אבק מזיק: המשרד להגנת הסביבה

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים לפני כב' השופט ד"ר יגאל מֶרזל עת"מ 33445-10-14 פנחס פיגומים בניה (1988) בע"מ נ' מדינת ישראל - המשרד להגנת הסביבה - אגף אבק מזיק העותרת: פנחס פיגומים בניה (1988) בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ראובן בילט ואח' - נ ג ד - המשיב: מדינת ישראל – המשרד להגנת הסביבה – אגף אבק מזיק באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) ע"י ב"כ עו"ד משה וילינגר פסק דין

...

אין בידי לקבל טענה זו. נכון הדבר שההחלטה הקודמת התמקדה כאמור לעיל, בסוגיית העבר הפלילי.

התוצאה בשל מכלול טעמים אלה, מסקנתי היא שהעותרת לא ביססה עילת התערבות בשיקול הדעת של המשיב ובהתחשב בכלל נסיבות העניין והתשתית הראייתית שהוצגה.

מטעם זה, דין העתירה להידחות.

כן הצהיר כי בטופס הבקשה שהוגש לועדה הטכנית לאבק מזיק של משרד להגנת הסביבה, אותו הגיש צד ג' וחתם עליו, כקבלן ומפקח, צוין המועד 1/12/09 כמועד תחילת העבודה ועל כן אין הנתבעת אחראית על הארוע שכן טרם קיבלה חזקה במבנים.

...

מכל המקובץ הגעתי לידי מסקנה כי יש לחלק את החבות באופן שבו הנתבעת תחוב בשיעור 40% ואילו צד ג' בשיעור 60%.

המסקנה העולה מנתונים אלו היא שצפי השתכרותו של התובע אינה מגעת כדי השכר הממוצע במשק.

סוף דבר על יסוד האמור לעיל מתקבלת תביעת התובע כנגד הנתבעת וכן מתקבלת הודעת הנתבעת לצד ג' , כך שחלוקת האחריות בין הנתבעת וצד ג' הינה: 60% על צד ג' ו- 40% על הנתבעת.

מאחר ובמחנה נימצאו אלמנטים רבים הבנויים מאסבסט, כללו החוזה ונספחיו הוראות ספציפיות רבות בנוגע לטפול באסבסט ולפינויו, והחוזה שם דגש על כך שהעבודות תבוצענה, בין היתר, "בתיאום ובהנחיית הוועדה הטכנית לאבק מזיק" של המשרד להגנת הסביבה (סעיף 00.01(ב) למסמך ג-1 לחוזה, שעניינו ב"תנאים כלליים מיוחדים", להלן: "התנאים הכלליים המיוחדים").

...

סוף דבר התביעה נדחתה למעט הטענה לפיה התובע זכאי להפרש תשלום בנוגע לעבודה הנוספת של יישור המצוקים בסכום של 10,586 ₪ בצירוף מע"מ ובתוספת ריבית החשב הכללי.

בנסיבות אלה, ובשל מצבו הכלכלי הדחוק של התובע, הגעתי לכלל מסקנה לפיה יש לחייבו בהוצאות הנתבעת ובשכ"ט עורכי-דינה רק בגובה הסכום שעליה לשלם לו בגין אותה עבודה נוספת של יישור המצוקים.

התוצאה המעשית של כל האמור לעיל היא שהתביעה נדחית והתובע אינו זכאי לתשלום כלשהו מהנתבעת.

עד צד ג' מיכאל קרבצ'יק מהנדס אזרחי, מפקח מורשה של המשרד להגנת הסביבה לעבודות באבק מזיק (אזבסט), שמאי רכוש, מוסמך לצילום תרמי, נתבקש ע"י הקבלן לחוות את דעתו המקצועית לגבי הליקויים בדירה, אי התאמתם למיפרט המכר ולתקן הישראלי כנטען בחוות הדעת התובעים שערך המהנדס אלכס הלר.

...

סוף דבר כיוון ששוכנעתי שהתובעים לא אפשרו לאנשי המקצוע מטעם אאורה ו/או הקבלן לבצע את התיקונים שנקבעו ע"י המומחים מטעם אאורה והקבלן, על התובעים, ככל שרצונם בכך, לאפשר לקבלן לבצע את התיקונים של הליקויים המינוריים בדירה בלבד כפי שנקבעו ע"י המומחים מטעם אאורה והקבלן.

אני דוחה את התביעה הכספית וכל טענות האחרות של התובעים.

לאור העובדה שהתובעים הם שמנעו את תיקון הליקויים, ולאור סכום התביעה לעומת עלות התיקונים, התובעים ישלמו לאאורה הוצאות משפט, ובנוסף שכ"ט בסך 50,000 ₪ הודעת צד ג' נדחית.

הבקשה אושרה בתנאים לאחר שהוצע פתרון למניעת אבק ומזיקים ובכפוף לחוות דעת חיובית של המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות.

...

איני מקבל את טענות העותרת בדבר היות היחידה הסביבתית גוף משוחד על ידי אינטרסים כלכליים והפגמים בשיקול דעתה.

מאחר שהגעתי למסקנה כי הוועדות שקלו שיקולים סבירים ומאחר שסבור אני כי פרשנות הוראות התקנון והתוכנית לעניין היותו של מפעל טחנות הקמח "מפגע סביבתי" הינה במקרה זה במיתחם שיקול דעתן של הוועדות וכי לא נפל פגם בפירוש שניתן לתוכנית על ידי הוועדות, שבידיהן המומחיות והניסיון לפרש את התוכנית לעניין זה ולקבוע האם ההיתר שניתן למשיבה 4 עומד בהוראות התוכנית, אני סבור כי אין להתערב בשיקול הדעת של גופי התכנון במקרה זה. סיכום: בסיכומו של דבר לא הצליחה העותרת לשכנע כי נפל פגם בהחלטות המתירות את הקמת מפעל המשיבה 4 באזור התעשייה בר לב, כל זאת בהיתחשב בתנאים שנקבעו למפעל בכל הנוגע לשמירה על ניקיון ומניעת זיהומים.

אשר על כן, לאור כל האמור לעיל, אני סבור כי יש לדחות את העתירה וכך אני מורה.