אבחון פסיכודיאגנוסטי לצורך ביטוח לאומי

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 45999-05-17 15 מרץ 2018 לפני: כב' השופטת שרה מאירי המערערת חנה טשינגל ע"י ב"כ עו"ד דה-האס (ס.מ.) המשיב המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עו"ד מושונוב פסק דין

לאור ריבוי האבחנות הועדה מבקשת כי תבוצע לתובע בדיקה פסיכודיאגנוסטית בשאלות הבאות: מבנה אישיות.

...

לסיכום נקבע בהערכת הפסיכולוג, כי קיימים קשיים אישיותיים רגשיים ניכרים וקשיי הסתגלות אובייקטיביים משמעותיים.

כמו כן, איני מקבלת את טענת המערערת לגבי הצורך להתייחס למסמכים שצוינו בכתב הערעור.

עוד יש להעיר, כי הוועדה ציינה במסגרת החלטתה מכתב של הפסיכיאטר המטפל במערערת, ומכאן כי עיינה בתיעוד רפואי רלבנטי שהומצא לה. סוף דבר – עניינה של המערערת יוחזר לוועדה באותו הרכב על מנת שתשקול קביעתה ותנמק אותה במפורש לנוכח מסקנות הפסיכולוג מר שחר.

ביום 13.11.13 דן היועץ לועדה ד"ר רומוב בעיניינו של המבקש, אבחן כי הוא סובל מאפיזודה דכאונית ובקש איבחון פסיכודיאגנוסטי.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בפסק דינו של בית הדין האיזורי, בפרוטוקולים של הועדה הרפואית לעררים, בחוות הדעת של ד"ר רומוב ובכלל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי מתבקשת תגובת המוסד לביטוח לאומי לשאלה, מדוע לא יוחזר עניינו של המבקש אל הועדה הרפואית לעררים על מנת שתשוב ותזקק לערר בהרכב אשר יכלול רופא מתחום הפסיכיאטריה, שאינו ד"ר רומוב.

...

משכך לא מצא בית הדין האזורי כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה, ודחה את הערעור.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בפסק דינו של בית הדין האזורי, בפרוטוקולים של הוועדה הרפואית לעררים, בחוות הדעת של ד"ר רומוב ובכלל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי מתבקשת תגובת המוסד לביטוח לאומי לשאלה, מדוע לא יוחזר עניינו של המבקש אל הוועדה הרפואית לעררים על מנת שתשוב ותזקק לערר בהרכב אשר יכלול רופא מתחום הפסיכיאטריה, שאינו ד"ר רומוב.

אשר על כן, בקשת המבקש, ככל שהיא נסמכת על טענה זו – נדחית בזאת.

המומחה הסביר כי לא שלח את התובע לאיבחון פסיכודיאגנוסטי מאחר שמונה נורולוג מטעם בית המשפט שהיה צריך לבדוק זאת, כאשר הנוירולוג ציין שלא נימצאו ממצאים בראש.

נכויים נוכח ההלכה שנקבעה בע"א 3751/17 המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול) נ' פלוני (8.8.19), ובהמשך להחלטתי מיום 8.8.19, הסכימה הנתבעת מבלי להודות בדבר כי שיעור הריבית לצורך הוון תשלומי המוסד לביטוח לאומי בתיק זה יעמוד על 3% והגישה חוות אקטוארית עדכנית (ריבית להיוון – 3%) ביום 18.8.19, ממנה עולה, כי הוון קצבת נכות כללית של התובע לעבר ולעתיד בצרוף של ריבית ושל תשלום בגין קצבת שירותים מיוחדים בסך של 3,076 ₪, עומד על סך של 1,195,334 ₪.

...

אני סבור שבנסיבות שהתובע שהוא בעל מקצוע בבניין חזר לעבוד אין מקום לקבל את טענת הנתבעת שמדובר במובטל כרוני שאין לפצותו בגין הפסדי שכר ואובדן השתכרות.

נוכח האמור לעיל, אני סבור שיש מקום לקבוע את בסיס שכרו של התובע על סך חודשי של 6,000 ₪ (לאחר ניכוי מס) לתקופה של שנה לאחר התאונה, וליתרת תקופת עבר ולתקופת עתיד, לקבוע את בסיס שכרו על סך חודשי של 5,000 ₪ (בערכי 1.11.11).

נוכח האמור, יש לנכות בגין תשלומים תכופים סך כולל של 161,500 ₪ מהסכום לו זכאי התובע לאחר תוספת שכ"ט עו"ד. סיכום סופו של יום אני מחייב את הנתבעת, לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו וייגרמו לתובע בעטיה של התאונה כדלקמן: בגין הפסדי שכר לעבר ואובדן כושר לעתיד - 504,300 ₪ בגין הפסד תנאים סוציאליים- 63,000 ₪ בגין עזרת הזולת לעבר ולעתיד- 200,000 ₪ ד בגין ניידות, נסיעות והוצאות רפואיות- 50,000 ₪ בגין נזק שאינו נזק ממון- 114,000 ₪ סה"כ 931,300 ₪ בניכוי תשלומי המל"ל 562,000 ₪ סה"כ 369,300 ₪ בצרוף שכ"ט עו"ד בשיעור 15.21% 56,171 ₪ סה"כ 425,471 ₪ בניכוי התשלומים התכופים 161,500 ₪ סה"כ 263,971 ₪ הנתבעת תשלם אפוא לתובע סך של 263,971 ₪ תוך 30 יום, שאם לא כן יישא הסך הנ"ל הפרשי הצמדה למדד וריבית מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה ב"ל 5208-05-21 11 יולי 2021 לפני: כב' הנשיא אלכס קוגן המערערת סלי עבוד ע"י ב"כ: עו"ד מיכאיל דאוד המשיב המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד רינת מישאל פסק דין

הועדה סיכמה את החלטתה כדלקמן: "מבחינה פסיכיאטרית: הועדה עיינה בפס"ד, בעיון נוסף בדו"ח ניפוק תרופות, ביום 8.12.17 מופיעה המלצה לטפול ע"י וויפאקס 37.5 מ"ג (מינון תת טפולי). הועדה מציינת כי מבחינה קלינית התובעת גילתה סימני תכנים תגובתיים קלים גם בעת הופעתה בפני הועדה וגם באיבחון הפסיכודיאגנוסטי. הנכות שנקבעה היא נקבעה בעקבות סימנים קליניים בלבד ללא קשר למתן טפול תרופתי. הועדה חוזרת על החלטתה ממושבה הקודם מבחינה נפשית.

...

לנוכח האמור, הוועדה העלתה את דרגת הנכות היציבה שנקבעה בשיעור 18.78% בגין הליקויים הבאים: 10% נכות בגין שבר באצבע יד ימין עם קישיון נוח, לפי פריט ליקוי 44(2) 5% נכות בגין הפרעת הסתגלות עם חרדה (ללא הפרעה בתפקוד וללא הגבלה של כושר העבודה) לפי פריט ליקוי מותאם 34(ב)(1)-(2) 5% בגין צלקות בעור שאינן מפריעות ואינן מכערות, לפי פריט ליקוי מותאם 75(1)(א)-(ב) דיון והכרעה לאחר עיון בכתב הערעור ובכתב התשובה, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפניי, ולאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להידחות ואין מקום להתערבות בית הדין בהחלטת הוועדה.

לטענת המערערת, אין התאמה בין הממצאים אודות צלקות מרובות ביד ובין המסקנה שהצלקות מזכות את המערערת ב- 5% נכות בלבד.

מדובר במסקנה רפואית סבירה, מנומקת וברורה, שלא מצאתי מקום להתערב בה. אין לקבל את טענת המערערת, כי כאשר עניינו של מבוטח מוחזר לוועדה מכוח פסק דין, מצופה ממנה לערוך לו בדיקה קלינית חדשה.

סוף דבר המסקנה העולה מכל האמור היא שהוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין המחזיר, ואין בטיעוני המערערת כדי להצביע על טעות משפטית בהחלטת הוועדה.

על כן, הערעור נדחה.

להלן החלקים הרלוואנטיים לענייננו מהחלטת הועדה: בדיקה ראומטולוגית (המבוטחת נבדקה ע"י פרופ' משה טישלר): "מבחינת הבעיה הגופנית (פיזית) של פיברומיאלגיה אין כל בעיה המונעת ממנה לחזור לעבודה. להערכתי בעייתה העיקרית ותלונותיה הן בתחום הנפשי. לאור תלונותיה המתמקדות בעיקר במצבי בלבול והפרעות רכוז וזכרון תלונות המונעות ממנה לחזור לעבודה כיועצת השקעות, מומלץ על הפנייתה לטסט פסיכודיאגנוסטי על מנת להעריך את יכולתה לחזור לעבודתה כיועצת השקעות בבנק.". איבחון פסיכודיאגנוסטי (מכון משאבים, באר שבע): · הרמה הקוגנטיבית של אנה נימצאת באיבחון הנוכחי בתחום הממוצע גבוה.

בעב"ל (ארצי) 52088-11-14‏ פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו, 21.9.2015) נכתב – "איננו רואים סיבה שלא ליתן למערער בנסיבותיו של מקרה זה זכות טיעון לפני הרופא המוסמך, וזאת מבלי לקבוע מסמרות, בהיעדר טיעון מסודר מטעם הצדדים בקשר לכך, לגבי מקרים אחרים.". אמנם, כפי שנכתב, בית הדין הארצי היתייחס לנסיבות המקרה שם בלי לקבוע מסמרות ביחס למקרים אחרים, אולם גם במקרה דנן, לא מצאתי מדוע שלא ליתן למערערת זכות טיעון לפני הועדה ביחס למסמך שעמד לפניה.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים שהוצגו לפני, הגעתי לכדי מסקנה שדין הערעור להתקבל, כך שעניינה של המערערת יוחזר לדיון בוועדה בהרכב אחר.

גם אם בסופו של דבר הדוח לא העלה ולא הוריד בגיבוש ההחלטה, הרי שמטעמי תקינות ההליך, הוגן וראוי היה לשמוע את טיעוני המערערת בעניינו, בשים לב לכך שהדוח נערך לאחר פסק הדין המחזיר.

נוכח האמור, שוכנעתי כי הוועדה נעולה בדעתה וכי יש להשיב את עניינה של המערערת לוועדה בהרכב אחר.