אבחנה בין זכאים לדמי חגים בהסכם קיבוצי

בהתאם לפסיקה[footnoteRef:27] יש לאבחן בין עובד שעבד בימי חג מבחירה או מכורח, כאשר במקרה האחרון זכאי העובד הן לדמי חגים והן לתמורה עבור העבודה בימי חג. בית הדין הארצי עמד על הראציונאל העומד בבסיס איבחנה זו: [27: ע"ע 300360/98 צמח נ' ש.א.ש קרל זינגר צפון 1986 בע"מ, מתאריך 30.4.2002; בעיניין זה ראה גם האמור בע"ע (ארצי ) 38313-03-18 איל''ן איגוד ישראלי לילדים נפגעים - מיכאל מוחדינוב, מתאריך 01.06.2020.

[29: עניין איל"ן] "לעניין נטל ההוכחה, יש לבחון קיומה של זכאות לדמי חגים לגבי כל חג בהתאם להוראות המקור הנורמאטיבי – הסכם קבוצי או צו הרחבה.  כך שעל עובד התובע דמי חגים מוטל נטל ראשוני לפרט את ימי החג שבגינם הוא תובע, על מנת להראות כי מדובר ביום חג המקנה לו זכאות לדמי חגים. כך שהחג לא חל בשלושת חודשי העבודה הראשונים, או שנפל ביום שבת, פירוט האם מדובר בימי חג בהם לא עבד, ואם כן – מהם, ואם מדובר בימי חג בהם עבד - מהם. תביעה המנוסחת באופן כוללני ללא פירוט באיזה ימי חג מדובר, תוך שהתובע מסתפק במכפלה של מספר שעות העבודה במספר ימי החג השנתיים לא תעמוד בנטל הראיה הראשוני המוטל על העובד (ע"ע 47268-07-13 אלכסנדר אליאסייב – כפיר ביטחון ומיגון אלקטרוני בע"מ [פורסם בנבו] (19.2.2017) (להלן - עניין אליאסייב); ע"ע 35666-05-16 חברת השמירה בע"מ – אבנר סבהט [פורסם בנבו] (27.7.2017)).". במקרה שלפנינו- התובעת לא פירטה את ימי החג, בין כאלה שבהם המנוח עבד ולגירסתה לא קיבל תשלום לפי תעריף שבת ובין ימי חג בהם נטען שהמנוח לא עבד אך עמד בתנאי הזכאות לתשלום יום חג לפי החוק.

...

טענות הצדדים: לטענת התובעת, שכרו של המנוח שולם כדלקמן: מיולי 2010 ועד דצמבר 2016 השתכר המנוח סך של 37.5 ₪ לשעה, ו- 600 ₪ למשמרת בת 16 שעות ביום חול, בהתאם לסיכום בין הצדדים; מינואר 2017 ועד לפברואר 2018 סך של 43.75 ₪ לשעה, ו- 700 ₪ עבור תורנות יום חול, לאחר קבלת העלאת שכר אשר סוכמה בין הצדדים; ממרץ 2018 ועד ספטמבר 2018 סך של 48.1 ₪ - 770 ₪ למשמרת בת 16 שעות ביום חול, לאחר קבלת העלאה אשר סוכמה בין הצדדים.

סוף דבר התביעה כנגד הנתבע 2 – נדחית.

התביעה כנגד הנתבעת 1 מתקבלת חלקית באופן כזה שעל הנתבעת לשלם לתובעת כדלקמן: שעות נוספות, בסך 159,071 ₪; פדיון חופשה, בסך 11,531 ₪; פיצויי פיטורים, בסך 46,898 ₪; דמי הבראה, בסך 9,573 ₪; ימי מחלה, בסך 8,719 ₪ ₪; סה"כ – 235,792 ₪.

תביעת התובעת בגין רכיבים– פנסיה, דמי חגים, חיוב אישי ו/או הרמת מסך כנגד הנתבע 2, עגמת נפש, חוסר תום לב והעסקה בתנאי עבדות, נדחית הכל כמפורט לעיל.

כל שטען התובע, בהקשר זה, הוא ש"הנתבעות" (סופר שירות ושופרסל), ללא כל איבחנה ביניהן, ניכו משכרו כספים עבור ביטוח בריאות.

בסעיף 19(א)(1) לצוו בענף הניקיון נקבע כך: "עובד בשכר לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה שלא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג (כלומר יום לפני ו/או יום אחרי החג) אלא בהסכמת המעסיק, יהיה זכאי לתשלום מלא בעבור 9 ימי חג כדלקמן: 2 ימי ראש השנה, 1 יום כיפור, 2 ימי חג סוכות, 2 ימי חג הפסח, 1 יום העצמאות, 1 חג השבועות, ובכל חגי המדינה או שבתון שיוכרז עליו כחוק (כגון יום בחירות) ויחול עליו תשלום שכר עבודה; עובד בשכר לא יהיה זכאי לתשלום בגין יום חג החל בשבת, והכול בכפוף להוראות ההסכם הקבוצי עם לישכת התאום בעיניין זה." [ההדגשות שלי – כ.פ.] יש לראות בהוראה פרטנית זו מתוך הצוו בענף הניקיון ככזו שיש לחייב בגינה את מזמין השרות מכוח החוק להגברת האכיפה, מכוח סעיף 25(ב)(1) לחוק האמור.

לכך נוסיף את מלוא דמי החגים ואת מלוא דמי ההבראה אשר מצאנו לעיל כי היה זכאי להם (להבדיל מהסכומים שנפסקו אך מחמת הגבלת סכום התביעה) מסופר שירות לכל אורך תקופת העבודה נושא התביעה, בסך 3,952.5 ₪ [17 ימי חג*232.5] ובסך 6,415.5 ₪ בהתאמה.

...

על כן, בהתאם לסמכותנו מכוח סעיף 18 לחוק הגנת השכר אנו דוחים את התביעה ברכיב זה. טרם נעילה בשולי הדברים ועל מנת שלא תצא פסיקתנו חסרה, נבקש לייחד מספר מילים לטענתה החוזרת של שופרסל לפיה העבירה כבר לסופר שירות את מלוא הסכומים בהם היא חבה כלפיה על פי הסכם ההתקשרות ביניהן, כך שחיובה עתה בתשלום כזה או אחר כלפי התובע, יהווה משום חיוב בכפל.

מה גם, שסבורים אנו כי קבלת טענה מעין זו תיטול את עוקצו של החוק להגברת האכיפה, שבבסיסו השאיפה להטלת אחריות על מזמיני שירות בתנאים הנקובים בו. סוף דבר מהטעמים שפורטו לעיל, תביעת התובע מתקבלת בחלקה.

בשים לב לכלל נסיבות העניין, לרבות הסכום הנפסק לעומת הסכום שנתבע ובעיקר האופן בו נוהל ההליך על-ידי התובע, תוך אי גילוי עצם הגשת תביעת חוב בגין רכיבי התביעה – התנהלות שאינה ראויה לטעמנו - שופרסל תישא בהוצאות התובע בסך 500 ₪ ובשכר טרחת ב"כ התובע בסך 1,500 ₪ בלבד, אשר ישולמו בתוך 30 ימים ממועד מתן פסק הדין, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין.

דמי חגים בהתאם להסכם קבוצי כללי בין לישכת התאום של הארגונים הכלכליים בהסתדרות הכללית, שהוראותיו הורחבו בצו הרחבה מיום 1.7.00, הזכאות לדמי חגים קמה לעובדים בשכר בלבד.

...

אני מאשר בחתימתי על מסמך זה כי אין לי ולא תהיינה לי כלפי החברה ו/או עובדיה ו/או מורשיה ו/או הפועלים מכוחה ו/או מטעמה ו/או הבאים בנעליה, ולרבות כלפי חברות קשורות שלובות או בנות, כולן יחד ו/או לכל אחד מהם לחוד, בין מישרין ובין בעקיפין, כל תביעות ו/או טענות ו/או דרישות מכל מין וסוג שהוא, בכל הקשור ו/או הנובע מעבודתי בחברה ו/או בהפסקת עובדתי בה, וכי חתימתי על כתב קבלה וסילוק זה מהווה פשרה והודאת סילוק לפי סעיף 29 לחוק פיצויי הפיטורים.

מסקנתי הינה, כי התובע לא היה זכאי לפיצויי פיטורים וזאת עקב התפטרותו ואלו שולמו לו לפנים משורת הדין במסגרת "עיסקת חבילה" עם סיום העבודה.

סיכום נוכח האמור לעיל נדחית התביעה על כל עילותיה.

(ע"ע (ארצי) 249/09 מיכאל פיסנקו – סער אבטחה שמירה ושרותים ירושלים בע"מ (2011)) וראו גם עד"מ (ארצי) 13/07 אלירן אסלטי – כפיר ביטחון ומיגון אלקטרוני בע"מ (2008): "מבית הדין האיזורי נשמטה הקביעה שבצו ההרחבה הכללי, המסייגת את תחולתו באופן שהוא לא יחול "על עובדים שלגביהם נקבעו הוראות עדיפות בהסכמים קבוציים ומעבידיהם". ההסכם הקבוצי המיוחד בענף השמירה, שהוראותיו הורחבו בצו ההרחבה (פסק הדין מתייחס לצוו ההרחבה בענף השמירה משנת 1979 – י.ז.ג), מיטיב עם העובדים לעומת הוראותיו של צו ההרחבה הכללי בכך שאינו מתנה את הזכאות לדמי חגים בתנאים, בין כאלו הקשורים באי העדרות העובד בסמוך לחג, ובין בתנאים אחרים.

לדידנו, הפסיקה מן השנים האחרונות שהובאה בהרחבה לעיל, אינה עורכת כל איבחנה בין עובד שנכפה עליו לעבוד בימי החג לבין עובד שבחר מרצונו לעבוד בימי חג. ולא בכדי (ר' סעיף 29 לסיכומי הנתבעת).

...

לאור כל האמור לעיל לא מצאנו לחייב את הנתבעת בפיצויי הלנת שכר בגין רכיבי השעות הנוספות ו/או רכיב הפיצוי בגין אי ביצוע ההפקדות לקופת הגמל.

סיכום הנתבעת תשלם לתובע סכום השווה להפרשי ההצמדה בגין הסכומים ששולמו על ידה (30,838 ש"ח בגין שעות נוספות ושעות שבת ו-7,513 ש"ח בגין הפרשי גמל) וזאת ממועד הגשת התביעה ועד המועד בו שולמו בפועל לתובע.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע סך של 2,244 ש"ח בגין דמי חג ו -1,786.85 ש"ח בגין דמי חופשה/פדיון חופשה.

פיצוי בגין אי תשלום דמי חגים: נטען שצו ההרחבה של ההסכם הקבוצי הכללי במשק בדבר תשלום דמי חגים (להלן - צו דמי החגים הכללי)[footnoteRef:16] מקנה זכאות לדמי חגים רק לאחר 3 חודשי העסקה ומתנה אותה בעבודה ביום שלפני החג וביום שלאחריו.

] [65: אשר לאבחנה בין פדיון זכות נלווית ובין פיצוי בגין אי הענקת הזכות, בהקשר לדמי הבראה - ראו ע"ע (ארצי) 36041-10-21 א. דינאמיקה אחזקות 2002 בע"מ - מסודה (17.1.2023).

...

בהינתן אלה, אנו קובעים כי דין הבקשה לאישור להתקבל בעילות המפורטות בפתח הסעיף.

אם כן, כמצוות סעיף 14 לחוק אנו מורים כך: הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה הייצוגית: ביחס לעילת ההפקדות לפנסיה בחסר - הקבוצה היא מי שהועסק בחברה בתקופה, כולה או חלקה, שמחודש מאי 2011 (כפי שהתבקש בבקשה לאישור) ועד למועד קבלת הבקשה לאישור - מועד מתן פסק דיננו.

סוף דבר הערעור מתקבל.