מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אבחון וטיפול מאוחר בסוכרת

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

Acta Obstet Gynecol Scand 73:209.1994 יש לציין הקשיים בהריון כרוכים באיבחון וטפול בכאבי גב, בהיות חלק מאמצעי האיבחון הרנטגניים אסורים בהריון ומוגבלים מבחינת האפקטיביות שבהם, יתרה מזאת, הטיפולים התרופתיים האפקטיביים בנושא כאבי גב כמו כל מישפחת הnsaid ׁ(תרופות הוולטרן, איבופן ודומיהם הגורמים למיעוט מי שפיר וסגירה מוקדמת של הדוקטוס בעובר) אינם מומלצים ואף אסורים בשלבים מתקדמים של ההריון.
לטענתה, אין לראות פסול בעובדה כי ביקרה אצל רופא אורתופד בשלב מאוחר יותר כאשר רופא זה, שהוא הסמכות המקצועית הרלוואנטית, ממליץ על שמירת הריון.
התובעת טוענת כי קביעת מומחה שלפיה עד לביקור ביום 27.11.16 אין כל תעוד בדבר כאבי הגב אינה נכונה שכן עוד קודם לכן, ביום 5.10.16 התלוננה בפני רופא הנשים על "כאבים בעכוז וקושי בהליכה" ובסיכום באותו היום נקבע כי: "עקב היותה לאחר טפולי פוריות, סכרת וכאבי גב יש מקום לשמירת הריון". התובעת טוענת כי קביעות המומחה מוטעות מיסודן ויש ליתן משקל לאישור הרפואי שצרפה לתביעתה לתשלום גמלת שמירת הריון.
...
" הכרעה לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, מצאנו כי דין תביעת התובעת להידחות.
לפיכך, משלא שוכנענו כי נתקיים מצב רפואי שהיה בו כדי לסכן את התובעת או עוברה כנדרש על פי הוראות סעיף 58 לחוק, דין תביעת התובעת - להידחות.
בנסיבות העניין, לא מצאנו ליתן צו להוצאות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

האם אתה מסכים כי השפעת הארוע על המחלה- אם בכלל קיימת- אינה במובן של גרימה או החמרה אלא במובן של גילוי ואיבחון המחלה בלבד, וזאת כעולה מקביעתיך לפיהן: 3.1 "ללא הארוע בעבודה, החולה היה ממשיך לסבול, לסירוגין, מכאבים דומים בעוצמה זו או אחרת. כאבים אלה היו מובילים, במוקדם או במאוחר, לאישפוז ולאבחון המחלה ממנה הוא סובל" (ההדגשה הוספה) (ס' 7.4)? 3.2 "הארוע בעבודה החיש את איבחון מחלת הלב הכרונית ממנה סבל התובע" (ההדגשה הוספה) (ס' 8.1)? לאור תשובותיך לשאלות הקודמות, האם אתה מעריך מחדש את הקשר הסיבתי בין הארוע למחלה – במובן של גרימה או החמרה?"
לפי המומחה, התובע סובל ממחלת לב טרשתית שמקורה בגורמי הסיכון המקננים בו. בין גורמי סיכון אלו מנה המומחה עישון, סוכרת, יתר לחץ דם, הפרעה בשומני הדם, עודף משקל ורקע משפחתי.
המומחה ציין כי אישפוז זה, במהלכו בוצע לתובע צינתור, הוביל לאיבחון מחלת הלב הבסיסית ממנה סבל התובע - אשר ככל הנראה לא הייתה ידועה קודם לארוע בעבודה - ובהמשך לטפול בה. יחד עם זאת, המומחה הבהיר כי לאור התפתחות מחלתו של התובע, אף לולא הארוע החריג, היה ממשיך הוא לסבול מכאבים בעוצמות שונות בחזהו, אשר לא מן הנמנע כי היו מובילים בסופו של דבר לאישפוז ולאבחון המחלה הבסיסית.
...
אנו קובעים, כאמור, כי יש לאמץ את חוות דעת המומחה, משזו הייתה ברורה וקוהרנטית, וסיפקה מענה מלא ומפורט לשאלות שהופנו למומחה, תוך התבססות על התשתית העובדתית שנקבעה בעניינו של התובע, על תיקיו הרפואיים ועל נסיונו המקצועי של המומחה וידיעותיו.
משכך, לא מצאנו טעם לסטות ממסקנות המומחה, אשר שלל קשר סיבתי בין האירוע החריג לליקוי שזיהה אצל התובע- מחלת לב טרשתית כלילית, המתבטאת באנגינה פקטוריס לא יציבה- וכן שלל כל אפשרות כי היה באירוע החריג לגרום לנזק ללבו של התובע.
לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להידחות.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2021 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

הנכות הרפואית נקבעה לפי פריטי הליקוי הבאים שנכללו בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן – התוספת ו- התקנות, לפי העניין): 10% נכות בגין סכרת לפי פריט 4(3) לתוספת; 0% נכות בגין יתר לחץ דם לפי פריט 9(3)(א) לתוספת; 20% נכות בגין הגבלה בינונית בעמוד שדרה צוארי לפי פריט 37(5)(ב) לתוספת; 15% נכות בגין הגבלה בתנועות כתף שמאל לפי פריט 41(4)(ב) לתוספת; 100% נכות בגין למפומה מיום 1.12.2009 ועד ליום 31.8.2010 ו- 50% נכות לצמיתות בשל למפומה ברמיסיה מיום 1.9.2010.
(א) בתום התקופה האמורה בסעיף (ב), בהפוגה מלאה - 10% (ב) בתום התקופה האמורה בסעיף (ג) ולמשך שנה - 30% (ג) בתום השנה הראשונה שלאחר האבחנה או ממועד סיום הטיפול הייעודי, לפי המאוחר, למשך שנה - 50% (ד) במהלך השנה הראשונה שלאחר האבחנה או התקופת הטיפול הייעודי במחלה 100%"
...
לאור המקובץ, נישום אמנם רשאי לבחור (כך לפי נקודת המוצא של רשות המסים) אם לעתור לאימוצו של "אחוז נכות" שנקבע מכוח אחד החוקים הנקובים בסעיף 9(5) לפקודה, אך ככל שבחר לבקש אימוץ כאמור – הוא אינו יכול לפצל באופן מלאכותי את קביעת הוועדה הרפואית עליה הוא מבקש להסתמך, באופן שיאמץ רק את החלקים מתוכה שנוחים לו ולגבי חלקם האחר יבקש להיבדק על ידי ועדת מה"כ. אין בכך כדי לפגוע בהלכת פלוני, שהתייחסה כאמור למקרה קונקרטי בו ביקש הנישום לאמץ את כל החלטת הוועדה מכוח חוק נכי הרדיפות במלואה (ולהיבדק ביחס לליקויים אחרים על ידי ועדת מה"כ).
הערות טרם סיום לאור המסקנה אליה הגענו אין לנו צורך להדרש ליתר השאלות שהמקרה מעורר, למשל מה דינה של קביעה קודמת לפי אחד החוקים שברשימה שעה שלאחריה וטרם הגשת הבקשה לפטור ממס הכנסה הוקטן (או הוגדל) שיעור הנכות בגין אותו ליקוי.
סוף דבר הערעור נדחה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לדבריה היא מסרה שחשה ירידה בתנועות העובר; · למרות שהמטפלים באסף הרופא קיבלו את סיכום האישפוז בברזילי לו צורפו הניטורים, וחרף העובדה כי התובעת אושפזה בברזילי בשל האטות בדופק העובר, ולמרות גורמי הסיכון הגבוהים בשל סוכרת, השמנת יתר, ועבר מילדותי לא תקין, הם לא העריכו נכון את הסיכון ההריוני, והחליטו לזמנה לניתוח אלקטיבי ביום 25.8.14, כלומר שבוע מאוחר יותר מהמועד שנקבע בברזילי; · אין ספק כי לו הם היו עוברים על התיק הרפואי, הם היו מבינים שמדובר בסוכרת טרום הריונית, ונוכח הניטור הלא תקין וגיל ההיריון המתקדם, הם היו מעריכים את הסיכון ההריוני המוגבר למוות תוך רחמי של העובר, ומחליטים לסיים את ההיריון.
אין כלל לעניין המקרה סוג הסוכרת, מאחר ומהרגע שאובחנה הטיפול בסוכרת במהלך ההריון תלוי בעיקר באיזון הסוכר ובהערכת המשקל העוברית (עמ' 43 לפרוטוקול); · כפי שנקבע בספר הלימוד של גבה ההמלצה היא לא ליילד לפני השבוע ה- 39 בין אם המדובר בסוכרת טרום הריונית ובין אם מדובר בסוכרת הריונית, ובילבד שהסוכרת מאוזנת כפי שהיה במקרה דנן; · ריבוי מי שפיר - הגורם לריבוי מי שפיר הוא החשוב.
...
אין ספק כי ידוע היה לתובעת לבצע את הניטורים אחת ליומיים, שעה שלשיטתה, ביום 16.8.14 בוצע לה בקופ"ח ניטור שנמצא כתקין, ואשר לא שוכנעתי כי בוצע.
פגיעה באוטונומיה סבורני שאין חולק כי עסקינן בעתירה חילופית לפיצוי שכן מקום בו נפסק פיצוי בגין רשלנות, אין לפסוק בנוסף פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה ככל שנגרמה.
סוף דבר מהנימוקים המפורטים לעיל, מצאתי לדחות את תביעת התובעת.

בהליך ערעור לפי חוק הנכים (ע"נ) שהוגש בשנת 2015 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

כמו כן, והיות והטענות בעירעור מתייחסות גם לנושא התרשלות בטיפול על דרך איבחון מאוחר - התבקש המומחה להתייחס לשאלה האם היה איחור בלתי סביר באיבחון או טפול שהחמיר הנזק ובאיזה שיעור.
כמו כן סבור המומחה כי היתנהלות הגורם הרפואי הצבאי באבחנה, טפול ומעקב בסוגיית הסוכרת של המערער היתה לוקה בחסר, ועקב כך חלה החמרה מתמדת במצבו הבריאותי.
...
מסקנתו מקובלת עלינו בנסיבות המקרה, אף כי להבדיל מעמדתו, קבענו במקרה אחר טרם שניתנה חוות דעתו (וקביעתנו אושרה בערעור) כי כיום יש כבר אסכולה רפואית מבית הלל המכירה בקשר סבתי אפשרי בין תקופת דחק נמשך לבין מחלת סוכרת סוג 2 שפורצת בסמיכות זמנים.
אנו דוחים אפוא הקשר הסבתי בין תנאי השירות לבין גרימה או החמרה של הסוכרת.
זה אינו עיכוב ארוך דיו כדי שניתן יהא לקפוץ כאן למסקנה זו או אחרת כעניין שבהגיון בלבד, בלא שהומחשה תזה רפואית בדבר נפקות של עיכוב בן שנה בטיפול בנתוני המערער.
הערעור נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו