תקנות סדר הדין האזרחי החדשות 49

מקורה של תכלית זו בהגינות דיונית ובשמירה על זכותו של בעל דין לקבל את יומו בבית המשפט, "לצורך ניהול הליך תקין, על פי כללי הצדק הטבעי" (ראו דברי ההסבר לתקסד"א החדשות, בעמ' 49).

בדומה, סבור גם השופט י' שקד בספרו: "אומנם, נוסח הסעיפים שונה אך דומה כי אפשר להחיל, בזהירות המתחייבת, את הפסיקה הנוגעת לתקנה 482(א) לתקנות הקודמות על תקנה 163(ג) לתקנות, ואולי אף בהרחבת-מה, ביחס לתקנה 482(א). זאת, שכן האחרונה התייחסה רק למצב שבו התובענה היא בעיניין 'עסק או עבודה' מסוימים שהמורשה עוסק בהם עם או עבור הנמען, ואילו תקנה 163(ג) לתקנות נוקטת לשון כללית יותר – 'המייצג אותו באופן קבוע בקשר לענייניו בישראל'" (יעקב שקד סדר הדין האזרחי החדש 794 (מהדורה שנייה, 2020)).

...

בשל חשיבותן של שאלות אלו, החלטנו להכריע בבקשה במותב תלתא.

ואולם, מכל הטעמים שהובאו לעיל, אני סבור כי הבחינה שערך בית המשפט קמא איננה מספיקה להכרעה בדבר תוקפה של המצאה לנציג על פי תקנה זו, שכן אין בה כדי ללמד על עמידה במכלול התנאים שמציב סעיף 163(ג) לתקסד"א על פי לשונו, תנאים שנועדו להבטיח שהוגשמה גם תכלית רכישת הסמכות, העומדת אף היא ביסוד התקנה, ככל שמדובר בהמצאת כתב הטענות הראשון.

ואולם בקשה זו לא נבחנה כלל בהחלטה מושא ההליך שלפנינו, ולפיכך אין מנוס מלהשיב את התיק לבית המשפט קמא על מנת שישלים את אשר החסיר.

נוכח כל האמור, לו תישמע דעתי, הערעור יתקבל, כך שהתיק יוחזר למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי לדיון בבקשתם החלופית של המשיבים – המצאה לפי תקנות 167-166 לתקסד"א החדשות.

בתום עדות התובע, על דרך טיעון מתגלגל, התובע הואיל לראשונה לפרט חשיבות עדות עו"ד ברזני וטען שעו"ד ברזני הייתה אמורה להעיד שהיא היתקשרה אל הנתבעת כדי שתשלם לתובע כספו והנתבעת אמרה לה שהיא תגיד שהוא אנס אותה, גרסה, שכאמור לעיל, אינה מופיעה במכתב הדרישה או בכתב התביעה וגם לא הופיעה בתצהיר שאמור היה לתמוך בבקשה להוסיף עד מטעם התובע, לאחר שבישיבה קודמת ביהמ"ש קבע סדר העדים.

ביהמ"ש העליון (כבוד השופט עופר גרוסקופף) שב לאחרונה בהחלטה ברעא 5268/22 יואר אלזו השקעות בע"מ נ' אאורה ישראל - יזמות והשקעות בע"מ (פורסם בנבו) על חשיבות הגילוי ומשמעות החובה לגלות ראיה: "10. לגופו של עניין, כידוע, הליכי גילוי המסמכים אמורים להסתיים בשלב קדם המשפט, במסגרתו ראוי שיתנהל הליך גילוי מקיף וממצה (רע"א 4011/16 פלונית נ' בית חולים יוספטל, פסקה 5 [פורסם בנבו] (26.7.2016); עניין טינקו, פסקה 7). בית משפט זה הבהיר לא אחת כי נקודת המוצא היא עיקרון הגילוי, הנועד להבטיח גילוי נרחב, כאשר בצד עיקרון זה עומדים שיקולים נוספים, ובכלל זה יעילות ההליך. מלאכת האיזון בין השיקולים הללו נתונה לערכאה המבררת בהתאם לנסיבות העניין (ראו: רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193, 196-195 (2002)). בהתאם לכך קובעת תקנה 60(ג) לתקסד"א החדשות (אשר באה במקומה של תקנה 114א. לתקסד"א הישנות) כי "בעל דין שאינו מגלה מיסמך שיש לגלותו או שאינו נענה לדרישה לעיין במסמך שגילה, לא יהיה רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות בית המשפט לאחר שנוכח לדעת כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו". בעיניין אלזו, ביהמ"ש העליון אישר החלטה בה דחתה הערכאה הדיונית בקשה להגיש מסמכים ע"י צד ג', כאשר המבקש טען שם כי לא ידע על קיום הראיות אצל העד, עד סמוך לזימונו.

בעיניין **** ביהמ"ש העליון נידרש לטענות דומות במסגרת הליך אזרחי בו דן בעירעור על פסק דין בתביעות הדדיות בין נשים שטענו כי **** אנס אותן ובין **** שטען כי טענותיהן הן לשון הרע.

...

אין בידי לקבל קביעה זו. נהפוך הוא, נפגעות רבות נמנעות מלהגיש תלונה במשטרה ונמנעות מלחשוף את הפגיעה.

סוף דבר ביהמ"ש דוחה התביעה במלואה.

תביעותיהם ההדדיות של פרץ ושל ה"ה כהן הוגשו במתכונת של המרצת פתיחה, הליך שפס מן העולם עם כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סד"א החדשות).

מעמדו של הזוכה בתחרות זכויות במסגרתו של סעיף 9 לחוק המקרקעין תחילה, אציין ואבהיר כי בנגוד לתחרות הזכויות הקבועה בסעיף 10 לחוק המקרקעין, תחרות הזכויות המוסדרת בסעיף 9 לחוק זה אינה תחרות בין זכויות קניין כי אם תחרות בין זכויות מעין-קנייניות (ראו: ע"א 1559/99 צימבלר נ' תורג'מן, פ"ד נז(5) 49, 60-57 (2003)).

...

סוף דבר: נטל הבאת הראיות מטעמו של פרץ לא הורם, ועל-כן יש לראות את ה"ה כהן כמי שעלה בידם להוכיח את ביטול העסקה מושא החוזה הראשון שבין פרץ לחברת עתיד.

בענייננו-שלנו, טענה לתאונה משפטית כאמור לא עלתה; מה גם שמקובלת עלי קביעתו של בית משפט קמא כי ה"ה כהן עצמם לא פעלו בתום-לב אובייקטיבי, אם לא סובייקטיבי, כאשר לא וידאו את מחיקתה של הערת האזהרה הרשומה לטובתו של פרץ ואת ביטולו של החוזה הראשון (ראו: ע"א 8609/15 מוסטפא נ' המועצה המקומית דלית אל כרמל, פסקה 9 (3.5.2017)).

סוף דבר מהטעמים שמניתי לעיל, הנני מציע לחבריי כי נדחה את ערעורו של פרץ, נקבל את ערעורם של ה"ה כהן, נוציא מלפנינו פסק דין הצהרתי אשר קובע כי ה"ה כהן רכשו מחברת עתיד את זכויות הבעלות בדירת המגורים מספר 15 ברחוב ברניצקי 22, ראשון לציון, שהיא חלק מחלקה 616 בגוש 3926, אחרי ששילמו את תמורתה, ונורה על מחיקת הערת האזהרה אשר רשומה בלשכת רישום המקרקעין לטובתו של פרץ בקשר לדירה הנ"ל. כמו כן מציע אני כי נבהיר שרישום הבעלות בדירה על שמם של ה"ה כהן יהא כפוף לכל הכללים לפיהם פועל רשם המקרקעין, וכי פסק דיננו מסיר מדרכם של ה"ה כהן, בכל הקשור לרישום זכויותיהם כאמור, אך ורק את הערת האזהרה הרשומה של שמו של פרץ בקשר לדירה ואת עסקת הרכישה עם החברה (החוזה הראשון) אשר בוטלה על ידו.

לעמדת המשיבה, סעד זמני יכול להיות מוגש בהתאם לתקנה 95 לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018 (להלן: "תקנות סד"א החדשות"), במסגרת של תובענה.

פנייה לתקנה 49(א) לתקנות סד"א החדשות מעלה, כי בקשה למתן סעד זמני נמנית על הבקשות המנויות תקנה 49(א)(1) שם, וזו לשונה: 49(א).

...

לסיכום פרק זה, מסקנתי היא, כי אין לשלול אפריורית את זכותו של מבקש האישור מלפנות בבקשה למתן סעד זמני, בשלב שבו טרם אושרה הבקשה כייצוגית.

סיכום: מן המקובץ לעיל, נדחית בקשה מספר 7.

על המשיבה להגיב לבקשה מספר 4 לגופה תוך 7 ימים מקבלת החלטתי זו. אני פוסקת לזכות המבקשת רונית אביב, הוצאות הדיון בבקשה מספר 7, בסך של 5,000 ש"ח. המזכירות תדוור החלטתי זו לצדדים ניתנה היום, כ"א חשוון תשפ"ד, 05 נובמבר 2023, בהעדר הצדדים.

דיון והכרעה תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי – תשע"ט – 2018 (להלן: התקנות) קובעת כי: "בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן, תוך היתחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג." כידוע, הלכה מושרשת וידועה כי בכל הנוגע לתיקון כתבי הטענות יש לנהוג בגישה ליבראלית, אלא שגישה זו לא מובילה בכל מצב להתיר את התיקון המבוקש, שכן : "בבואו לקבל החלטה כאמור, על בית המשפט לאזן בין מיגוון שיקולים, ובכללם האנטרס של מבקש התיקון להעלאת טענה אמיתית למול אינטרס הצד שכנגד שיריעת הדיון לא תורחב שלא לצורך; היתנהלות המבקש, לרבות שהוי בהגשת הבקשה; השלב הדיוני שבו מצוי ההליך; אינטרס הציבור ביעילות ההליכים ובהקפדה על הכללים הדיוניים; והשאלה אם העתרות לבקשה תוביל להארכת וסרבול ההליך ]....] שיקולים אלה אף אומצו בחלקם בגדר תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט 2018 " (רע"א 6652/22 לאומית שירותי בריאות נ' פלונית, פסקה 6 (14.11.22)(להלן: עניין לאומית)).

בצד זאת חשוב להדגיש, כי בעקבות תקנות סד"א החדשות ועקרונות היסוד שנקבעו בגדרן, ככלל נכון להקפיד יותר בבחינת בקשות התיקון (רע"א 3509/22 רבץ השקעות בע"מ נ' דורקס לעבודות אלומיניום בע"מ, בפיסקה 8 (13.7.2022); רע"א 1656/22 בן שטרית נ' הרשות לזכויות ניצולי השואה, פסקה 10 (25.8.2022); רע"א 4321/22 ריץ' אנד רויאל שוקי הון בע"מ נ' ביטוסי בע"מ, בפיסקה 16 (13.9.2022)); דבר הנכון גם בבקשה לתיקון כתב התביעה לשם צירופה של חוות דעת רפואית נוספת (עניין לאומית, פסקה 8).

...

לסיכום, פרופ' גיל קבע כי המבקשת סובלת מנכות של 10% בגין צרידות קבועה בצורה ניכרת; 5% בגין הפרעות בנשימה בצורה קלה ללא השפעה על תפקודי ריאות; 50% בגין הצרות קשה של הוושט ו 20% בגין צלקות הפנים והצוואר עם כיעור ניכר.

סוף דבר לאור האמור, אני מורה על דחיית הבקשה.