תשלום כנגד חשבוניות מס יחסי עובד מעביד וכיצד

להלן הפלוגתות בהן עלינו להכריע- א. האם היתקיימו בין הצדדים יחסי עובד ומעסיק? במידה ונקבע כי אכן היתקיימו יחסי עובד - מעסיק: מהם הזכויות והתשלומים להם זכאי, התובע, מכוח מעמדו כעובד וכדלקמן: מה השכר הקובע או "השכר החלופי" אותו היה מקבל התובע לו היה מוגדר כעובד? האם התובע פוטר מעבודתו? ככל שכן, האם מדובר בפיטורים בחוסר תום לב והאם הופרה חובת מתן זכות הטיעון? האם זכאי התובע לתשלום פצויי פיטורים ולתשלום דמי הודעה מוקדמת? האם זכאי התובע לתשלום פדיון ימי חופשה? האם זכאי התובע לחלף הפקדות לקופת הפנסיה? האם זכאי התובע לתשלום עבור ימי חג? האם זכאי התובע לפדיון דמי הבראה? במידה ונשלול קיומם של יחסי עבודה, האם עדיין יש מקום לפסוק לתובע פצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת? להלן נדון בפלוגתות כסדרן; האם היתקיימו בין הצדדים יחסי עובד ומעסיק? לטענת התובע, הגם שההתקשרות עם הנתבעת הייתה באופן פורמאלי מסוג נותן-מקבל שירותים, הרי שבפועל היתקיימו ביניהם יחסי עובד-מעסיק.

צורת תשלום השכר - אין חולק כי השכר של התובע שולם כנגד חשבונית מס וכח התובע ניהל תיק כעצמאי ברשויות המס, תוך שהוא נהנה מהאפשרות לקזז את הוצאותיו.

...

וכן: "לשאלת בית הדין, מדוע לי לעבור להיות שכיר, אני משיב שחשבתי להיות מסודר בחיים ולהיות קבוע במקום עבודה אחד. אני ביקשתי זאת מהשנה הראשונה שהייתי בנתבעת וזה כל פעם נדחה עד שזה הגיע לשיא של שפל של דברים ואחרי נתק של 11 חודשים. פנו אלי מהנתבעת שהם שוב שאני אמשיך בעבודה ושהנתק לא יימשך, כאשר בינואר היו רוצים להכין לי חוזה של שכיר אצלם. אז הופתעתי שאני מקבל הצעה בכלל לא רלבנטית לניסיון המקצועי ולאן הגעתי היום ברמה המקצועית שלנו" (עמוד 4 שורות 19-24, שם).

על כן, לנוכח כל המקובץ לעיל, בשים לב לפן השלילי של מבחן ההשתלבות וכן לאור תוצאות מבחני המשנה, הגענו לכלל מסקנה כי התובע נתן שירותים לנתבעת באמצעות העסק שבבעלותו, קרי כעצמאי.

סיכומו של דבר - התביעה נדחית.

בהמשך עדותו הוא ציין: "יש עצמאי ויש שכיר ואלו שני דברים שונים. לעצמאי לא מדווחים בתלוש שכר, מדווחים על התשלום כנגד חשבונית מס או קבלה אם הוא עוסק פטור." חוות הדעת של רו"ח מאיר ביתן – מטעם הנתבעת בתגובה לחוות הדעת שהוגשה מטעם התובע, הגישה הנתבעת את חוות דעתו של רו"ח ביתן, בה גרס כי לא מדובר בתלושי שכר פקטביים.

כפי שנקבע בפסיקה, גם אם עובד מסכים להגדרה כעובד עצמאי, מנהל תיק עצמאי ברשויות המס ומוציא חשבוניות למזמין השרות, אין בכך כדי לסתור קיומם של יחסי עובד מעסיק.

...

ככל שנשיב על השאלה בחיוב ונגיע למסקנה כי התקיימו יחסי עובד ומעסיק, נדון בזכויות הכספיות הנגזרות מסטטוס זה ונברר האם הנתבעים, או מי מהם, חבים כספים לתובע בגין הרכיבים הבאים: גמול שעות נוספות, דמי כלכלה, תוספת ותק, קרן השתלמות, הפרשות מעסיק לקרן הפנסיה, הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים ודמי הבראה.

בהתאם לאמור, דין התביעה להידחות, מבלי שאנו נדרשים לדון ברכיבים הנתבעים, בשעות הנוספות ובאופן סיום יחסי העבודה בין הצדדים.

במקרה דנן, מצאנו לנכון לתת ביטוי למורת רוחנו מהתנהלות התובע ובא-כוחו, וזאת נוכח העובדה כי ניהול הליכים משפטיים הוא עניין יקר.

לאור כל המקובץ, אנו מורים על דחיית התביעה תוך חיוב התובע בתשלום של 20,000 ₪ אשר ישולמו בגין הוצאות הנתבעים ושכ"ט עו"ד, אשר ישולמו תוך 30 יום, אחרת - יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, וזאת תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.

לשיטת התובעת אין ספק בדבר מודעותה של הנתבעת לכך שקיימים יחסי עובד מעסיק, ולראיה ניסתה בחוסר תום לב להיתגונן מפני הטענה העתידית באמצעות הוספת הוראה להסכם החל משנת 2007 לפיה אם תתעורר שאלה בדבר יחסי העבודה, תהווה התוספת שניתנה לה כסוי לצורך תשלום תנאים סוצאליים.

בכל מקרה, אין מחלוקת כי התובעת ידעה כי היא אינה עובדת הערייה לאורך השנים, לכל הפחות משנת 1996 כעולה מפניתה באותה שנה, וכי הבינה את המשמעות של ביצוע תשלומים כנגד חשבונית מס. התובעת בחרה במשך כל אותן שנים, באופן מושכל ומודע להמשיך ולהתקשר עם הערייה בהסכם למתן שירותים.

...

אנו קובעים כי בין התובעת לנתבעת התקיימו יחסי עובד מעסיק.

כמו כן תשלם הנתבעת לתובעת את הסכומים הבאים: שכר בתקופת הביניים בסך של 21,970 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.12.16 (אמצע התקופה).

כמו כן תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 50,000 ₪.

ביום 30.4.2015, סיים התובע את עבודתו בנתבעת 1 וקיבל פצויי פיטורים הכוללים גם תשלום בגין תקופת עבודתו במהלכה עבד תמורת חשבוניות, עובדה המוכיחה לטענתו כי היתקיימו בין הצדדים יחסי עובד מעסיק.

התרשמנו כי התובע, הבקיא בעולמות השכר ודיני העבודה מתוקף תפקידו הבכיר, היתקשר עם הנתבעות (אותן הינו מאשר כי רואה בהן כמעסיק אחד), כנותן שירותים כנגד חשבוניות מס, על פי בקשתו נקלט כעובד במשרה חלקית בתקופה מאוחרת יותר ומשנת 2015, לאחר שבקש להתפטר על מנת לפדות כספיי פיצויים, חזר לבקשתו להיות עצמאי.

...

] לסיכום הדברים - לאור כל האמור לעיל בהרחבה, לאחר בחינת המבחנים השונים שנקבעו בפסיקה, לרבות מבחן ההשתלבות ובמבחן המעורב - עולה, לטעמנו, אלו מצביעים על כך שהתובע מנהל עסק למתן שירותים חשבונאיים החל משנת 1988, הן עבור הנתבעות והן עבור חברות נוספות ואופן התקשרותו עם הנתבעות הוא כקבלן עצמאי.

דווקא מן העובדה כי הוצע לתובע, לפנים משורת הדין מענק פרישה, מוביל למסקנה כי ההיפך הוא הנכון.

סוף דבר תביעת התובע להכירו כעובד של מי מהנתבעות – נדחית.

סממני העסקתו של התובע מלמדים כי הוא היוה חלק אינטגראלי מהנתבעת, הישתלב באופן מלא במבנה האירגוני הפנימי שלה, וכי אין כל הבדל בינו לבין שאר עובדי הנתבעת, למעט המנגנון שבו שולם שכרו כנגד חשבונית מס. בסוף חודש 3/20 הודיעה החברה לתובע, כמו ליתר עובדי החברה, כי הוא יוצא לחל"ת. זאת, מבלי לבקש את הסכמתו לכך ומבלי לקצוב את תקופת החל"ת. בראשית חודש 6/20 פנה התובע לחברה ובעליה מסרו לו כי אין עבודה כרגע.

עם זאת, בחינת שאלת יחסי העבודה בין הצדדים נקבעת על פי מהות יחסי העבודה ולא לפי ההגדרה שהצדדים נתנו לה. סיכום ביניים על יסוד יישום מבחני הפסיקה, מסקנתי הנה כי התובע הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי יש לראותו כעובד, וכי בין הצדדים היתקיימו הלכה למעשה יחסי עובד ומעסיק.

...

נציין תחילה, כי הגם שסכומים אלה לא נתבעו על ידו במפורש במסגרת כתב התביעה, נתבע תשלומן של הזכויות הסוציאליות בהתאם לתמורה הקבלנית, כאשר הפיצוי החדש שנקבע על ידינו לעיל הוא למעשה תחליף לסעדים על פי ההלכות הקודמות, ושוכנענו, כפי שנפרט להלן כי ראוי לפסוק לזכותו את הפיצוי, כל עוד הסכום לא יעלה על הסכום הכולל שנדרש על ידו בתביעה ובערעור.

אחרית דבר התביעה מתקבלת ואני פוסק כי בין התובע לבין הנתבעת התקיימו יחסי עובד-מעסיק הלכה למעשה.

בנוסף, זכאי התובע להשתתפות בהוצאותיו ובשכר טרחת באי כוחו, ואני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע תשלום בסך של 2,000 ₪ בגין הוצאות משפט ו- 15,000 ₪ בגין השתתפות בשכ"ט עו"ד. הסכומים דלעיל ישולמו בתוך 30 ים מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי ריבית והצמדה מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.