מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אבחנת נפגעת תאונת דרכים כלוקה בחבלת עמ"ש צווארי מסוג whiplash

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

האם תסכים כי בתעוד הרפואי הראשוני מאגף נשים ויולדות בביה"ח וולפסון עולה כי בשל העובדה שהתובעת הייתה בהיריון ניתנה תשומת הלב הראשונית לתקינות ההיריון? כן האם תסכים כי מהתעוד הרפואי הראשוני מאגף נשים ויולדות בביה"ח וולפסון עולה כי התובעת התלוננה בין היתר על כאבים בגב התחתון? כן האם תסכים כי חומרת כאבי הגב הצריכה שימוש במשככי כאבים הן לפי התוית האורטופד והן לפי הרופא המשחרר? כן האם תסכים כי כבר יומיים לאחר התאונה התלוננה התובעת על כאבי גב עליון בפני אורטופד קופ"ח, וכי בבדיקה נמצאה רגישות גבית עליונה? כן האם תסכים כי יומיים נוספים לאחר מכן (9.3.2017) שוב נבדקה התובעת ע"י רופא בתלונות על כאבי גב "לאורכו עליון ותחתון"? כן האם תסכים כי ביום 16.3.2017 התלוננה התובעת בפני אורטופד על כאבי גב עליון שאבחן כי התובעת סובלת מ- POST BACKACHE MVA (דהיינו כתוצאה מתאונת דרכים)? כן האם תסכים כי ביום 19.3.2017 נבדקה התובעת בתלונות על כאבי גב המטופלים במשככי כאבים ואובחנה בסובלת מ- WHIPLASH INJURY? כן האם תסכים כי ביום 4.4.2017 נבדקה התובעת ע"י נורולוג בתלונות על כאבי צואר ואובחנה ע"י המומחה כסובלת מ- POST WHIPLASH CERVICAL PAIN? כן האם נכון ביום 25.4.2017 נבדקה ע"י אורטופד שם נרשם כי התובעת סובלת מכאב צוארי + גבי + מתני והופנתה לפיזיותרפיה? כן האם נכון כי באותו יום ( 25.4.2017 ) אובחנה ע"י האורטופד כסובלת מ- BACKACHE ומ- CERVICALGIA וכי אלה יוחסו לתאונת הדרכים שעברה ביום 5.3.2017? כן האם ראית מסמכים אלה טרם מתן חוות הדעת? כן במידה ותשובתך שלילית האם לאחר עיון במסמכים אלו יש בכך כדי לשנות מחוות הדעת? אין במסמכים אלה לשנות את חוות דעתי מהסיבה כי נכות/ליקוי אורתופדי אינו נקבע על בסיס תלונות על כאבים אלא על בסיס ממצאים אובייקטיביים שניתן לקושרם בקשר סיבתי ברור לארוע כזה או אחר.
האם מחשבה זו היא שגרמה, בין היתר, לקביעתך כי אין קשר סיבתי בין התלונה על כאבי גב תחתון לבין התאונה? אין קשר בין הדברים האם האם מסכים שעל מנת לקבוע פגימה מסוג של כאבי צואר או כאבי גב אין צורך במימצא פתולוגי שכן, לעיתים, מקורן למשל, במתיחת שרירים ארעית לאחר התאונה? אין דבר כזה פגימה מסוג כאבי צואר או כאבי גב. לא מקובל להמליץ על נכות אך ורק על בסיס תלונות על כאבים, ללא כל עדות למימצא אובייקטיבי.
דיון והכרעה התחום האורטופדי כאמור, ד"ר ברוסקין קבע כי " לתובעת לא אובחן כל ממצא פתולוגי אובייקטיבי, הן בצואר והן בעמוד השידרה הגבי או המותני הקשור או הנובע מהתאונה. כמו כן, לא אובחנה כל החמרה אובייקטיבית בליקויים מהם סבלה התובעת עובר לתאונה. לפיכך איני מוצא כל קשר סיבתי בין התאונה לבין מצבה בעמוד השידרה הצוארי, הגבי או המתני". בתשובות לשאלות ההבהרה שב ד"ר ברוסקין על מסקנתו וקבע בבירור כי לדידו אין קשר סיבתי בין מצבה של התובעת בגבה לבין התאונה.
ד"ר ברוסקין ציין כי "תלונות סובייקטיביות אינן מהוות סיבה לקביעת נכות" (ר' תשובתו לשאלה יב), כי "לא נגרמה לתובעת כל פגיעה אורטופדית" וכי "מבחינה אורטופדית אין עדות לפגיעה אובייקטיבית כתוצאה מהתאונה" (ר' תשובתו לשאלה יג) וכי תלונותיה של התובעת לא באו על רקע פגיעה אורטופדית, אלא על רקע של חבלה ברקמות הרכות, מתיחת גידים ושרירים ועובדת היותה בהריון – וכל אלה לא גרמו לליקוי (ר' תשובתו לשאלה טו).
...
מטעם זה ועל יסוד קביעת המומחה- התביעה להכרה בליקוי באוזניים כנובע מהתאונה נדחית.
סוף דבר – על יסוד האמור בחוות דעת המומחים, אנו מכירים בכאבי הראש מהם סבלה התובעת כנובעים מהתאונה מיום 5.3.17.
התביעה להכרה בליקוי באוזניים וכן התביעה להכרה בכאבי גב וצוואר (מעבר לליקוי שכבר הוכר ע"י הנתבע) נדחות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מהות הפגיעה שהוכרה היא כאבי גב תחתון וצואר במנגנון צליפת שוט ולאחר תאונת דרכים.
נפגעה בעמ"ש צוארי ומותני.
לציין כי ADHD החלה שנים רבות לפני התאונה הנדונה, ובדר"כ להפרעה מסוג זה קיים ביטוי חרדתי בצורה זו או אחרת.
רביעית, דין הטענה באשר לליקוי הנפשי להדחות הן באשר לאבוד ערכאה שכן המערערת טענה את טענתה וניתן לה יומה בועדה לעררים וכן מאחר והועדה נימקה היטב את קביעתה מדוע אין קשר סיבתי וכל טענות המערערת בדבר קיומה של הפרעה בתר חבלתית הן כנגד שיקול דעתה הרפואי של הועדה.
היועץ לא מצא קשר סיבתי בין הפגיעה המוכרת לבין מצבה הנפשי של המערערת ונימק זאת הן במימצאי בדיקתו, הן בדחיית הטענה בדבר קיומה של תיסמונת בתר חבלתית לאור החומר הרפואי המצוי בפניו והן בקיומה של אבחנת ADHD קודמת לתאונה המוכרת הכוללת בתוכה ביטוי חרדתי וכן לאור חלוף הזמן מקרות התאונה ועד לפניית המערערת לקבלת טפול נפשי.
...
דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הערעור להידחות, כמפורט להלן.
מאחר ולא מצאתי טעות משפטית בהחלטת הוועדה, כל שכן טעות היורדת לשורשו של עניין, הרי שדין הערעור להידחות.
סוף דבר –הערעור נדחה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

" שאלה: האם נכון כי בהתאם למנגנון התאונה המתואר בעובדות שנקבעו בהחלטה מיום 28.1.19, הפגיעה הצוארית הינה מסוג צליפת שוט, המאופיינת בתנועות צואר מסוג האטה / האצה עם זריקת הראש לפנים ולאחור? תשובה: "באופן עיקרוני נכון.
המומחה מתבקש להשיב : האם נכון כי איבחון של מחלות מקבוצת הנוירון המוטורי הינו בתחום המומחיות הספציפית של מומחים בנוירולוגיה המתמחים בנוירומסקולריה? האם לפיכך יש צורך לדעתך במינוי מומחה בתחום הנוירומסקולריה? באם לא אנא פרט מדוע לא. האם נכון כי קביעתך כי התובע סובל ממחלת נוירון מוטורי אינה עולה בקנה אחד עם אבחנת רופאיו המטפלים של התובע בביה"ח שיבא במרפאה הנוירומסקולרית, כי אין מדובר במחלת נוירון מוטורי אלא בתוצאה של פגיעה גרמית בעמוד השידרה הצוארי.
" שאלה: האם על סמך התעוד הרפואי סובל התובע ממחלת HIRAYAMA DIS? תשובה: "התשובה לשאלה זו חיובית." שאלה: האם יש קשר סיבתי בין הארוע התאונתי מיום 18.11.2014 לבין מחלת התובע וליקוייו, או שמא מחלתו וליקוייו נגרמו מגורמים אחרים, לרבות גורמים קונסטיטוציונליים ותחלואיים, הקיימים אצל התובע? תשובה: "לדעתי אין כל קשר סיבתי בין מחלות התובע לתאונה נשואת תביעה זו. הן מחלת Hyriama והן השינויים הניוניים של עמוד השידרה הצוארי משקפים תהליכים תחלואתיים ללא כל קשר עם התאונה נשואת תביעה זו." התובע ביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה וביה"ד נעתר לבקשה בחלקה.
האם נכון כי רדיוקלופתיה צוארית יכולה להתפתח על רקע חבלה צוארית בעוצמה גבוהה? האם נכון כי חבלת טילטלה עזה בצואר כמו זו שנגרמה לתובע בתאונה עשויה לגרום למצב להפוך מא-סמפטומטי לסמפטומטי? תשובה: "רשמתי בפני כי מדובר בתאונה בעוצמה גבוהה בה נגרם נזק רב ( Total Lose ) לרכב. עם זאת לא הוצג בפני תעוד על פגיעות שמהן סבל התובע בתאונה ועל פי המידע שנימסר לי המשיך התובע בשגרת יומו לאחר התאונה ולא פנה לעזרה רפואית כל שהיא.
כך לדוגמא בביקור במרפאת עמוד השידרה ב"שיבא" מיום 4.8.2015 תועד כי התובע "עבר תאונת דרכים קשה" ( ההדגשה שלי א.ר. ) ובשיטת " Cut& Paste" הועתקה אנמנזה זו גם בתאריך 28.1.2020.
...
ביה"ד נעתר לבקשה ומינה את פרופ' אבינועם רכס מומחה בתחום הנוירוסקולרי.
מצאנו את חוות הדעת מנומקות ואנו מאמצים אותן.
סוף דבר: נוכח האמור לעיל, התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ממקום התאונה השנייה הובהלה התובעת לבית החולים שיבא שם אובחנה בדומה לתאונה הראשונה חבלה לעמ"ש צוארי מסוג Whiplash וכן רגישות בצלעות מצד שמאל.
מומחה ביהמ"ש אף הדגיש מפורשות כי אפילו ביהמ"ש יקבע כי ד"ר ריבלין ציין את חודש מאי 2010 כמועד בו התובעת אובחנה ע"י ד"ר אהרנפלד, הרי מסקנותיו בעיניין נכות התובעת עקב התאונה לנוכח מחלת הפיברומיאלגיה בה לוקה לא היו משתנות, שכן ברשימת האבחנות בתיק הממוחשב לא מופיע פיברומיאלגיה אלא אחרי המועד הזה (עמ' 35 ש' 22-24).
לא בכך סגי, לעניין מצבה הרפואי התובעת בחרה לצרף לתיק המוצגים מטעמה תעוד רפואי משנת 2014 (ראה נספח י') המתאר כאבים בכתף שמאל המתייחסים למעשה לפגיעה שספגה בתאונת דרכים מאוחרת יותר (עמ' 23 ש' 13-14), כאשר למצער, לטענתה, הכאבים מהם סבלה כמתואר בנספח י הנ"ל בגין תאונה זו מצטרפים לתאונות מושא תיק זה כפי שהודתה התובעת בבית המשפט (עמ' 23 ש' 18-19).
...
אשר לעתיד סבורני כי התובעת עלולה להזדקק לטיפולים מסוימים ותרופות מסוימות שאינם נכללים במסגרת החקיקה הסוציאלית בשים לב כי מדובר כאמור במחלה שהינה כרונית.
בנסיבות אלו, נחה דעתי כי עזרה כזו היא עזרה מוכרת ע"י הדין בתור ברת פיצוי, אפילו לא הוציא בגינה הניזוק הוצאות, ואפילו הקרוב המסייע לו לא נפגע בהכנסתו שלו כתוצאה מהושטת הסיוע (ר' קציר בספרו בעמ' 820,ע"א 5774/95 שכטר נ' כץ (פורסם בנבו) 19.11.97 הנזכר שם בעמ' 829).
סוף דבר אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 95,000 ₪ בניכוי שכ"ט המומחים בתחום הפסיכיאטרי והאורטופדי אשר לא קבעו נכות בגין התאונות = 84,625 ₪ ובמעוגל – 85,000 ש"ח. הנתבעת תישא בתשלום האגרה ובנוסף בשכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 13,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

מכונית שנסעה מאחור היתנגשה במכונית התובעת בעוצמה, וכתוצאה מכך ניחבל גופה של התובעת והיא ספגה מכות חזקות בחלקי גופה השונים בעיקר בעמוד השידרה.
נרשם עוד, כי התובעת נפגעה בתאונת דרכים בקינמטיקה בינונית –קלה, ללא חבלת ראש או אובדן הכרה, ללא כאבי ראש משמעותיים, מעט בחילה, יצאה בכוחות עצמה מהרכב, היתה מאוד מפוחדת עקב הניתוח אותו עברה.
מדובר ב WHIPLASH.
לאחר עיון בטענות התובעת ובמסמכים הרפואיים שהובאו לפני, ניתן לומר כי קיים רצף של תלונות וטיפולים לאורך זמן לאחר התאונה בתחום הפסיכיאטרי: התובעת ביקרה מספר פעמים אצל רופא פסיכיאטר, אובחנה כסובלת מPTSD, נטלה טפול תרופתי ואף הישתתפה בטיפולים נפשיים.
עיון בתעוד הרפואי מעלה כי לא נמצא כל ממצא אובייקטיבי בבדיקות השונות שעברה התובעת כגון בדיקת MRI, וישנן מספר תלונות סובייקטיביות של התובעת לכאבים בצואר ומאוחר יותר בכתף.
המומחית תיקבע ממצאים לגבי מצבה הרפואי של התובעת בעקבות התאונה, ובמיוחד תתייחס לשאלות הבאות: האם לוקה התובעת כיום בנכות, ואם כן, לאיזה תקופה ומה שיעור הנכות.
האם תהיה התובעת זקוקה לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן מהם סוגי הטיפולים ומהי העלות המשוערת של טיפולים אלה לפי המחירים הנכונים להיום.
...
לסיכום, כך נרשם, מדובר ב PTSD, קיימת פגיעה תפקודית, מומלץ המשך טיפול תרופתי ופסיכותרפיה.
בהתאם לאמור לעיל, אני מורה על מינויה של ד"ר נועה קרת, כמומחית רפואית מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה.
הנתבעת תשלם את שכר המומחית תוך 30 יום מקבלת מסמכים אלה אצל ב"כ הנתבעת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו