לטענתו, משעה שהוא לא פונה לבית חולים לא קמה חובה בתשלום אגרה עבור עצם הגעת ניידת מד"א וניידת נט"ן לביתו.
התובע העלה גם טענות נוספות כנגד הטלת העיקולים: לטענתו, עצם הטלת העיקולים פגעה בכבודו ובשמו הטוב מול הבנקים השונים ובנוסף נגרמה לו עוגמת נפש רבה בשל יחסן המזלזל של הנתבעות, שלטענתו עולה כדי דפוס היתנהלות שיטתי בעל "כוונה לפגוע".
לטענת התובע, זמן רב נימנעה מד"א מלמסור לו מידע רפואי אישי, אותו היה זכאי לקבל מכוח חוק חופש המידע, תשנ"ח-1998, והדבר מקים לו זכות לקבלת פיצויים ממשיים בגין נזקים ממוניים ובגין נזקים שאינם ממוניים, לרבות כפל הפצוי הקבוע בהוראות סעיף 7א(ג) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965.
תקנות מגן דוד אדום (אגרות הסעת חרום באמבולנס), תשס"ו-2006 (להלן: "תקנות מד"א") קובעות כך:
תקנה 1 לתקנות אלה – תקנת ההגדרות - מגדירה טפול רפואי המחייב בתשלום אגרה, באופן הבא:
"טפול רפואי בזירת הארוע" – לרבות בדיקה לצורכי איבחון מצב רפואי, אם זו נעשתה באמצעות תישאול לבירור תסמינים, מצב רפואי ומחלות עבר, ונוספו עליה שניים מתוך אלה:
(1)שימוש באמצעי טכנולוגי לבדיקת מדדים חיוניים, למעט מדידת חום ולרבות מדידת לחץ דם;
(2)בדיקת חומרים בדם;
(3)בדיקה גופנית של יותר ממערכת גוף אחת;"
הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, לגבי הפעלת הליכי גבייה מינהליים לפי פקודת המיסים (גביה) (להלן: "ההנחיות"), אליהן מפנה מד"א בסיכומיה קובעות, כי המונח "מס" בפקודת המסים (גביה) כולל גם אגרה בעד שירותי מד"א לפי סעיף 7א לחוק מגן דוד אדום, התש"י-1950.
...
צו עיקול הוא מסוג הפרסומים המחויבים על פי דין ומשעה שהגעתי למסקנה, כי ישנו חוב תקף שלא שולם על ידי התובע, הרי שממילא צו העיקול שהוטל לשם גבייתו הוטל כדין.
לכל אלה יש להוסיף שכפי שכבר פורט, לנתבעות עומדת גם הגנת "אמת דיברתי".
סוף דבר:
התביעה נדחית על כל חלקיה.
התובע ישלם לכל אחת מהנתבעות את הוצאות התביעה ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪.