זוהי תביעה בגין ניזקי רכוש, שעניינה תאונת דרכים מיום 5.9.18 (להלן : "התאונה"), בה היו מעורבים לטענת התובעת רכב התובעת מ.ר. 4716778 (להלן: "רכב התובעת") ורכב המבוטח על ידי הנתבעת 2 (להלן : "פורד טרנזיט").
אין כסוי בטוחי לארוע הנטען, הואיל והתובעת ו/או המבוטח ו/או מר אבו זיד ו/או מי מטעמם מסרו עובדות כוזבות או העלימו עובדות בנוגע למקרה הביטוח או בנוגע לחבות המבטח, והדבר נעשה בכוונת מירמה, בנסיבות המקנות פטור מחבות המבטח על פי סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א – 1981.
לכך מצטרף, כי הנתבעת תמכה את האמור בכתב ההגנה בחוות דעת של בוחן תנועה, אשר לא מצאתי לנכון לקבלה ואנמק :
הנתבעת הניחה בפני בית המשפט חוות דעת מומחה, על פיה טוענת בין היתר להיעדר כסוי בטוחי וכוונת מירמה.
...
מעבר לכך, לא נהי לבית המשפט מדוע עיין הבוחן בדוח החקירה לצורך הכנת חוות הדעת, על כל המשתמע מכך, כאשר לכך מתווסף כי אומנם בעדותו טען שהוא בוחן רק את הנזק:
"ש.אמרת שאתה קובע שלא נפגשו הרכבים מסיבה אחת. בחוות הדעת כתבת שתי סיבות גם סתירות בגרסאות וגם אי התאמה בנזק עצמה. למה עכשיו בחרת לומר מסיבה אחת, למה שינית את המסקנה?
משהו גרם לקרעים" (ראה: עמ' 14 לפרוטוקול),
ברם, מחוות דעתו עולה תמונה אחרת לפיה התייחס גם לגרסאות המעורבים: "לאור חוסר ההתאמה בין הנזקים ומסטירות שנתגלו בגרסאות המעורבים, לדעתי כלי הרכב לא נפגשו מעולם והנזקים המתועדים ברכבם אירעו בנסיבות שונות שאינן ידועות".
התייחסות לגרסאות עניינו הוא לבית המשפט, ואין למומחה יתרון על בית המשפט בניתוח הגרסאות, שלכך מתווסף שהאמנתי לתובעת ולעד מטעמה אודות התרחשות קרות התאונה כנטען בכתב התביעה ולא מצאתי לנכון לקבל את חוות דעת הבוחן, שמסקנותיו אינן מבוססות דיין הואיל ולא נכח בזירת האירוע, לא בדק את הרכבים המעורבים והתבסס על תמונות, כאשר לצד זה הנזקים ברכב התובעת נצפו על ידה במועד התאונה וגם על ידי עאוני והגם אם לא יכלו לפרט בחלוף הזמן אחד לאחד את הנזק ברכב התובעת, הרי שבקווים כלליים העידו לגבי מה שארע לרכב התובעת, עדויות שהיו מהימנות עליי ואני מעדיפה את גרסאותיהם על פני חוות הדעת של הבוחן שלא נכח במועד התאונה, ולא ביצע פעולות שהיה מקום לבצען כמו בדיקת רכבים בזירת התאונה וכיוצ"ב. מכאן שאין די בממצאי הבוחן בכדי להוות את רף הראיות הנדרש בכדי להוכיח טענת המרמה או כוונת מרמה בהתאם לסעיף 25 לחוק, כאשר לכך מתווסף גם כי הנתבעת נמנעה מהעדת עדים והצגת ראיות ועניין זה פועל לחובתה, ועל כן אני מקבלת את התביעה במלואה.
סיכומו של דבר
בסיכומו של דבר, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 12,689 ₪, אגרות משפט, שכר העד בסך של 250 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪.
