת והיא כי מדובר בהכרעה בבקשה להאריך את מועד הגשת תביעת החוב ולא הכרעה בתביעת החוב עצמה.
סוף דבר לאור כל האמור, בקשת המנהל המיוחד לסילוק על הסף של הערעור מתקבלת והערעור נמחק בזאת.
בנסיבות אלה, החלטתי שלא ליתן צו להוצאות.

בהליך חדלות פירעון (חדל"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

הנאמנת בדקה את תביעת החוב ואושר הסך של 758 ₪ בדין רגיל (אגרות) והיתרה בסך של 31,782 ₪ בגין קנסות פליליים בדין נדחה.
מאחר ומטרת תשלום עונשי הנה הטלת סנקציה כספית על היחיד מתוך שקולי ענישה והרתעה, בנגוד לחובות מסוגים אחרים, הרי שמתן הפטר מתשלום קנסות מהוה מתן פטור מסנקציה עונשית שהושתה על ידי השילטון שאינה מצויה במישור בין היחיד לבין אדם אחר.
בדברי ההסבר לחוק חידלות פרעון (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 1027 עמ' 604, 692-691) נרשם כדלקמן: "מתן ההפטר נועד לאפשר ליחיד לצאת לדרך חדשה. זאת אף במחיר של פגיעה בזכותם של הנושים. ואולם קיימים חובות שהאינטרס בתשלומם גובר על האנטרס שבמתן אפשרות ליחיד לצאת לדרך חדשה. חובות אלה הם חובות שבבסיסם עומדים שיקולים ערכיים אחרים המצדיקים את שימורם לאחר ההפטר גם במחיר הפגיעה ביכולת השקום של היחיד.
...
המסקנה מכל האמור היא שלבית המשפט אין סמכות להורות על הכללת החוב עונשי שנגבה על ידי המג"ק בצו ההפטר.
לאחר ששקלתי את הכללים הנ"ל ביחס ליחיד, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את בקשתו ואין להחיל את צו ההפטר על חוב המזונות למל"ל. קיים חוסר תום לב ביצירת החוב, שנצבר משנת 1998 ועד 2006, שתחילתו בסמוך למועד אישור הסכם הגירושין שבו חיוב המזונות.
לאור כל האמור, אין מקום לקבל את בקשת היחיד להחלת סעיף 175(ב)(2) לחוק חדלות פירעון על חוב המזונות ולמג"ק ואני דוחה אותה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו