לפניי תביעה כספית בסדר דין מהיר לתשלום סכום של 31,077 ₪ אשר מהוים, לטענת התובע, שכר טירחה בגין עבודה אשר בוצעה על ידי התובע, עורך דין במקצועו, ואשר כללה ייצוג משפטי וכן פעולות גבייה אותן ביצע לכאורה עבור נציגות הבית המשותף של הבניין אשר התובע הנו אחד מבעלי הדירות בבניין (היא הנתבעת), ואשר לטענתו, הובטחו לו על ידי הנתבעת.
העתק סיכום ישיבת וועד מיום 16.2.22 המצורף כנספח 5 לכתב התביעה (להלן: "סיכום ישיבת וועד" ) אשר זו לשונו:
"5000 ישולם לשייקה" (אציין כי בעותק שהוגש קיים קו אשר נמשך על גבי משפט זה – נ.נ.)
7000 ישולם לאחר הדיון בתאריך 7 מרץ 2022
3000 ישולם לחדשים לאחר הדיון
5821 יגבו מתשלום ועד של ארז (גם על גבי משפט זה נמתח קו – נ.נ.)
היתרה ע"ס 5821 תגבה ממר ארז סכר חודש בחודשו עס 600 ₪ בתום סילוק הסך הנ"ל, הגביה תעבור לטובת ועד הבית ו/או חברת הניהול"
*מר שייקה יעביר את החומר הקשור לבניין כולל ההסכם, צ'קים, חותמות וצ'קים שנפרעו ומזומן שנגבה עד 1.3.22 ומייצג את הבניין בתביע מול חנות הטלפונים.
...
בנוסף, מוטלות על עורך דין חובות מיוחדות בכל האמור בניסוח הסכם זה, ואי עמידתו בחובות אלה נזקפת לרעתו בעת פירוש ההסכם: "מקובלת עליי טענת המבקשת לפיה מוטלת על עורך הדין בנסחו הסכם שכר טרחה, החובה לנסח הסכם ברור פשוט וקוהרנטי ככל הניתן וכי ניסוח בעייתי עשוי להטות את הכף לחובתו" (רע"א 3740/08 גרנד האוז בע"מ נ' פויכטונגר, פיסקה 10 (15.9.2008)).
במצב דברים זה, חובתו של התובע היתה להסביר לנציגי הנתבעת כי הנתבעת תשלם עבור עבודתו, בסכומים לא מבוטלים, וכן לנסח השכם שכר טרחה מסודר ומפורט.
משלא נוסח הסכם שכזה, ומשלא הובאה כל ראיה מטעם הנתבע באשר לשכר הראוי עבור עבודתו, בין אם באמצעות חוות דעת מומחה או בכל דרך אחרת – אני קובעת כי גם בנוגע לרכיב זה, לא הרים התובע את נטל הראיה בדבר זכאותו לתשלום מאת הנתבעת.