אבהות קטינה שנולדה בהליך פונדקאות בארה"ב

בפסק דין חלקי בתמ"ש 35043-06-12 (צורף כנספח ו-1 לכתב ההגנה) הכיר ביהמ"ש לעינייני מישפחה במחוז ת"א באבהות של קטינה שנולדה בהליך פונדקאיות בארמניה לאחר עריכת שתי בדיקות ריקמות המעידות על קשר גנטי בין האב לקטינה.

רשויות מדינת ישראל הסתירו מהרשויות הארמניות כי הליכי פונדקאיות לזוגות חד מיניים אמנם אינם חוקיים בישראל אך מתנהלים בעוד מספר מדינות בעולם ובהם הודו וארה"ב. הנתבעים 1,3,7-8 טוענים כי אין לחב' מנור שליטה על המחוקק הארמני או על הרשויות בארמניה, וניתן לראות שהרשויות בארמניה אישרו הליכי פונדקאיות, עד שהחליטו על שינוי מדיניות והורו לנוטריונים להפסיק לחתום על הסכמי פונדקאיות בין פונדקאות ארמניות לאזרחי מדינת ישראל.

...

כמו כן, לאחר שהגעתי למסקנה כי לא היה צורך רפואי בהחלפת הפונדקאית, לאור התייחסות רשויות מדינת ישראל למי שהביאו ילדים לישראל בפונדקאות שנעשתה בארמניה, המחלוקת שבין הצדדים לגבי התרגום הנכון של החוק הארמני אינה רלוונטית עוד לעילות התביעה ולסעדים הנתבעים.

פסיקתא לאור כל האמור לעיל, נדחית התביעה.

התובעים ישלמו לנתבעים 1, 3, 7 ו-8 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 35,000 ₪, וכן ישלמו לנתבעים 2, 4, 5 ו- 6 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום של 35,000 ₪.

העותרים 1-2 הביאו לעולם בהליך פונדקאיות בקנדה את העותר 5 (שנולד בשנת 2020), והעותרים 3-4 הביאו לעולם בהליך פונדקאיות בארה"ב את העותרים 6-7 (שנולדו באף הם בשנת 2020).

הרשות טוענת כי העותרים הקטינים ניכנסו לישראל בהתאם למתווה ההקלות לכניסה לישראל לתנוקות שנולדו בהליכי פונדקאיות בחו"ל, שהונהג בשל התפרצות נגיף הקורונה בעולם, ובהיתחשב בעיכובים בקבלת מסמכים מאומתים בשל מיגבלות שחלו במדינות העולם בשל מצב חרום זה. לכן התאפשרה לטענתה כניסתם לישראל טרם קבלת תוצאות בדיקה גנטית והוכחת קשר גנטי בין האזרח הישראלי לבין הקטין שנולד, וזאת בכפוף לעמידתם בתנאים שנקבעו במתוה זה. הרשות טוענת כי, לאחר שבית המשפט לעינייני מישפחה קבע אבהות בהתאם לתוצאות הבדיקות הגנטיות, נרשמו שמות העותרים הקטינים בהתאם לסעיף 3 לחוק השמות כשם המשפחה של אבי כל קטין בהתאמה.

...

מנוסח החוק, ומהפרשנות שניתנה לו מאז ועד היום על-ידי בית המשפט העליון, עולה מסקנה חד משמעית התומכת בעמדת העותרים.

סוף דבר העתירות מתקבלות במלואן לגבי כל העותרים.

אני מורה לרשות לרשום במרשם האוכלוסין את שמות העותרים הקטינים המלאים – שם פרטי ושם משפחה – כפי שהשמות מופיעים בתעודות הלידה שלהם, לא כשינוי הרישום אלא כרישום ראשון חלף השמות השגויים שרשמה, ולהנפיק לעותרים תעודות זהות וספחים חדשים לאחר מכן, כך שהשם הקודם לא יופיע במרשם.

הרשויות בגרמניה הסכימו להכיר בהורותם של שני בני הזוג מכוח תעודת הלידה וצו ההורות מארצות הברית, בה נערך הליך הפונדקאיות.

פסק דין נוסף, שבמסגרתו נדון החשש מפני הצהרות שוא מצד בני זוג "מעורבים" הוא בג"ץ 2011 ) (להלן - "בג"ץ וייס"), במסגרתו עתרה האגודה ) 807 ( 10533/04 איל וייס נ' שר הפנים, סד ( לזכויות האזרח לשינוי הנחיות משרד הפנים הקובעות, כי לא ניתן לקבל הצהרת אבהות מן האב מקום שבו אחד מהורי היילוד הוא אזרח זר. בפסק הדין, ערך בית המשפט הבחנה בין "נוהל הרישום" המוביל לתוצאה של רישום במרשמים גרידא לבין "נוהל המעמד" המוביל לתוצאה של קבלת מעמד בישראל: נוהל הרישום מתייחס לקטין הנולד לאם שהיא תושבת או אזרחית ישראל.

...

התוצאה היא אותה תוצאה.

ברוח זו, סבורני כי ככל שתוכר זכותו להורות של בן הזוג הלא-ביולוגי, לא ניתן יהיה להפלות משפחות אלטרנטיביות או יחידים, שכל רצונם הוא להביא ילד לעולם.

סוף דבר כחלק מזכותו של הפרט לכבוד נגזרת אף זכותו לאוטונומיה וחופש הרצון.

העותרות קיבלו החלטה להרחיב את התא המשפחתי שלהן, והעותרת 1 הרתה באופן ספונטאני וביום 31.05.2019 ילדה את העותרת 3 בסן פרנסיסקו ארה"ב. בתעודת הלידה שנמסרה בבית החולים נרשמו העותרות כאמהותיה של הקטינה (להלן: תעודת הלידה), והורותן נרשמה באותו אופן גם במירשם האוכלוסין בארה"ב. במהלך שנת 2020 עברו העותרות להתגורר בברלין, גרמניה, ובחודש פברואר 2022 פנו לקונסוליה בברלין בבקשה להנפיק לקטינה דרכון ישראלי, ולהרשם בו כאמהותיה בהסתמך על הרשום בתעודת הלידה.

בנסיבות המקרה שלפניי, טוענת הרשות כי לפי הנוהל, על הבקשה לרישום האב הגנטי להיות מוגשת בתוך שנה ממועד לידת הקטין, שאחרת תדרש המצאת פסק דין הקובע את האבהות.

לאחרונה דנתי במקרה שבו שני זוגות גברים שהביאו לעולם ילדים בהליכי פונדקאיות בחו"ל, ובשובם ארצה ביקשו לרשום את שמות המשפחה של הילדים כפי שנרשמו בתעודות הלידה שלהם שהונפקו בחו"ל, בתעודות המעבר ובדרכון לפי העניין (עת"מ 56941-05-21 ליאור סגל ואח' נ' רשות האוכלוסין וההגירה – משרד הפנים (נבו, 13.06.2022 להלן: עניין סגל).

...

בית המשפט העליון קבע בין היתר, בדעת רוב מפי כב' הנשיאה אסתר חיות (בפס' 92 לפסק דינה), כי: "אני סבורה כי לצורך רישום הורות מכוח "זיקה לזיקה" יש להציג תעודה ציבורית מתאימה, ולא ניתן להסתפק בהודעה בדבר לידה או הודעה משותפת של בני הזוג.

סוף דבר העתירה מתקבלת.

אני מורה לרשות לרשום במרשם האוכלוסין את שם העותרת 3 ואת שתי העותרות 1-2 כאמהותיה, כפי המופיע בתעודת הלידה הזרה שלה כמבוקש.