רקע
מדובר בתביעת נזיקין, שהגיש התובע כנגד הנתבעים, בגין ניזקי-גוף שנגרמו לו, לטענתו, בארוע שהתרחש ביום 8/11/03, במהלך מסע רכיבה לזכרו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל (להלן גם: "מסע הרכיבה"), עת הותקף – לטענתו – בידי הנתבע מס' 1, שוטר במשטרת ישראל, הגם שלא במדים, כאשר התובע היה ישוב בתוך ניידת משטרתית (להלן גם: "הרכב" או "הג'יפ") והופל ממנה ע"י הנתבע מס' 1 (להלן גם: "הנתבע") אל מחוץ לרכב (להלן גם: "הארוע").
התובע צירף לכתב התביעה חוות-דעת מומחה רפואי מטעמו, בתחום האורתופדי, הד"ר אורי גבעון, אשר קבע לו, בגין הארוע, נכות זמנית בשיעור 100% ממועד הארוע ועד ליום 15/3/2005 וכן נכות צמיתה בשיעור 25% בגין "כתף קפואה והגבלה בתנועות הכתף, בעיקר ברוטציות".
הנתבעים טוענים, כי ניזקו של התובע נגרם באשמו שלו בארוע ועל כן, יש לדחות את תביעתו לפיצויים בגינו.
לטענת התובע, השתמש הנתבע "בנגוד לכל דין והגיון" בסמכותו כשוטר, הגם שלא היה בתפקיד וכדי "לדאוג" לאינטרסים של בעל-סוס אחר שנגנב, והשתמש בכוח ובמתכוון נגד גופו של התובע ובכך גרם לו לניזקי-גוף ועל כן, הוא אחראי לפצותו, בהתאם לסעיף 3 ועפ"י עוולת התקיפה שבסעיף 23(א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] תשכ"ח – 1968 (להלן גם: "פקודת הנזיקין").
יחד עם זאת, מקובלת עלי עמדת התובע, לפיה, לצורך הכרעה בשאלת החבות, האחריות לנזקים, ככל שהם נגרמו באותה נפילה נטענת ובעקבותיה, אין מקום לנתק את הנפילה הנטענת והקטטה בעקבותיה, מיתר נסיבות הארוע, החל מהעלאת החשדות לגניבת הסוס ועד לסיומו של הארוע.
...
התובע צירף לכתב התביעה חוות-דעת מומחה רפואי מטעמו, בתחום האורתופדי, הד"ר אורי גבעון, אשר קבע לו, בגין האירוע, נכות זמנית בשיעור 100% ממועד האירוע ועד ליום 15/3/2005 וכן נכות צמיתה בשיעור 25% בגין "כתף קפואה והגבלה בתנועות הכתף, בעיקר ברוטציות".
הנתבעים טוענים, כי נזקו של התובע נגרם באשמו שלו באירוע ועל כן, יש לדחות את תביעתו לפיצויים בגינו.
49.1 אני קובע, איפוא, כי התובע ומר צאלח הם שתקפו ראשונה את הנתבע, בעקבות תסכולם הרב והם האחראים לתוצאות הקטטה שהתפתחה בעקבות התקיפה.
שקלתי, אם יש מקום לייחס לנתבע אשם תורם בקיומו של האירוע ותוצאותיו והגעתי למסקנה, כי אין לכך מקום.
אשר על כן, נדחית התובענה.
