האם בכך פוגע החוק בזכות חוקתית של העותרות?
הזכות לאוטונומיה ובכללה זכותו של האדם על גופו מצויה ב"גרעין הקשה" של הזכות החוקתית לכבוד (ראו: רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה עין-כרם נ' גלעד, פ"ד מט(2) 516, 525 (1995); ע"א 2781/93 דעקה נ' בית החולים "כרמל", חיפה, פ"ד נג(4) 526, 571 (1999) (להלן: עניין דעקה); ע"א 10064/02 "מגדל" חברה לביטוח בע"מ נ' אבו חנא, פ"ד ס(3) 13, 48 (2005); ע"א 4576/08 בן-צבי נ' היס, פסקה 25 לפסק דינו של המשנה לנשיאה א' ריבלין (7.7.2011); ע"א 10085/08 תנובה – מרכז שיתופי נ' עיזבון המנוח ראבי, פסקה 33 (4.12.2011); ע"א 1303/09 קדוש נ' בית החולים ביקור חולים, פסקה 31 (5.3.2012)).
איני מציעה גם במסגרת חוות דעת זו להכריע בשאלת קיומה של זכות חוקתית של זוגות חד-מיניים כי יתאפשר להם שימוש שוויוני בטכניקות הולדה מלאכותיות בדומה לזוגות הטרוסקסואלים (ראו עע"ם 343/09 הבית הפתוח בירושלים לגאווה וסובלנות נ' עריית ירושלים, פסקה 40 (14.9.10) (להלן: עניין הבית הפתוח)).
על מעביד נאסר להפלות בין עובדיו או בין דורשי עבודה על רקע נטייתם המינית (סעיף 2(א) לחוק שויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988).
מכל מקום, קיומם של הליכי חקיקה עכשוויים להרחבת מעגל הזכאות הקיים בחוק הפונדקאיות מצדיק מטבע הדברים ובצו השכל הישר ריסון שפוטי בבית משפט זה, כדי שלא לזנב במחוקק (פסקה 17 לפסק דינה של השופטת חיות; בג"ץ 9682/10 מילועוף אנטגרציית פטם אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' שר החקלאות - משרד החקלאות ופיתוח הכפר (2011)).
השופטת א' פרוקצ'יה עמדה שם על המורכבות הטמונה בשאלה אם קיימת זכות לפרט לחייב את המדינה לסייע לו בתהליך יצירת הורות:
"השאלה בזוית אחרת היא האם מהזכות החוקתית לחיי מישפחה והורות, הנתונה לכל אדם באשר הוא, נגזרת גם הזכות לחייב את המדינה לנקוט פעולה כדי לאפשרה מקום שאדם אינו מסוגל, או אינו רוצה להגשימה באופן טבעי, למשל בדרך של אימוץ, או באמצעות פונדקאיות, או בהפרייה חוץ-גופית. האם העידר פעולה מצד המדינה שקולה כ'פגיעה' שחוקיותה נבחנת על-פי פיסקת ההגבלה? שאלות אלה הן מורכבות ורבות פנים. הן נוגעות בזיקה שבין הזכות החוקתית לבין האמצעים הנתונים בידי אדם למימושה של הזכות. הן מעלות סוגיות בעלות השלכות נרחבות, נורמאטיביות, מוסריות, חברתיות, ואחרות. הגישות לפתרונן נתונות להשפעות הזמן, המקום והנסיבות...
...
האחראית הארצית על תחום הפונדקאות הוסיפה וציינה בתשובתה כי צוות שמונה במשרד הבריאות לצורך בחינה ויישום של המלצות ועדת מור יוסף טרם סיים את עבודתו ומכאן שלא ניתן בעת הזו להיעתר לבקשתה של ליאת.
לגבי החלופה האלטרנטיבית, שהועלתה ע"י חברתי, השופטת (בדימ') ע' ארבל, ככל שהיא מקורית ויצירתית, והיא אמנם כזו – אף היא מקובלת עלי.
לסיכום – אף שהדרך לתוצאה בה צידדנו, חברותי ואני, שונה בהנמקה, הרי שכולנו סברנו שדין עתירת העותרות להתקבל.
דבר זה יש בו גם אישור להשקפתי הכללית כי אם בירור של סוגיות משפטיות בסיסיות – מנקודות ראות נבדלות של דינים נפרדים הבאים בחשבון – מוביל, בכל נתיב, למסקנה דומה – אות וסימן הוא שמכח תורת המשפט הכללית התוצאה נכונה (עיינו: פסק דיני ב-ע"א 4244/12 הוצאת עיתון הארץ בע"מ נ' ניצב אפרים ברכה (19.02.2014), שם בפיסקה 35).