תביעת חברת ניקיון בגין הפרת הסכם ותשלומים חסרים

שיא לא הציגה בשלב כלשהוא רישיון לקבלן כ"א. חברת כ"א מספקת עובדים וכאן ההסכם של רגא עם העיריה אינו לאספקת כוח אדם אלא לבצוע עבודות ניקיון לפי ק"מ: עו"ד גז: בחקירה שהייתה לנו עם חברת ר.ג.א, הסביר לנו הנציג שהחוזה שלהם מתומחר לפי ק"מ. מכירה את זה? עו"ד ברויטמן: כן, בטח.

על פי החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה תשע"ב-2011 קיימת למזמין שירות חובת בדיקה אם זכויות עובדי הקבלן שממנו הזמין שירותים משולמים כדין: "27. בתובענה אזרחית בשל הפרת חובה החלה על מזמין שירות לפי הוראות סעיף 25, תהא זו הגנה טובה למזמין השרות אם הוכיח כי מיתקיים אחד מאלה:

. (2) מזמין השרות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, לפי הוראות פרק ו', ועם גילוי הפרה של החובה עשה כל שביכולתו לתיקון ההפרה בידי הקבלן, ואם ההפרה לא תוקנה בתוך זמן סביר – ביטל את החוזה בינו לבין הקבלן בשל הפרת החובה, ולא היה בבטול החוזה משום היתנהגות שלא בתום לב; (3) מזמין השרות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, בסמוך לפני מועד הפרת החובה, לפי הוראות פרק ו', ולפיהן קוימה החובה בידי הקבלן.

חסר בתשלום שכר או נכויים השינויים במחלוקת אינם מובילים למסקנה כי התלושים פקטביים.

...

טענות הנתבעת 2 (רגא) דין התביעה להידחות בשל היעדר עילה.

הכרעה לאחר ששמענו את טענות הצדדים, עיינו במסמכים שהוגשו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה כנגד הנתבעת 1 להתקבל ודין התביעה כנגד הנתבעת 2 להידחות.

חסר בתשלום שכר או ניכויים השינויים במחלוקת אינם מובילים למסקנה כי התלושים פיקטיביים.

משכך, אין מקום למתן פיצוי בגין רכיב תביעה זה. סוף דבר התביעה כנגד הנתבעת 2 נדחית.

לא מצאנו מקום לפסוק הוצאות כנגד התובע מאחר שהתביעה לא הוגשה מלכתחילה כנגד הנתבעת 2 אלא לאחר הגשת כתב ההגנה של הנתבעת 1 בשל היותה צד נדרש ונוכח טענות הנתבעת 1 צורפה הנתבעת 2.

הנתבעת סירבה לשלם ומכאן תביעה זו. כללי: בעלי הדין: התובעת היא חברת אחזקה המספקת שירותי ניקיון ואחזקה באמצעות עובדיה.

נכתב כי הדבר נעשה בחוסר תום לב משווע ובנגוד להסכם מיום 16.4.16 ולפיכך הם נדרשים לפצות התובעת בתשלום של שלושה חודשי עבודה ולשאת בעלות מכתב ההתראה בסך של 540 ₪ בתוספת מע"מ. ביום 9.4.18 השיב ב"כ הנתבעת עו"ד דרור ממן לב"כ התובעת כי היא מתבקשת להעביר להם עותק מחוזה העבודה מיום 16.4.16 ואת רשימת העובדים וכי לאחר מכן ישיבו לה. ביום 4.10.18 כתבה ב"כ התובעת לב"כ הנתבעת כי בהמשך לשיחתם מיום 4.9.18 מרשתה מוכנה לסיים את המחלוקת מחוץ לכותלי בית המשפט בתשלום בגובה 88,827 ₪ המהוה שלושה חודשי עבודה וכתבה שתמתין לקבלת עמדתם בטרם יוחלט אם להגיש תביעה.

על כן יש לחייב הנתבעת לשלם לה את הסך 88,827 ₪ בגין הפרת חוזה ובעוד 10,000 ₪ בגין הוצאותיה וכן שכר טירחת עו"ד ומע"מ כדין.

...

אכן לא כתוב שלושה חודשים "ממוצעים" וגם לא "אחרונים". אני סבור שעקב פערי המידע בדבר כוונת הנתבעת להביא לסיום העבודה בין הצדדים ולהעביר את העובדים לחברת תן ולהביא להמשך העסקתם אצלה, אין לקחת את שלושת החודשים האחרונים כדוגמה.

יתרה מזאת הנתבעת לא הציעה חישוב אלטרנטיבי או הציגה ספרי חשבונות אחרים ועל כן אני מקבל את חישוב התובעת.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, על הנתבעת לשתם לתובעת כדלקמן: את הסך 88,827 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (24.3.2019) ועד ליום התשלום בפועל; את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל; שכ"ט עו"ד בסך 12,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

בסעיף 10 להסכם נקבע שהנתבע יפנה את הבית מיד עם סיום תקופת השכירות ולהשיב "את החזקה בו ובאביזריו למשכיר במצב טוב, תקין, נקי ומסודר ונקי מפסולת וחומרים כלשהם, כשהוא צבוע בצע לבן ופנוי מכל אדם וחפץ". בסעיף 11 להסכם נקבע שהנתבע ישמור על המושכר במצב טוב ותקין וישלם על חשבונו כל קילקול בבית למעט קילקולי תשתיות כגון חשמל, אינסטלאציה, מזגן, רטיבויות וכיו"ב. נקבע שהנתבע לא יבצע שום שינוי בבית ללא רשות ואם כן יעשה שינוי, אז השינוי יהיה שייך לתובעת.

ביום 7.8.17 נשלח מכתב התראה בגין הפרת ההסכם בדרישה לתשלום הנזקים שהוערכו ב-160,000 ₪ והודעה על חילוט הערבות שהופקדה בסך 20,000 ₪ בנוסף להודעה על מימוש שטר הערבות בסך 20,000 ₪.

עוד נטען בכתב התביעה שהתובע הפר את ההסכם בכך שלא השיבו במצב תקין ובכך שעשה שימוש בבית שלא למטרת מגורים.

בנוסף נטען שהוא היתנהל בחוסר תום לב, וגם עוול עוולות מפקודת הנזיקין סעיף 29 הסגת גבול במקרקעין, עוולת רשלנות סעיפים 35-36, והפרת חובה חקוקה סעיף 63.

לגבי החוב לחברת החשמל הרי שעניין זה מטופל על ידו באופן ישיר מול חברת החשמל ולתובעת אין עילת תביעה בגין חשבון חשמל.

...

אשר על כן אני מאשרת את דרישת התובעת ביחס לתשלום הארנונה בסך 12,872 ₪.

אשר על כן אני דוחה את דרישת התובעת לפיצוי כספי בנוגע לאבדן שכירות לאחר תום תקופת ההסכם מול הנתבע.

סוף דבר הנתבע ישלם לתובעת את הסכומים הבאים: סך של 17,000 ₪ בגין הוצאות הפינוי, סיוד ושיפוץ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום החשבונית (18.1.18) ועד למועד התשלום בפועל.

(1)   השרות ניתן אצל מזמין השרות באמצעות ארבעה עובדים לפחות; לעניין זה אחת היא אם השרות ניתן בידי עובדים המועסקים בידי אותו קבלן או קבלנים שונים; (2)   השרות ניתן במהלך תקופה של שישה חודשים לפחות, באופן קבוע ורציף; (3)   נימסרה הודעה למזמין השרות כמפורט בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן, והחובה לא מולאה בידי הקבלן עד תום 30 ימים ממועד מסירת ההודעה כאמור – (א) העובד דרש מהקבלן, בכתב, למלא את החובה, ומסר למזמין השרות הודעה בכתב ולפיה מסר לקבלן את הדרישה האמורה; דרישה והודעה כאמור יכול שיימסרו גם על ידי ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה או ארגון העובדים שהעובד חבר בו, ובאין ארגון כאמור – על ידי ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של עובדים, ובילבד שהעובד הסכים לכך; תובענה שהוגשה בידי העובד נגד הקבלן ומזמין השרות או נגד מזמין השרות, בשל הפרת החובה, לא יראו אותה כדרישה וכהודעה לפי פסקה זו; (ב) מפקח עבודה מסר למזמין השרות הודעה בכתב, לרבות הודעה לפי סעיף 16(ג), כי יש לו מידע ולפיו הקבלן לא מילא את החובה כלפי עובדו.

] "לבקשתכם בדקנו את הסכומים אשר החברה ר.ג.א שירותים וניקיון (ישראל) 1987 בע"מ משלמת לעובדיה בהקשר לשכר המינימום ותנאים סוצאליים עפ"י חוק וההסכם הקבוצי וצוי ההרחבה החלים עליה.

] בהתאם להוראות סעיף 27(2) לחוק הגברת האכיפה, ההגנה חלה רק בתנאי שעם גילוי ההפרה עשה המזמין "כל שביכולתו לתיקון ההפרה בידי הקבלן",  ובמידה וההפרה לא תוקנה בתוך זמן סביר, מזמין השרות "ביטל את החוזה בינו לבין הקבלן בשל הפרת החובה, ולא היה בבטול החוזה משום היתנהגות בחוסר תום לב". בעיניין ASMERET, קבע בית הדין הארצי באשר לפעולות שעל מזמין השרות לנקוט בהמשך לבדיקות התקופתיות, כי יש לבחון את היתנהלות מזמין השרות, לאחר קבלת דו"חות הבדיקות התקופתיות.

...

] העסקת עובדים ללא תלושי שכר, מקשה עליהם לעמוד על זכויותיהם מול המעסיק, מקרה זה מחייב במרבית המקרים להיעתר לפסיקת הפיצוי המקסימאלי הקבוע בדין, על מנת להרתיע מעסיקים בכלל מהפרות של דיני העבודה הסוציאליים בישראל.

בהתאם, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה ברכיב זה ובנסיבות העניין אני מעמיד את הפיצוי ברכיב זה ע"ס 30,000 ₪.

סוף דבר הנתבעות ישלמו לתובע, ביחד ולחוד, סך 68,082 ₪ (קרן), בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לידיהן: חלק המעסיק בהפקדות לפנסיה (תגמולים) בסך 30,442 ₪.

...