מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת רכוש: העלמת נכסים באמצעות נאמנויות במקלטי מס

בהליך ערעור מסים (ע"מ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

משהחברה אינה רשומה בישראל, מדובר בחברה שרשומה במקלט מס, אין לה נכסים לישראל, ואין לה כל פעילות עיסקית בישראל, די בכך כדי להרים את נטל השיכנוע שפקיד השומה יעמוד מול שוקת שבורה בבואו לגבות את המס.
מפנה בענין זה לפס"ד עמ"ה 1171/05 ברקת איתי נ' פקיד שומה רמלה, (פורסם בנבו) (להלן: פרשת ברקת), וכן מטעמי הגינות הפנה להחלטת בית המשפט העליון ששנתה את החלטת ברקת מטעמים אחרים, הפעלת סעיף 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, חיוב תובע בהפקדת ערובה.
קביעת בית המשפט המחוזי אין להטיל עיקול על תושב זר רק בשל היותו תושב זר חסר רכוש בארץ נותרה על כנה בבית המשפט העליון.
הפניית המשיב ה לפסק דין אבו לטיף ובלולו שהסתפקו בעיקול על דרך הרישום שהנו פוגעני פחות, אינה רלוואנטית משלא הוצע על ידי המשיבה כל נכס שישמש כערובה במקום העיקול המבוקש.
...
לפיכך אני קובעת כי השומה שהוצאה עומדת במבחן הסבירות לכאורה.
מהמקובץ עולה שהמבקש הרים את הנטל להוכיח את החשש לקושי בגביית המס שמצדיק הטלת העיקול המבוקש.
לסיכום מהמקובץ עולה המבקשת הוכיחה שהשומה שהוצאה הן מבחינת עקרון החיוב והן מבחינת גובה השומה עומדת במבחן הסבירות הלכאורית, הנדרש בפסיקה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2012 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

צו שנתן בית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה לאישור המכר על ידי נאמני ההקדש – נספח 2 לתצהיר רוזנבום – במסגרת האישור נכתב כי 70% מהשטח הכללי של הבניה שתוקם על הנכס לצורך העברתם ומכירתם למשתכנים שונים בעוד ש- 30% מהשטח הכללי של הבניה שתוקם על הנכס הנ"ל המיועדת להקדש לצורך מכירה או שימוש אחר בכספי התמורה שתתקבל.
אלו נכללות במסגרת החלקים הרשומים כדירות וכל השאר, למעט מה שמוצמד לדירות, ובתוכו הקרקע, הגגות, הקירות החיצוניים, המסד, חדרי המדריגות, המעליות, המקלטים ומיתקני ההסקה כלול במסגרת הרכוש המשותף (סעיף 52 לחוק המקרקעין; ר' גם י' ויסמן, דיני קנין בעלות ושתוף, עמ' 381 (1997)).
לפיכך ולאור האמור לעיל שתי התביעות לסעדים הצהרתיים , כפי שנתבקשו, נדחות שכן אין מקום לסעד ההצהרתי המבוקש על ידי התובעת שאינו מתייחס לחלוקת הדירות והרכוש המשותף אלא לרישום בעלות על המיגרש וכך גם אין מקום לסעד ההצהרתי המבוקש על ידי הנתבעת במסגרת התביעה שכנגד.
...
מכלול הנימוקים תומכים אפוא במסקנה כי לתובעת יש זכויות ואולם זכויות אלה נובעות ממעמדה לפי ההסכם כמי שהיא בעלת 70% מהדירות שנבנו על הקרקע במסגרת צבר הזכויות העומד לדירות אלה ייקבע לפי בהתאם להוראות חוק המקרקעין ככל שתתעורר מחלוקת בעת הרישום או לאחריה (ר' סעיפים 141-148 לחוק המקרקעין).
לפיכך ולאור האמור לעיל שתי התביעות לסעדים הצהרתיים , כפי שנתבקשו, נדחות שכן אין מקום לסעד ההצהרתי המבוקש על ידי התובעת שאינו מתייחס לחלוקת הדירות והרכוש המשותף אלא לרישום בעלות על המגרש וכך גם אין מקום לסעד ההצהרתי המבוקש על ידי הנתבעת במסגרת התביעה שכנגד.
סיכום בכפוף לאמור לעיל, התביעה והתביעה שכנגד לסעדים ההצהרתיים, כפי שהתבקשו, נדחות בכפוף למעט ההבהרה לעניין הערת האזהרה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו