בתביעה שהוגשה על יד המעסיקה, נתבעו פיצויים בסך 873,320 ₪ בגין השבה, עשיית עושר, אבדן רווחים, פגיעה במוניטין והפרת חובת נאמנות.
בתביעה שכנגד שהוגשה על ידי העובד נתבעו 757,764 ₪ בגין פיצויים בגין הפרת פרטיות ולשון הרע, הפרישי שכר, פדיון חופשה והבראה, תמורת הודעה מוקדמת, פצויי פיטורים ופיצויים בגין אי מתן הודעה בכתב על תנאי עבודה.
"
ביום שישי ה - 9.12.16, מר נקש, בעלי החברה, ראה את העובד יחד עם עובד נוסף, בשם יוסף אשרף, נוסעים ברכב של העבודה לכיוון צפון.
התביעה לפיצויים בגין הפרת פרטיותו של העובד נדחית, מאחר שה"מעקב" באיתורן לא היה כלי ששמש את החברה דרך קבע והצורך בו התעורר רק לאחר שהעובד צפה בזמן שלא היה אמור לעבוד בו, ברכב של החברה בכתובת של לקוח שלה.
...
ר' בעדותו של גיורא נקש: "לא היינו עוקבים... זה הכל נעשה אחרי שמצאנו אותו ... את ההתנהגות שלו" (ר' גם בעדות אשתו, בעמוד 77 שורות 19 – 24).
גם התביעה לפיצויים בגין לשון הרע נדחית, מאחר שהפרסום היחיד שהוכח הוא הגשת תלונה במשטרה, ובנסיבות העניין במיוחד לאור הקביעות בפסק הדין, אין לראות בפניה למשטרה כפרסום אסור, שלא כדין.
סוף דבר – התביעה מתקבלת בעיקרה והתביעה שכנגד מתקבלת באופן חלקי, כמפורט להלן:
הנתבע ישלם לנתבעת פיצויים בגין נזקים שגרם לה בהפרת התחייבויותיו החוזיות כלפיה, בסך 320,000 ₪.