תביעה לפירעון שטר חוב עקב הוראת ביטול

סיבת ההחזרה היא "נתקבלה הוראת ביטול". תמצית טענות הצדדים טענות הנתבעת והתובעת שכנגד (אסיא) טוענת הנתבעת והתובעת שכנגד, כי על הבקשה לבצוע השטר להדחות על הסף נוכח הסתרה, העלמה, מצג שוא, ואי נימוק מספק של עילת התביעה ושל מהות ההחזקה בשטר על ידי קרדיטפלייס (תצהיר ההיתנגדות ותצהיר הבקשה להסרת עיקול מיום 13.3.2018, המהוה חלק ממנו).

משדחתה קרדיטפלייס את בקשת אסיא לפריסת החוב, ועמדה להפקיד את השטר לפרעון במועד, נאלצה אסיא לתת הוראה לביטולו, אחרת לטענתה, כבר בחודש פברואר 2018 הייתה אסיא מגיעה למצב של חידלות פרעון.

אין מחלוקת כי הבקשה לבצוע הוגשה בעיניין שיק אחד (השטר), וכי השטר לא נפרע עקב הוראת ביטול שנתנה מושכת השיק, אסיא.

...

סיבת ההחזרה היא "נתקבלה הוראת ביטול". תמצית טענות הצדדים טענות הנתבעת והתובעת שכנגד (אסיא) טוענת הנתבעת והתובעת שכנגד, כי על הבקשה לביצוע השטר להידחות על הסף נוכח הסתרה, העלמה, מצג שווא, ואי נימוק מספק של עילת התביעה ושל מהות ההחזקה בשטר על ידי קרדיטפלייס (תצהיר ההתנגדות ותצהיר הבקשה להסרת עיקול מיום 13.3.2018, המהווה חלק ממנו).

בדיון מיום 22.09.2019, טענה קרדיטפלייס כי מבחינה פרוצדורלית, דין התביעה שכנגד להידחות, הואיל ואסיא לא הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה ואף לא הגישה בקשה להארכת מועד להגשתו (פרוטוקול מיום 22.9.2019 עמ' 4 שו' 22-15).

איני מקבל את טענת אסיא כי יש לראות בהיעדר מימון החשבונית הנוספת, ביטול של החוזה על ידי קרדיטפלייס.

סוף דבר הגם שהנתבעת לא העלתה עילת הגנה כנגד פירעון השיק נשוא ההליך יש לקחת בחשבון גם האמור להלן: עילת הסירוב הראשונה, מוצג נ/1, היתה ביום 14.2.2018, וכאשר כמפורט במסמך זה, מקורה היה ב :"יש לנו משקיע גדול מאוד שיצא מהמערכת ונוצר לנו בור..." .יום לאחר מכן, 15.2.2018 ,התקבל אצל הנתבעת התשלום מחברת שפיר מבנים ובהמשך לכך, ובמהלך בדיקה שנעשתה מספר ימים לאחר הבקשה למימון החשבונית, והתברר כי הנתבעת קיבלה את הכסף מחברת שפיר, נוסף נימוק אחר לאי מימון החשבונית ועיקרו: הפרת ההסכם והפרת אמון מצד הנתבעת שבעטיה הופסק האשראי.

לפיכך מורה כי לסילוק סופי ומלא של התביעה תשלם הנתבעת לתובעת סך נוסף של 45,000 ₪ וזאת תוך 30 יום.

התובעת הבהירה שבשל החובה לפנות את המקום, ככל שהנתבעים לא יבואו וייקחו משם את משאית הרנו, זו תוצא אל רשות הרבים והתובעת לא תוכל להיות אחראית לה שם. בתגובה, ביקשו הנתבעים שנית לחייב את התובעת למכור את משאית הרנו, והפעם הגדילו לעשות ובקשו לחייב את התובעת למכור גם את המשאית השנייה, (שלא הייתה בחזקת התובעת), ולהורות לתובעת להפסיק להפקיד את יתרת השיטריות בהם היא אוחזת.

במילים אחרות, לכל היותר דובר כאן בכשלון תמורה חלקי, בלתי קצוב, אשר אינו מהוה הגנה מפני תביעה לפרעון השיטריות.

לו היה הנתבע מודיע על ביטול העסקה, במועד זה או במועד שקדם לו, היה עליו להורות לתובעת למכור את הרכבים, להודיע שאין בכוונתו להמשיך ולפרוע שיקים עתידיים, ולדרוש החזר כספי.

זאת ועוד, גם אילו הייתי מאמינה שהנתבע הודיע על ביטול העסקה סמוך לאחר שבוצעה, או במאי כשמסר לתובעת את משאית הרנו, הרי שביום 31.7.19 חתם הנתבע על הסכם לפריסת החוב, ולתיקון משאית הסקניה, הסכם שמסדיר את היחסים בין הצדדים מחדש.

...

בנסיבות אלה איני סבורה שיש לקבוע שעל התובעת הייתה מוטלת חובה להקטין את הנזק שהיא לא עמדה בה. לסיכום התובעת מכרה לנתבעת 1 שתי משאיות, עמדה בכל חיוביה על פי ההסכם, ומסרה לנתבעת את המשאיות, כשהן תקינות.

לפיכך אני דוחה את ההתנגדות שהגישו הנתבעים לביצוע השטרות שהוגשו לביצוע בלשכות ההוצאה לפועל.

בנוסף, ישלמו הנתבעים, לתובעת סך של 32,000 ₪ עבור הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. בקביעת סכום זה הבאתי בחשבון את סכום התביעה, את התנהלות הנתבעים במהלך ההליך, את הבקשות שהגישו הנתבעים לסעד זמני, ואשר נדחו, ואת אגרות המשפט ששולמו.

כפי שכבר צוין למעלה, אחד מיסודות התביעה השטרית הוא, היות התובע "אוחז" שהוגדר בסעיף 1 לפקודה – "מי שהוא הנפרע או הנָסָב של שטר או של שטר-חוב ומחזיק בו, או מי שהוא המוכ"ז". אין מחלוקת שהתובע אינו הנפרע ולא נשמעה טענה מפיו (וגם לא יכולה להשמע כזו) כי השיקים האמורים הוסבו לו. מכל מקום, כפי שנזכר לעיל, כל שמונת השיקים האמורים נושאים את הכיתוב "למוטב בלבד" בהדפסה.

ואכן, מפלטי שיק ממוחשב שצורפו לתגובה מיום 15/03/2021 עולה כי הם הופקדו בחשבון בנק לצורך גבייתם ואולם הם חוללו באי פרעון בשל הוראת ביטול, למעט אחד מהסיבה שאין כסוי מספיק.

נפקות אי־הצגת השיקים לפרעון סעיף 44(א) לפקודה קובע חובת הצגה לפרעון: "בכפוף להוראות הפקודה, צריך להציג שטר לפירעון כראוי; לא הציגוהו, המושך והמסב מופטרים" ובסעיף 46(ב) לפקודה נקבע כי "מקום שחולל השטר באי-פירעון, עולה מיד הזכות לאוחז, בכפוף להוראות הפקודה, לחזור על המושך ועל המסיבים". בהתאם להוראות הפקודה האמורות, הצגת השיטריות לפרעון מהוה תנאי להגשת תביעה בעילה השטרית.

...

בנוסף, אף אם היינו בוחנים את התביעה כתביעה שטרית רגילה, גם אז דין התביעה להידחות באשר התובע אינו זכאי לדרוש פירעון השיקים משלא הוכח כי הוא בגדר "אוחז" בשיקים, ולגבי השיקים עם השרטוט "למוטב בלבד" משלא יכול להיות אוחז בהם בשל המגבלה על עבירותם.

אשר על כן, ומחמת כל הטעמים שפורטו לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.

אני מחייב את התובע לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של- 62,000 ₪ (כולל מע"מ), שהינו סכום שכר הטרחה המינימאלי (לאור סכום התביעה) הקבוע בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), תש"ס-2000, כפי הקבוע בתקנה 153 לתקנות סדר הדין האזרחי.

מצד אחד, טען כי חברת וקס נתנה הוראת ביטול להמחאות משום שאלמקס לא ביצעה את העבודות; מצד שני, הודה ששתי המחאות הריבית ניפרעו עם הצגתן לפרעון ומכך נובע שהן לא בוטלו – למרות שגם הן נימסרו לאלמקס על-חשבון המגיע לה בתמורה לעבודות [עמ' 28 ש' 20-12; עמ' 29 ש' 27-25].

"כשלון תמורה חלקי אינו מהוה הגנה לחייב בפני תביעה לפירעון שטר [...] יש לכך יוצא מן הכלל והוא כאשר ניתן לברר, ללא חשבון או חקירה מסובכים ומורכבים, מהו החלק של התמורה שלא ניתן, לשון אחר, כאשר כשלון התמורה החלקי הוא עניין של סכום קצוב" [ע"א 82/81 דו-עץ בע"מ נ' וייסנברג, פ"ד לז(2) 355, 361-360 (1983)].

אילו היה צל אמת בגירסתו של שמואלי כי הכרטסת מציגה העדר חוב בשל טעות שניתן לתקנה, אזי היה על התובעת להתעורר לפעולה מיידית עם קבלת תצהירו של אברהם, לבקש להשלים את ראיותיה, להציג כרטסת שתואמת את טענות התביעה ואף לזמן לעדות את רואה-החשבון שלה.

...

אין מנוס מלקבוע כי התנהלותה של התובעת חמורה ועולה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט.

התביעה נדחית במלואה בשני התיקים.

התובעת תשלם אפוא לנתבעים את הוצאות ההליך בסך 7,500 ושכ"ט עו"ד (כולל מע"מ) בסך 35,100 ₪, שניהם בערכי יום פסק-הדין ותוך שלושים יום מהמצאתו לתובעת.

לפניי תביעה כספית שהגישה התובעת נגד הנתבע בגין שיק פתוח לבטחון שמסר הנתבע לתובעת וחולל באי פרעון על ידי הבנק והוגש לבצוע בהוצאה לפועל בסכום של 45,400 ₪ (קרן).

משלא נענה הנתבע לדרישות התובעת לתשלום תמורת המזגנים היא מילאה בכתב ידה שיק הבטחון בסכום הנ"ל, בתאריך פרעון והפקידה שיק הבטחון בחשבון הבנק אך כאמור השיק חולל באי פרעון מחמת הוראת ביטול (וא.כ.מ. – אין כסוי מספיק) שנתן הנתבע.

אמנם התובעת הפניתה לטופס פתיחת לקוח, שטר חוב והתחייבות לפרעון חוב ואולם אף לאחר עיון במסמכים אלו לא ניתן למצוא כל הוראה המחייבת את הנתבע לשלם תמורת הסחורה שצד ג' רכש מהתובעת וזאת כפי שיפורט להלן ביחס לכל מיסמך מהמסמכים הבאים: לגבי המסמך טופס פתיחת ההליך, במסגרת טופס זה התובעת הגבילה את מסגרת האשראי של הנתבע לסכום של 10,000 ₪ עבור מזגנים ו- 20,000 ₪ עבור אביזרים.

...

לסיכום, הנתבע טוען כי דין התביעה להידחות תוך חיוב התובעת בהוצאות משפט ושכ"ט עוה"ד. כאן המקום לציין כי התובעת הגישה את שיק הביטחון לביצוע בלשכת ההוצאה ולאחר מכן הנתבע הגיש התנגדות שהועברה לבית המשפט.

לסיכום סיכומו של דבר, התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח תביעתה.

כאמור לעיל, התביעה נדחית.

אני מורה על סגירת תיק ההוצאה לפועל מספר: 515240-06-22.