הגשת תביעה ללא קבלת אישור בית המשפט במצב של פשיטת רגל

ביום 7.3.2021 הגיש החייב בקשה לסילוק התביעה על הסף או לחילופין למתן רשות להגן, וטען, בין השאר, כי נוכח העובדה שהוא מצוי בהליכי פשיטת רגל ובהתאם להוראות סעיף 20(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] תש"ם-1980 (להלן: " הפקודה"), הרי שהמבקשת אינה רשאית להגיש נגדו תביעה ועליה להגיש תביעת חוב או לקבל היתר להגשת תביעה מבית משפט של פשיטת הרגל.

עוד, נטען כי המדובר בחייב מבוגר, שמצבו הבריאותי אינו תקין, בעל דרגת אי כושר של 100% שנקבעה על ידי המוסד לביטוח לאומי, אשר בקושי רב עומד בתשלומי תכנית הפרעון שנקבעה לו, כתנאי למתן הפטר לחובותיו.

בנסיבות, מצאתי רק להורות כי אם תזכה המבקשת בתביעתה לא תנקוט בהליכי גביה נגד החייב מבלי שיינתן אישור של בית משפט זה. לשם הנוחות, יובאו להלן הסעיפים הרלבאנטיים מהפקודה, למחלוקת הנטועה בין הצדדים: "20(א) משניתן צו כנוס יהיה הכונס הרישמי שליד בית המשפט הכונס של נכסי החייב, ומכאן ואילך, ובאין הוראה אחרת בפקודה זו, לא תהיה תרופה לנושה נגד החייב לו חוב בר-תביעה, ולא יפתח שום נושה בתובענה או הליכים משפטיים אחרים, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיראה לקבוע". "71(א) חוב וחבות קיימים או עתידיים, ודאים או מותנים, החלים על החייב ביום מתן צו הכנוס, או שיחולו עליו לפני הפטרו עקב התחייבות מלפני הצוו, יהיו חובות בני תביעה בפשיטת רגל..." לשאלה - האם החוב הנו חוב בר תביעה בראש ובראשונה אדרש לסוגיית הגדרתו של החוב הנטען.

...

מקובלת עלי עמדת המבקשת כי ארנונה הוא מס חובה, הנקבע מחדש בתחילת כל שנת כספים.

לפיכך, אני קובעת כי חוב הארנונה נשוא התביעה השניה אינו "חוב בר-תביעה". לתחולת סעיף 20(א) לפקודה בהתאם לסעיף 20(א) לפקודה משניתן צו כינוס: "...לא תהיה תרופה לנושה נגד החייב לו חוב בר-תביעה, ולא יפתח שום נושה בתובענה או הליכים משפטיים אחרים, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיראה לקבוע...". כלומר, ככל שמדובר בחוב בר-תביעה לא ניתן לפתוח את ההליך לאחר שניתן צו הכינוס, אך כל הליך שלא נכנס לגדרי חוב בר-תביעה יכול לכאורה להמשיך ולהתנהל.

מכל המפורט אני קובעת כי המבקשת רשאית לנקוט בהליכים נגד החייב בגדרי התביעה השניה.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע בפני: כב' השופט גיל **** 16 אפריל 2023 פש"ר 24348-12-12 בעיניין: פקודת פשיטת הרגל התש"ם – 1980 להלן: "הפקודה" ובעניין: עמי באבי להלן: "החייב" הכונס הרישמי עו"ד אורן צורן ורדה באבי להלן: "הכונ"ר" להלן: "הנאמן" להלן: "המשיבה" החלטה

החלטה מפורטת המתארת את מצב הדברים בהליך פשיטת הרגל, לרבות מצבת הנכסים ומצבת החובות, ניתנה ביום 11.1.22 לאחר מספר דיונים שנערכו בהליך ובכלל זאת הדיון שנערך ביום 10.1.22 ועיקר הדברים שיובאו להלן כברַ פורטו בהחלטה האמורה.

החייב ואחיו חתמו, ללא קבלת אישור בית המשפט, על הסכם למכר הזכויות בדירה בסך של 3,000,0000 ₪.

נוכח משמעות הבקשה, נעתר בית המשפט לבקשת המשיבה להגיש תגובתה.

לא הוצג הסדר עם הנושים ובכל הנוגע לאותן תביעות חוב אשר לגביהן מנסה החייב להגיע להסכמה נפרדת של הנושה (הסכמה המחויבת קבלת עמדת הנאמן לגביה וכן אישור בית המשפט), הרי שגם אם תהייה לגביהן הפחתה בגובה החוב, נותרות תביעות חוב אחרות אשר עומדות על סכומים של מאות אלפי שקלים.

...

לפיכך, אין מנוס אלא לקדם את הליכי מימוש הזכויות בדירת המגורים.

בינתיים, גם ניתן פסק דין בערעור החייב על הכרעת הנאמן בתביעת החוב של עיריית קריית גת. בפסק הדין נדחה הערעור, כך שכעת ברורה מצבת תביעות החוב.

במצב דברים זה, גם בהתחשב בנסיבותיה של המשיבה ובהשלכות מכר הזכויות על המשיבה, מתחייבת המסקנה כי יש לקדם הליכי המימוש ולפיכך הנני מורה על פירוק השיתוף בנכס לצורך מימוש זכויות החייב.

עם זאת, המוסד לביטוח לאומי אשר היה מודע להליך פשיטת הרגל של החייב, לא הגיש תביעת חוב ולא התייצב, באמצעות נציג מטעמו, לדיון בבקשה להכריז על החייב כפושט רגל ואף לא עתר לקבלת כספים מקופת הכנוס כנגד חובו של החייב ולמעשה היתעלם לחלוטין מהליך פשיטת הרגל בכל הנוגע לתביעת כספים השייכים לו. החייב, שהנו בן 63, גרוש ואב לבן בגיל 34 טען כי הוא סובל ממחלת סכרת מזה כ 15 שנים ומקבל טפול רפואי יום יומי לרבות זריקות אחת לשבוע.

נטען גם כי אי הגשת תביעת חוב על ידי נושה שסכום נשייתו אינו בר הפטר, אין בה כדי להביא להפטרו של החייב מחוב זה. הפטר מחוב מזונות – דיון ומסקנות הכלל הוא, לפי הוראת סעיף 69 לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם – 1980 (להלן: "הפקודה"), כי לא יינתן הפטר מחוב על פי פסק דין לחובות בתובענת מזונות, אולם בית המשפט רשאי להורות כי גם חוב מזונות יופטר, הכל במידה ובתנאים שבית המשפט יקבע.

נקבע בין היתר, כי על בית המשפט לקחת בחשבון את גילו של החייב, מצבו הכלכלי והרפואי, תום ליבו בתקופה שלפני הגשת הבקשה לפשיטת רגל, דרך יצירת חוב המזונות והמאמצים שעשה החייב לשלמם, התועלת שבהפניית החייב להליכי הוצאה לפועל והזמן שחלף מאז נוצר החוב.

...

מכאן המדיניות של צמצום מתן הפטר על חוב המזונות והצבת קריטריונים ייחודיים לצורך זה. על רקע השיקולים שנקבעו בפסיקה ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובחנתי את נסיבות המקרה, לא מצאתי הצדקה להיעתר לבקשה ולמתן הפטר כמבוקש.

לאור האמור, אני מורה על דחיית הבקשה.

בית משפט השלום בירושלים ת"א 40784-11-20 זיזי ואח' נ' כהן ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט אלעד פרסקי תובעים 1. מרדכי (מוטי) זיזי 2. שגיא זיזי נתבעים 1. הרצל כהן 2. עו"ד גיל אפרתי - נמחק 3. עו"ד יעקב אמסטר - נמחק התובעים – באמצעות ב"כ עוה"ד עידו שוורץ ועוה"ד מוטי גנץ הנתבע 1 – באמצעות ב"כ עוה"ד ברק כהן פסק דין

הסכם זה נעשה ללא קבלת אישור בית המשפט שלפשיטת רגל ותוך מודעות דגן לכך שהרצל לא היה רשאי להיתקשר עמו בהסכם זה (ראו: פסקה 7 לפסק הדין בה"פ (מחוזי י-ם) 56287-10-18 דגן ואח' נ' הרצל ואח' (14.2.2021.

בית המשפט של פשיטת רגל קבע כי הרצל לא יכול היה למכור את דירתו (החלטה מיום 19.7.2017).

בית המשפט דחה את בקשת דגן תוך שעמד על כך שדגן וארץ הצבי "פעלו בחוסר תום לב מובהק, תוך שנכנסו ביודעין להתקשרות פסולה, בלא להביאה לידיעת בית המשפט ולאישורו באופן שהיה בו כדי לפגוע בהליכי פשיטת רגל." (פסקה 31 שם).

בהמשך לכך הוגשה התביעה שבכותרת בה נתבע סעד כספי מהרצל בסך 1,000,000 ₪ כהחזר כספים ששולמו כחלק מתמורת הסכם המכר וסכומים נוספים שהושקעו בהשבחת הדירה.

על הנקודה הזאת איך הגיע מצב שנהיה הסכם אוקיי הוא ביום אחד אמרתי לו ישבתי עם חומי אברהם היה אז נקרא חומי הובלות הוא קנה את הזכויות במיגרש הזה ומהכסף הזה העברתי למוטי, הוא יגיד שקבל לדעתי לא, הוא אמר שיש אמון בנינו כן, אמר שהועברו כספים בלי רישומים זה נכון אמיתי וגם אני מאשר אנחנו מישפחה כן, היה אמון כן..

...

נוכח כל האמור, יש להעדיף את העולה מהסכם המכר, הכולל את הודאת הרצל בקבלת 180,000 $ כחלק מעסקת מכירת הדירה, על פני טענות שהועלו רק בדיעבד ולא עוגנו בכל ראיה.

כך, בעכבון לפי חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התש"ל-1970 (בסעיף 19): "קיבל הנפגע עקב החוזה נכס של המפר שעליו להחזירו, תהא לנפגע זכות עיכבון באותו נכס כדי תשלום הסכומים המגיעים לו מן המפר עקב ההפרה". וכך בעכבון לפי חוק המכר, התשכ"ח-1968 (בסעיף 31(א)): "למוכר תהא זכות עכבון על הממכר כדי תשלום הסכומים המגיעים לו מן הקונה עקב עסקת המכר; וכן תהא זכות עכבון לקונה כדי תשלום הסכומים המגיעים לו מן המוכר, אם קיבל את הממכר ועליו להחזירו למוכר". אף שלפי הסכם המכר מרדכי אמור היה לקבל את החזקה בדירה רק לאחר העברת מלוא התמורה להרצל הרי שנוכח המסקנה כי עם חתימת ההסכם קיבל הרצל סך של 180,000 $ ובהינתן כי לא ניתן על ידי הרצל הסבר סביר אחר לכניסת מרדכי לדירה יש לקבוע כי קיים קשר בין התשלום והסכם המכר לבין תפיסת מרדכי את הדירה.

סוף דבר עובר להסדר מרדכי אחז בדירה מכוח זכות עכבון כלפי הרצל.

בית משפט השלום בבאר שבע ת"א 23689-03-18 דו מוש ואח' נ' ל.ע. בילדינג בנייה ויזמות בע"מ ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופטת רחלי טיקטין עדולם תובעים 1. ענת דו מוש 2. ארתור בן מוש שניהם ע"י ב"כ עוה"ד צחי רוזנבאום ו/או עו"ד יובל גוטר נתבעים 1. ל.ע. בילדינג בנייה ויזמות בע"מ – ניתן פסק דין

לטענת התובעים, לאחר שהנתבעת 1, חברת בילדינג בנייה, הסתבכה באירועים שונים עם לקוחותיה, והתובעים בכללם, והגיעה למצב של חוסר סולבנטיות והגבלות בחשבון הבנק, היא הפסיקה את פעילותה והעבירה אותה לנתבעת 2, חברת בילידנג נדל"ן. הנתבעת 3 – בשמוט א.א. כ"א עבודות בנייה והובלה בע"מ (להלן: "חברת בשמוט") חברה נוספת בה נרשם הנתבע 5 – רוני, כבעל מניות יחיד ודירקטור יחיד.

בתימלול פגישה בין התובעים לבין הרצל מיום 27.06.18 (לאחר שכבר הוגשה התביעה), פגישה שיזמו התובעים כדי למסור להרצל את כתב התביעה ביד, ציינה התובעת בפני הרצל: "לא קיבלנו אישור...היה סרוב של המועצה כי הם קיבלו מכתב שאתה לא אמין...אין שום אפשרות לבנות... אולג גם הסתבך, אתה הסתבכת עם אולג...אולג לא הסכים לחתום." (עמ' 340-341 לראיות התובעים).

וכן: "החברה נרשמה על שמי, אני רומיתי. כל הסיפור של החברה היה 10 חודשים, ואני בעצמה רומיתי, קבלתי משכורת 6,000 ₪ ואחרי שמונה חודשים התחלתי לקבל מכתבים וכסף לא קבלתי. היו 8 רכבים על שמי. שני רכבים עדיין לא החזיר. הרצל גרם לי לפשיטת רגל הכניס אותי לחובות מעל 1,200,000, עד עכשיו אני משלם 1,500 כל חודש, זה הליך שלא ניגמר גם לי זה גרם עוול. זה תפס אותי בתמימות...וגם באמת עשיתי עבודה אצל ענת (התובעת – הח"מ) הייתי אצלה. הכל רשום. יש לי את כל הימים שהייתי אצלה (מחזיק יומן). הייתי מנוהל." (פרו' עמ' 16 ש' 26-32).

...

לסיכום התביעה נגד אסף לוי, הנתבע 6, מתקבלת באופן שאני מורה לו לשלם לתובעים סך של 170,800 ₪ וכן 159,000 ₪ ובסה"כ סך של 329,800 ₪.

התביעה נגד הבנק, הנתבע 7 - נדחית.

התובעים ישלמו לבנק סך של 15,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד. ההוצאות הינן מופחתות שכן הוכח לפני שהתובעים רומו, אולם לא ניתן שלא לחייב בהוצאות בכלל, שכן הבנק הוציא הוצאות לצורך ניהול ההגנה, ושכן מהרגע הראשון הבנק טען שיש מקום למחוק אותו מההליך והדבר לא נעשה.