תמצית כתב אישום: החזקת נשק - רימון הלם

תמצית עובדות כתב האישום המתוקן: על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתחילת חודש אוגוסט 2023 פנה לנאשם אדם שפרטיו אינם ידועים, מסר לו רימון גז תיקני מס' 400, שבכוחו להזיק לאדם, ובקש ממנו להשליכו לעבר בית מסוים ביישוב בו הנאשם מתגורר, על מנת להטיל אימה על יושביו.

ת"פ (מרכז) 57729-11-19 מדינת ישראל נ' עמר, 6/6/2021: מדובר בגזר דין שניתן נגד שלושה נאשמים נגדם הוגש כתב אישום הכולל בחובו חמישה אישומים, שעניינם עבירות איומים, חבלה של ממש, הובלה ונשיאת נשק בצוותא, הטרדת עד, סיוע לאחר מעשה ושיבוש מהלכי משפט.

כפי שנפסק: "מיתחם העונש ההולם בעבירות המבוצעות בנשק צריך שיקבע בהתאם לסוג הנשק שבו מדובר. שהרי, סוג הנשק, כמו-גם ההקף שבו נסחר, הוחזק, הובל וכיוצא באלה, הם נסיבות הקשורות בבצוע העבירה והם שקובעים את פוטנציאל הנזק הכרוך במעשה העבירה. ברי כי סחר בעשרות מטעני חבלה המכילים עשרות קילוגרמים של חומר נפץ אינו שקול מבחינה עונשית-גמולית לסחר ברימון הלם בודד. למעשה, אין כל חידוש בקביעה כי קיים מדרג ענישה בעבירות המבוצעות בנשק, הנקבע, בין השאר, על-פי סוג, איכות וכמות הנשק שנעשה בו שימוש..." (ע"פ 1323/13 חסן נ' מדינת ישראל, 5/6/2013) כעולה מעובדות כתב האישום, הנאשם לא פעל באופן ספונטאני או אקראי, אלא לאחר תיכנון.

...

לאור המפורט לעיל בדבר הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות ומידת הפגיעה בהם, לנוכח מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות מסוג זה (ראו: ע"פ 2933/19 צדיק נ' מדינת ישראל, 26/9/2019; ע"פ 8845/15 מנסור נ' נדינת ישראל, 17/11/216; ת"פ (מחוזי חיפה) 11134-01-19 מדינת ישראל נ' אסדי 21/11/2019; וכן הפסיקה הנ"ל אליה הפנו הצדדים) ובהתחשב בנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, אני סבור כי מתחם העונש ההולם למעשיו של הנאשם נע בין 12 חודשי מאסר בפועל לבין 36 חודשי מאסר בפועל.

התוצאה: לאור כל האמור לעיל אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 18 חודשים, שיימנו החל ממועד מעצרו ביום 27/9/2023.

אני מורה על הפעלת עונש מאסר על תנאי למשך חמישה חודשים שהוטל על הנאשם ביום 24/4/2022 בת"פ (שלום ירושלים) 37845-02-22.

להלן יפורטו בתמציתיות הנתונים הנדרשים להכרעה בבקשה.

בגדריו של כתב האישום יוחסה למבקש גם עבירה של החזקת נשק ואביזרי תחמושת (6 רימוני הלם, 4 רימוני גז וכדורים).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובחומר שצורף לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית מהטעם כי אין זה מסוג המקרים המצדיקים התערבות של בית משפט זה. ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.

כתב האישום וההליכים עד כה ביום 6.2.2018 הוגש נגד המבקש ואדם נוסף כתב אישום המייחס להם עבירות של סחיטה באיומים בצוותא חדא לפי סעיף 428 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) בצרוף סעיף 29(ב) לחוק ושל החזקת נשק בצוותא חדא לפי סעיף 144(א)(רישא) לחוק בצרוף סעיף 29(ב) לחוק.

בתמצית, כתב האישום מייחס למבקש ולנאשם הנוסף את סחיטתו של המתלונן באיומים, על רקע סיכסוך כספי עמו.

בכלל זה, נטען בכתב האישום כי הם נהגו להיתקשר למתלונן ולשלוח לו הודעות טקסט בעלות תוכן מאיים למתלונן, ואף השליכו רימון הלם בסמוך לחצר ביתו.

...

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את הדברים אני סבורה כי דין הבקשה להידחות, מבלי להידרש לתגובת המדינה.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

ע"פ הודאתו בכתב האישום המתוקן הורשע הנאשם, בעבירות של החזקת נשק שלא כדין (ריבוי עבירות ) לפי סעיף 144(א) ריישא וסייפא לחוק העונשין תשל"ז-1977, ובעבירה של גניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

תמצית עובדות כתב האישום הן כי בין השנים 2005-2010 נטל הנאשם נשק, תחמושת וציוד מרשות צה"ל, בהמשך בתאריך ה-2.2.10 בשעה 8:30 החזיק הנאשם בביתו את הנשק והתחמושת.

מעבר לכך, אפילו הותיר הנאשם את הווסט ברשותו, איני רואה הכיצד הותיר ברשותו את הרכוש הנותר שהוא התחמושת מסוגים שונים כפורט בכתב האישום ואשר בה ,בין היתר, רימון הלם, חמישה רימוני עשן, ארבע מחסניות לרובה ובהן 76 כדורי 5.56 מ"מ , 29 כדורי 5.56 מ"מ בשרשרת ,21 כדורי 7.62 מ"מ בשרשרת ועוד ועוד.

...

אני גוזרת על הנאשם בגין העבירות בהן הורשע ארבעה חודשי מאסר לריצוי בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות באופן ובמתכונת שהתווה הממונה על עבודות השירות בחוות דעתו מיום 20/11/12.

כן אני גוזרת על הנאשם שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים לבל יעבור עבירה כלשהי לפי סעיף 144 לחוק העונשין או עבירה כלשהי כנגד הרכוש.

תמצית עובדות כתב האישום והרקע לערר ביום 15.01.2024, הוגש נגד העורר כתב אישום המייחס לו את העבירות הבאות: קשירת קשר לבצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); נשיאת נשק בצוותא חדא, לפי סעיף 144(ב) לחוק; ומעשה פזיזות ורשלנות בנשק בצוותא חדא, לפי סעיף 338(א)(3) יחד עם סעיף 29(א) לחוק.

על פי עובדות כתב האישום, בסמוך ליום 13.12.2023, החליט העורר ואדם אחר שזהותו אינה ידועה (להלן: האחר), להשליך רימון הלם אל עבר חצר ביתו של א.א (להלן: המתלונן).

...

לאחר שעיינתי בערר, על נספחיו, ונתתי דעתי לטענות הצדדים ובאי כוחם, באתי לכלל מסקנה כי דין הערר להתקבל, באופן חלקי, במובן זה שהתיק יושב לבית המשפט המחוזי לשם בחינת חלופות מעצר, על יסוד תסקיר נוסף שיוגש מטעם שירות המבחן.

בהתאם לכך, אני מורה לשירות המבחן על הגשת תסקיר מעצר נוסף לבית המשפט המחוזי, בגדרו ייבחנו מפקחים נוספים שיוצעו על-ידי העורר, כמו גם אפשרויות לחלופות מעצר נוספות.