אגרות תשלום חובה למידע רפואי מבתי חולים ממשלתיים

סעיף 7 לחוק רשות שדות התעופה, שכותרתו "הרשות - מיפעל כלכלי", קובע: "קו מנחה בפעולות הרשות יהיה לנהל את כלל שדותיה, ועד כמה שניתן – כל שדה תעופה משדותיה, על יסוד חישובים כלכליים וכמפעל הנושא את עצמו". סעיף 29 לחוק רשות שדות התעופה, שכותרתו "תעריפי אגרות" קובע: "(א) הרשות רשאית להציע לשר התחבורה תקנות בדבר תעריפי אגרות שישתלמו לה או לאחרים בעד השמוש בשדות התעופה של הרשות ובמיתקנים שבהם ובעד השירותים שנותנים בהם היא או אחרים, ובדבר סדרי גבייתם ותשלומם... כל תקנות לפי סעיף קטן זה טעונות אישור הממשלה וועדת הכלכלה של הכנסת.

כך, נקבע כי תשלום בעבור קבלת מידע רפואי מבית חולים ממשלתי או מצה"ל הוא "מחיר" ולא תשלום חובה (עע"מ 1859/15 קפלן נ' משרד הבריאות (ניתן ביום 9.8.2016); וכי גביית עמלה בעבור הפקדה לחשבון של אסיר מהוה "מחיר" בעבור שירותי ההפקדה (עע"מ 2796/13 מחמוד מגאדברה נ' שירות בתי הסוהר – מדינת ישראל (ניתן ביום 6.9.2017, להלן: "עניין מחמוד מגאדברה").

...

היפוך נטל הראיה לעניין הוכחת ההיבטים העובדתיים של התביעה, אוסיף כי אין בידי לקבל את טענת התובעים לגבי היפוך נטל הראיה.

משעה שלא נמצא בסיס להטלת חבות על רש"ת אין גם בסיס להטלת חבות על ממ"ק. סוף דבר – התביעה נדחית.

התובעים ישלמו לכל אחת מהנתבעות הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 60,000 ₪ (סה"כ 120,000 ₪).

בעניינינו בקשת האישור הוגשה על פי פרט 11 שעניינו תובענה ייצוגית "נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר" ועל פי פרט 1: "תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעיסקה ובין אם לאו". יצויין, כי בקשת האישור הוגשה לבית משפט זה בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים בהתאם להוראת סעיף 5(ב)(2) לחוק תובענות ייצוגיות.

כך למשל נפסק, כי תשלום שנגבה מאדם עבור קבלת מידע רפואי מבית חולים ממשלתי או מצה"ל אינו מסווג כ"אגרה" או "תשלום חובה" כי אם כ"מחיר" (ראו עע"ם 1859/15 קפלן נ' משרד הבריאות (פורסם באר"ש, 9.8.2016)).

...

מקובלת עלי טענת המשיבות כי גם אם החוזה משנת 2009 טעון אישור אין הפעולות מכוחו בטלות בנסיבות המקרה.

סוף דבר מכל הטעמים דלעיל לא השתכנעתי כי קיימת אפשרות סבירה שהתביעה שאישורה נתבקש תתקבל באיזו מהעילות הנטענות.

לפיכך בקשת האישור נדחית.

תמצית טענות המבקש לטענת המבקש, מד"א גובה אגרות לאחר פרקי זמן ארוכים ואף לאחר שהחוב התיישן, הגם שמד"א מנוע מגביית אגרות בחלוף 3 שנים, בהתאם להנחיה של היועץ המשפטי לממשלה מחודש פברואר 2012 (להלן- הנחיית היועץ המשפטי לממשלה).

מקום בו מבוטח לא פנה לקופת חולים, לא היה זכאי לשיפוי מלא וחובתו להסדיר את תשלום האגרה נותרה בעינה.

בהמשך למתווה ההסדרה, בשנת 2018 תוקן חוק מד"א על מנת להסדיר את העברת המידע הנוגע לחייבים בין בתי החולים לבין מד"א. סעיף 7א (א1)(1) קובע: "קיבל אדם שירות פינוי חרום לבית חולים ובשל מצבו הרפואי בעת פינוי החרום לא היה ניתן לברר את שמו, את מספר הזהות שלו או באיזו קופת חולים הוא מבוטח, ימסור בית החולים לאגודה, לשם גביית האגרה, את הפרטים האמורים שברשותו, לפי בקשה שתגיש האגודה בתוך 14 ימים מיום הפינוי; ואולם בית החולים לא ימסור את המידע בדבר קופת החולים שבה אדם מבוטח אם אותו אדם הודיע על היתנגדותו לכך בשל רצונו לשאת בעצמו בתשלום האגרה;" לאחר יישום מתוה ההסדרה, הקף החובות למד"א הצטמצם בשיעור הנאמד בכ-40%.

...

בת.א. 2154/05 גור אלי נ' חב' הדקה התשעים בע"מ (מיום 3.12.2006), נקבע כדלהלן: "בהעדרה של עילת תביעה אישית יהיו טיעוניו של התובע טובים ומוצקים ככל שיהיו – הרי דין תביעתו להימחק ולא ניתן יהיה לבררה במסגרת תביעה ייצוגית. קיומה של עילת תביעה אישית מהווה תנאי בסיסי לצורך הכרה בתובענה כתובענה ייצוגית ובהעדרה, פול תיפול..." (עמודים 5 – 6).

יוצא אפוא, שהתנאי הראשוני והבסיסי הנדרש לצורך אישור תובענה ייצוגית אינו מתקיים בענייננו ובכך מתייתר הדיון ביתר התנאים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות.

אין מדובר במקרה החריג, שבו יורה בית המשפט על החלפת התובע המייצג, ללא בקשה לעשות כן. סוף דבר לנוכח כל האמור בקשת האישור – נדחית.

ועוד, בת"צ (מחוזי מרכז) 56967-05-13 קפלן נ' מדינת ישראל משרד הבריאות (30.1.15) נקבע בהתבסס, בין היתר, על קביעות כב' השופטת ארבל שלעיל, כי בעיניין שירות קבלת מידע רפואי בתשלום שנידון שם, הגם שמדובר בשירות כפוי אשר האזרח מחויב לקבלו מהרשות, לא ניתן לראות את התשלום אשר נגבה בגין קבלת שירות זה כאגרה או תשלום חובה אחר, אלא מדובר במחיר.

לא למותר יהיה גם להביא את דברי כב' השופט זילברטל בעיניין לוי לפיהם גם בדרך אינטואיטיבית ניתן להגיע למסקנה כי אין מדובר בתשלום חובה (סעיף 26 לפסק הדין), שכן שירותי חניה הם שירותים נפוצים, הניתנים בתשלום על ידי גורמים פרטיים רבים וגם על ידי גורמים ממשלתיים לא מעטים (למשל, בתי חולים, משרדי ממשלה ועוד), ומתן שירותים אלה נחזה כהתנהלות עסקית או כביצוע פעולה מתחום המשפט הפרטי.

...

אני סבור כי ראוי שמי שמבקש לטעון למחיר מופרז לא יסתפק בבחינת מבחן אחד בלבד, וכי כל עוד הדבר אפשרי, יבחן לפחות עוד מבחן אחד נוסף, וזאת נוכח הזהירות המתחייבת טרם קביעה כי מחיר הוא מופרז.

סיכום לאור כלל האמור לעיל נדחות עילתו העיקרית של המבקש וכן העילה החליפית.

בקשת האישור נדחית, אפוא, וכן תביעתו האישית של המבקש.

לטענתו, משעה שהוא לא פונה לבית חולים לא קמה חובה בתשלום אגרה עבור עצם הגעת ניידת מד"א וניידת נט"ן לביתו.

התובע העלה גם טענות נוספות כנגד הטלת העיקולים: לטענתו, עצם הטלת העיקולים פגעה בכבודו ובשמו הטוב מול הבנקים השונים ובנוסף נגרמה לו עוגמת נפש רבה בשל יחסן המזלזל של הנתבעות, שלטענתו עולה כדי דפוס היתנהלות שיטתי בעל "כוונה לפגוע". לטענת התובע, זמן רב נימנעה מד"א מלמסור לו מידע רפואי אישי, אותו היה זכאי לקבל מכוח חוק חופש המידע, תשנ"ח-1998, והדבר מקים לו זכות לקבלת פיצויים ממשיים בגין נזקים ממוניים ובגין נזקים שאינם ממוניים, לרבות כפל הפצוי הקבוע בהוראות סעיף 7א(ג) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965.

תקנות מגן דוד אדום (אגרות הסעת חרום באמבולנס), תשס"ו-2006 (להלן: "תקנות מד"א") קובעות כך: תקנה 1 לתקנות אלה – תקנת ההגדרות - מגדירה טפול רפואי המחייב בתשלום אגרה, באופן הבא: "טפול רפואי בזירת הארוע" – לרבות בדיקה לצורכי איבחון מצב רפואי, אם זו נעשתה באמצעות תישאול לבירור תסמינים, מצב רפואי ומחלות עבר, ונוספו עליה שניים מתוך אלה: (1)שימוש באמצעי טכנולוגי לבדיקת מדדים חיוניים, למעט מדידת חום ולרבות מדידת לחץ דם; (2)בדיקת חומרים בדם; (3)בדיקה גופנית של יותר ממערכת גוף אחת;"

הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, לגבי הפעלת הליכי גבייה מינהליים לפי פקודת המיסים (גביה) (להלן: "ההנחיות"), אליהן מפנה מד"א בסיכומיה קובעות, כי המונח "מס" בפקודת המסים (גביה) כולל גם אגרה בעד שירותי מד"א לפי סעיף 7א לחוק מגן דוד אדום, התש"י-1950.

...

צו עיקול הוא מסוג הפרסומים המחויבים על פי דין ומשעה שהגעתי למסקנה, כי ישנו חוב תקף שלא שולם על ידי התובע, הרי שממילא צו העיקול שהוטל לשם גבייתו הוטל כדין.

לכל אלה יש להוסיף שכפי שכבר פורט, לנתבעות עומדת גם הגנת "אמת דיברתי". סוף דבר: התביעה נדחית על כל חלקיה.

התובע ישלם לכל אחת מהנתבעות את הוצאות התביעה ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪.