אבעיה מטעם בוררת בסכסוך חקלאי

אבעיה שהוגשה מטעם בוררת בהתאם לסעיף 234 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 עו"ד אפרת ואש מונתה כבוררת, (להלן: "הבוררת") על ידי רשם האגודות השיתופיות לאור סיכסוך בין המשיבים.

הסיכסוך התעורר לאחר שהוחלף ועד האגודה בפברואר 2016, ובעקבות הודעה מטעם מיכאל לקראת העונה החקלאית, השניה שבהסכם.

...

מקבל אני את עמדת הבוררת.

מיכאל הוסיף לגוף הדברים מדוע אין לאפשר לרחמני להיות נציג האגודה בדיונים.

מכאן, ובמלים של מותב הבוררים שיושב בבית הדין: "ביה"ד נענה לבקשת מר יעקב יארמיש ואישר לו (בע"פ) לתבוע את תביעותיו החדשות בבי"ד אחר." אולם: "כאשר פנה אל בד"ץ העדה החרדית בבקשה לתבוע אצלם את מר ברזון הודיע לו מזכיר הבד"ץ כי ברצונו לראות אישור בכתב מהבוררים. מזכיר בית דיננו נענה גם לזאת ושלח לבד"ץ אישור להיזדקק לתביעה...". במכתב שנשלח מטעם בית הדין שירת דוד לבד"ץ העדה החרדית נכתב כך: "בדו"ד שבין מר יעקב יארמיש הי"ו לבין מר יונה ומר ירמי ברזון הי"ו, על אף שנחתם שט"ב בבית דיננו ועדיין עומד בתוקפו. בנסיבות העניינים ביה"ד אינו מעוניין לידון בהמשך תביעתו של מר יעקב יארמיש הי"ו, ובאפשרותו לפנות לבית דין אחר". בעקבות פניה זו, נודע לבית הדין [כך במקור] כי ברזון טוען שמאחר שבמכתב שהוציא בית הדין נכתב שיש באפשרותו של יארמיש לפנות לבית דין אחר, משמעות העניין היא שבית הדין מסתלק מכל הבוררות, ואין הצדדים מחויבים להמשיך בניהול הליך הבוררות בפני בית הדין.

אבעיה בבוררות סעיף טז' לתוספת הראשונה לחוק הבוררות, תשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק הבוררות") קובע כי "הבורר רשאי להביא שאלה משפטית המתעוררת במהלך הבוררות או את פסק הבוררות, כולו או מקצתו, לפני בית המשפט בדרך אבעיה לשם מתן חוות דעת.". סעיף 2 לחוק הבוררות קובע כי " רואים הסכם בוררות כמכיל את ההוראות שבתוספת הראשונה ככל שהן נוגעות לענין, והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת מן ההסכם". לפיכך, נראה כי הסכם הבוררות שנחתם בין הצדדים לסכסוך מכיל תניה המאפשרת לבוררים לפנות לבית המשפט בדרך אבעיה (לדיון בעיניין פניית הבורר לבית המשפט ראה: ישראל שמעוני, דיני בוררות – אופק חדש בבוררות (מהדורה שניה מורחבת, התשע"ד – 2014) (להלן: "שמעוני") עמ' 340 – 346).

פרופ' אוטולנגי, אחת המצדדות בעמדה זו כתבה כך: "בורר אינו חייב להמשיך בניהול הבוררות, אם אינו רואה את האפשרות להמשיך לעשות כן, ואין אפשרות לכפות עליו המשך הבוררות" (אוטולנגי, עמ' 494; לפסקי דין המצדדים בעמדה זו ראה: רע"א 7524/99 פלוני נ' פלונים (31.10.1999); ע"א 491/76 גאולים מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' צדוק, פ"ד לא(3) 625, 633 (1977)).

...

עוד מסביר גורן בספרו , סוגיות בסדר הדין האזרחי, מהדורה 11, 2013, כי על פי תקנה 236 ניתן להגיש אבעיה רק במקרים המותרים על פי דין והללו ספורים וכוללים עינייני מע"מ, פשיטת רגל, הסדר זכויות במקרקעין והסדרים במיגזר החקלאי המשפחתי (עמ' 864-865).

יחד עם זאת, הכלל קובע כי "מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הן בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה. פיתרון עינייני של כל מחלוקת לגופה לעולם הוא עדיף על פני פיתרון דיוני פורמאלי" (ע"א 50/89 ליטן נ' אילתה פ"ד מה (4) 18), וכן ראו בפס"ד עובד כאשר נטען כי רק הבורר בעצמו צריך להגיש את האבעיה לבית המשפט, קבעה כב' השופטת שבח כך: "פרשנות דווקנית של התוספת לחוק ושל תקנות סדרי הדין בבוררות, לפיה הבורר, הוא לבדו, "לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי שליח", צריך להגיש את האבעיה לבית המשפט, עומדת בסתירה לתכלית הבוררות ולמטרותיה, דהינו, ליישוב סכסוכים בדרך מהירה ויעילה.

קבלת עמדת המשיב פירושה אילוצו של הבורר להגיש את האבעיה מחדש בשמו ומטעמו, דהיינו, דחייתו של הבירור במספר חודשים- תוצאה העומדת בנגוד מוחלט לאינטרסים של בעלי הדין לסיום מהיר של הליך הבוררות.

...

נראה כי על מנת לייעל את ההליך ולא לגרום עיכוב בהליך אשר במהותו הוא הליך בוררות, שמטרתו יישוב סכסוכים בדרך יעילה וקצרה, וזאת כאשר המוסד לבוררות הוא שהפנה את הצדדים לבית המשפט, אך המשיבה פנתה בהליך שאינו ההליך הנכון, ומבקשת כעת להחליף ההליך להליך של המרצת פתיחה - מן הראוי שלא למחוק את התובענה, אלא אני מורה כדלקמן: 20.1.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו אב"ע 16593-05-15 רון נ' נחלה מושב עובדים להתישבות חקלאית שיתופית בע"מ ואח' תיק חצוני: מספר תיק חצוני לפני כבוד השופטת שבח יהודית 01.10.2015 מגיש האבעיה: אבנר רון, עו"ד משיבים: 1. נחלה מושב עובדים להתישבות חקלאית שיתופית בע"מ 2. אסף כהן 3. איילת כהן 4. גיא אמזלג 5. אורית אמזלג 6. איל שויצר 7. רותם שויצר 8. **** כהן 9. אבישי תורג'מן 10. מור תורג'מן החלטה

אבעיה בשאלת סמכות הבורר המבקש, עו"ד אבנר רון, שמונה כבורר בהתאם לכתב מינוי החתום על ידי ד"ר מטי צרפתי-הרכבי, ראשת המועצה האזורית יואב (להלן: ראשת המועצה), הגיש את האבעיה נושא ההחלטה, המעלה לדיון את סוגיית סמכותו להכריע כבורר בסכסוך שבין אגודת מושב העובדים נחלה (להלן: האגודה) לבין המשיבים האחרים (להלן: המתיישבים).

האגודה גם לא ביקשה למנות בורר במהלך תקופה של 14 חודשים מאז הגישו המתיישבים את תביעתם בבית משפט מחוזי מרכז, ואף לא במהלך 5 חודשים מאז שהגישה את כתב ההגנה מטעמה.

...

הפועל היוצא הוא שאין בין הצדדים תנית בוררות בת הפעלה, מסקנה השומטת את הבסיס למינויו של עו"ד רון כבורר, קרי: התשובה שהועמדה להכרעה במסגרת האבעיה הינה שלילית, ועו"ד רון אינו מוסמך להכריע בסכסוך שבין הצדדים כבורר.

כמתואר באבעיה שהגיש הבורר, ההסכם עוסק במתן רשיון וזכויות שימוש בסימן המסחר JAFFA, ועוד סימנים הכוללים סימן זה, לצורך שיווק פרי הדר אל מחוץ לישראל, בתנאי ההסכם.

בהחלטה האמורה, קבע הבורר הנכבד כי ללא הסמכה מפורשת מטעם הצדדים בהסכם הבוררות, הוא אכן אינו מוסמך להכריע בשאלת סמכותו.

בבר"ע 130/71 עזרא משה משיח נ' שלמה שאול רביע ואח', פ"ד כה(2) 572, קבע כב' השופט זוסמן כי-"אכן דין הוא, שמקום שסמכות הבורר מוטלת בספק, נבצר מהבורר לפסוק בכך. סמכות השיפוט של בורר נובעת מהסכם בוררות בר-תוקף; אם ישלול הבורר תקפו של חוזה המכיל הסכם הבוררות, יוצא שלא היה מוסמך לכך, שכן באין הסכם בוררות, אינו רשאי לידון, וממילא אינו יכול להכריע בסמכותו הוא, אף לא לשלילה. מאותו טעם גופו, שהסכם בוררות בר קיימא תנאי מוקדם לשיפוט הבורר הוא, אין הבורר יכול גם לחייב את תקפו של ההסכם. ייתכנו מקרים מיוחדים, בהם באו הצדדים לידי הסכם נפרד המסמיך את הבורר לפסוק בענין סמכותו, אך במקרה כזה הרי לפניך הסכם בוררות העומד בפני עצמו, ואין כוחו נאצל מההסכם העיקרי שתקפו שנוי במחלוקת" (ראה גם רע"א 4735/04 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' משק עמק הירדן אגודה מרכזית חקלאית שיתופית בע"מ, תק-על 2005(3) 3890; בש"א (תל אביב יפו) 15816/05 יוסף ורבר נ' בועז מולכו, תק-מח 2005(4) 2346).

אני מודע לכך שתכלית הבוררות הנה לשמש אמצעי יעיל ומהיר לפתרון סכסוכים, ולכן המגמה היא לאפשר את התנהלותה תוך הותרת הפיקוח השיפוטי לגביה לשלב הסופי שלאחר מתן פסק הבוררות (ראה בש"א 27051/05 יורם אלה חברה לבנין והשקעות (1995) בע"מ נ' טלי ויורם סופר ואח', תק-מח 2006(1) 11426; רע"א 10646/05 כלל פיננסים ניהול בע"מ נ' אלי ארוך, תק-על 2005(1) 5088).

...

אני סבור שבעמדה זו גלום היגיון רב, שכן לא ניתן לתת תוקף מחייב למנגנון יישוב סכסוכים המעוגן בהסכם שנערך ללא גמירות דעת של שני הצדדים.

לפיכך, ומבלי להכריע במהות טענות עובדתיות אלה, אני סבור שניתן לסווג את נימוקי המועצה לטענתה בדבר בטלות ההסכם, ככאלה המעידים על פגם לכאורי ברצון הצדדים להתקשרות.

אמנם, ייתכן בהחלט שבסופו של דבר, ייקבע כי לא נפל פגם כלשהוא בהסכם המפקיע את תקפו ומוביל לבטלותו, ולכן בדיעבד, יתברר כי סמכות הדיון בסוגייה זו הייתה נתונה לבורר.