מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אבחנה של שבר דחיסה בחוליה בעקבות תאונה

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

ד"ר לבני מצידו מאשר במכתביו מיום 24.1.2012 (נספח 17 ונספח 20(16) לתצהיר התובעת), כי אצל התובעת אובחן שבר דחיסה באחת מחוליות הגב בעקבות תאונת העבודה וממליץ על הענקת 10% נכות.
נוסיף, כי אין בטענה לאיבחון מאוחר של שבר, שעל פי המומחה מטעמה גורם לכל היותר ל"הגבלה קלה בחלק מתנועות עמוד השידרה המותני" כדי לשנות את פני הדברים.
...
בשים לב לכל אלה ולו מן הטעם כי בהתאם להלכה הפסוקה והמושרשת בפיטורים פדגוגיים על משמעותם הקשה יש לנקוט במשנה זהירות ולהקפיד על כל הוראות הנוהל, החלטנו כי נכון יהיה לפסוק לחובת התובעת פיצוי בשיעור כולל של 50,000 ₪.
סוף דבר – על יסוד כל האמור התביעה מתקבלת בחלקה והרינו מחייבים את משרד החינוך לשלם לתובעת, תוך 30 ימים מיום שיומצא לו פסק הדין, סכום כולל של 50,000 ₪ כפיצוי על הפגמים שנפלו בהליך פיטוריה.
אשר להוצאות המשפט – בשים לב להפרש הניכר בין גובה התביעה (2,669,226 ₪) לבין הסכום שנפסק בסופו של יום והאופן המכביד בו נוהלה התביעה החלטנו לפסוק הוצאות משפט ושכר טרחה לתובעת ברף הנמוך ולהעמידם על סכום כלל של 5,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

נסיבות התאונה פורטו בשני תצהיריו, בהם הוא ציין שביום 3.1.2016 אובחן שבר דחוס בחוליות הגב כתוצאה מהתאונה.
לפיכך לא עלה בידי התובע, שהיה עצמאי, להוכיח רכיב נזק זה. ניכוי תשלומי המוסד לביטוח לאומי (מל"ל) בסיכומי בא כוח התובע נטען כי אין לנכות מהפצוי את התשלומים שהתובע החל לקבל לאחרונה בגין נכות כללית מהמל"ל, כיוון שהפסקת עבודתו נבעה בגין התאונה הנוכחית ובמקרה כזה יש לחשב הפסד הישתכרות מלא.
...
כאמור, הנכות שנקבעה לתובע ושבגינה הוא מקבל תשלומים מהמל"ל נקבעה עוד בשנת 2007 ללא קשר לתאונה ולפיכך אין לנכות במקרה זה תשלומים אותם מקבל התובע מהמל"ל. סיכום הנזקים סיכום הפיצוי לתובע בגין נזקיו הינו: * הפסד השתכרות בעבר - 262,040 ₪ * אבדן כושר השתכרות בעתיד - 190,245 ₪ * הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד - 2,000 ₪ * עזרת צד שלישי והחזר הוצאות נסיעה בעבר ובעתיד - 20,000 ₪ * כאב וסבל - 31,311 ₪ סך הפיצוי - 505,596 ₪ התוצאה לאור האמור לעיל, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את סכום הפיצוי בסך 505,596 ₪ בצירוף שכר טרחת עורך דין בסך 15.34% מסכום זה ובצירוף סכום האגרה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בבדיקות אובחן שבר דחיסה בחוליה L3 ובלטי דיסק בחוליות עמוד שדרה מותני.
הנתבעת מפנה לסעיף בתקנות הביטוח הלאומי בהתאם לו נקבעה הנכות בגין התאונה הראשונה, סעיף 37 (8) א' לתקנות המוסד לביטוח לאומי המתייחס למצב של שבר בלי תזוזה ניכרת ובלי הגבלת תנועות של עמוד השידרה בקירבת חוליה זו. כן מפנה הנתבעת להחלטת המוסד לביטוח לאומי שלא להפעיל תקנה 15 שכן התובע חזר לעבודתו ואין פגיעה בהכנסותיו.
...
לאור מכלול הנסיבות והראיות שנשמעו, הגעתי לכלל מסקנה, כי קיים סיכוי של 30% שהתובע יסתגל למומו באופן מוחלט, ולנכויות לא תהיה השפעה, ומנגד קיים סיכוי של 70% שנכותו של התובע אכן תגרום לפגיעה בהשתכרותו.
על כן, אני קובעת, כי יש לפצות את התובע בסכום גלובלי בשיעור של 70% מן התוצאה של החישוב האקטוארי על בסיס השכר הממוצע במשק ועל פי הנכות התפקודית שקבעתי לעיל.
סכום הפיצויים בניכוי הניכויים עומד לפיכך על – 289,343 ₪ = 23,809 – 313,152 סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע סך של 289,343 ₪ בתוך 30 יום, בצירוף ריבית והצמדה עד מועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

נטען כי בשל התאונה ומגבלותיו, הוא נאלץ לצמצם את הקף שעות הלימוד, באופן שניגרם לו הפסד חלקי של שנת-לימוד ונדחה מועד יציאתו לשוק העבודה במקצועו.
לאחר בירור רנטגני - הודגם שבר דחיסה בחוליה 1L, המערב שתי עמודות גוף החוליה, עם התבלטות הפרגמנט האחורי בתעלה.
כן יש ליתן את הדעת לתקנה בה בחר המומחה לעשות שימוש, תקנה שעניינה ב- "שבר של גוף חוליה שהתרפא, עם תזוזה ניכרת ובלי הגבלת תנועה של עמוד השידרה בקירבת חוליה זו". עצם ההגדרה שבסעיף, קובעת כי לא נותרה מיגבלת תנועה.
...
בהגנתן, טענו הנתבעות 2-1, כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת העדר עילה ויריבות.
עוד ראוי להפנות לדברים שנאמרו בע"א 4231/97 צור שמיר חברה לביטוח בע"מ נ. נאה, פ"ד נג(2) 193 כדלקמן: "בענייננו, אין חולק, כי בעת התאונה, היה המשיב זכאי לחדש את רישיון הנהיגה שפקע, על-ידי תשלום הקנס ובלי שיחויב על-ידי רשות הרישוי לעבור מבחנים, בדיקות או כל הליך אחר לצורך כך. דהיינו, בעיני רשות הרישוי, המשיב היה כשיר לנהוג ברכב בעת שאירעה התאונה. במצב דברים זה, ולאור האמור עד כה, המסקנה המתבקשת היא, כי אין לשלול את זכאותו של המשיב לפיצויים בשל הוראת סעיף 7(3) לחוק.
לא שוכנעתי כי היה צורך בעזרה של השתיים וכי לא היה ניתן להסתפק בעזרת החברה.
ממילא לא שוכנעתי גם כי זו תידרש בעתיד.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2009 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בחוות דעתו מיום 25.3.07 פירט המומחה שבבדיקה שנערכה בבית החולים סמוך לתאונה, אובחן התובע כ"סובל מדיפורמציה ישנה בכפות הרגליים ובבדיקות ההדמיה שבוצעו אובחן שבר דחיסה בחוליה 3L. אושפז במחלקה האורתופדית להערכה ובהמשך שוחרר עם המלצה לטיפול בתרופה לשיכוך כאב ובקורת.
אביו של התובע, וכן מר אברהם סולומון אשר שימש כמדריך בעמותה והיה אחראי לטפול התובע, העיד על כך שבעקבות תאונת הדרכים נזקק התובע לעזרה מוגברת, בשל הגבלת התנועה ממנה סבל, וכן בעקבות הכאבים שנגרמו לו. העזרה המוגברת הייתה נעוצה גם מחששו של התובע לצאת מהבית או לנסוע באוטובוסים.
...
אף שנכותו הרפואית של התובע, כפי שנקבעה על ידי המל"ל עובר לתאונה, הינה בשיעור של 79%, בשים לב לנסיבות, אני סבורה שלשם הערכת נזקיו של התובע בעקבות תאונת הדרכים יש להתייחס למלוא הנכות הרפואית שנקבעה על ידי המומחה, כעומדת בפני עצמה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו