המבקשת הודיעה לבית הדין כי המסמכים הרלבאנטיים המבוקשים הם התשתית העובדתית שנקבעה על ידי פקיד התביעות להכרה כפגיעה בעבודה לפי תורת המקרוטראומה והועברה לרופא המוסד והשאלות שהופנו לד"ר אדיר גלוקמן – היועץ הרפואי אשר על בסיס חוות דעתו נדחתה התביעה.
גם פסקי הדין אליהם הפניתה התובעת בתגובות מאוחרות יותר אינן תומכים בעמדתה שכן הן בעיניין סורני והן בעיניין גריבובסקי דובר על גילוי של בדו"חות חקירה והקלטות שאינם בנמצא בעניינינו.
עוד אציין כי גם פסק דין רוזן אליו הפניתה התובעת, קובע כי יש לעניין חובת הגילוי יש להבחין בין מצב שבו יתכן שבידי המוסד ראיות שאין בידי התובע בעקבות שאלונים שהופנו למעסיק או חקירה שנערכה אצלו- שאז אין הצדקה שלא לגלות לתובע את כל מימצאי החקירה לבין "תביעה שבה שנוי במחלוקת עצם היתרחשות ארוע תאונתי, שלגביה ככלל בידי המבוטח ולא בידי המוסד המידע בנוגע לעצם היתרחשות הארוע התאונתי ואופן התרחשותו" כפי המתקיים בעניננו.
...
ביום 12.3.2020 ניתנה החלטת השופטת (בדימוס) שרה מאירי בה נקבע כי "...התיק יועבר להוכחות בשאלת קיומה של תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה/מחלת מקצוע בעבודת התובעת ובשאלת הקשר הסיבתי בין תשתית כאמור אם תוכח, וליקוי/מחלת התובעת כנטען בכתף ימין. התובעת תגיש כל תצהיריה עד ליום 1.5.20...".
ביום 12.7.2020 הגישה המבקשת בקשת ארכה להגשת תצהירים, בקשה למחיקת סעיפים מכתב ההגנה ובקשה לגילוי מסמכים ספציפיים: התשתית העובדתית שנקבעה על ידי פקיד התביעות; השאלות שהועברו לד"ר אדיר גלוקמן היועץ הרפואי לפקיד התביעות ואשר על בסיסה נדחתה התביעה; חוזר מטעם המוסד "נוהל טיפול בתביעות בגין מחלות הנגרמות עקב תנא עבודה".
ביום 26.2.2021 ניתנה ההחלטה הבאה:
"לאחר עיון בבקשה ולמחיקת סעיפים מכתב ההגנה כמו גם לגילוי מסמכים ספציפיים, אני קובע כי בקשה זו תידון ע"י המותב בפתח דיון ההוכחות (לצורך כך מתבקש ב"כ הנתבע להגיע לדיון כשבאמתחתו כל המסמכים הספציפיים שגילויים מתבקש על מנת שהמותב יוכל לעיין בהם בטרם תינתן החלטה)
על מנת לייעל את ההליך, ולמרות שטרם ניתנה החלטה בבקשה המקדמית, סבור אני שיש מקום לחייב את התובעת בהגשת תצהירי עדות ראשית (שיוגשו בכפוף ותוך שמירה על כל טענותיה המקדמיות) התצהירים יוגשו עד ליום 1.5.21..
בית הדין האזורי בהחלטה מיום 15.8.2021 – ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור - דחה את הבקשה לעיון חוזר, וקבע כך:
"ראשית, מקובלת עלי עמדת הנתבע כי מדובר במסמכים המהווים התייעצות פנימית. בהקשר לזאת, התובעת משליכה יהבה על פסק דין רוזן (בר"ע 321115-09-20 רוזן נ' המוסד לביטוח לאומי (5.4.21)) בו עמד בית הדין הארצי על הצורך בקיום הליך גילוי נרחב. אולם, פסק הדין בעניין רוזן מכיר בקיומם של חריגים לכלל הגילוי המצדיק את אי גילויים ובהם מסמכים המהווים התייעצות פנימית ועל כן אין בידי לקבל את עמדתה בהקשר זה;
"
על החלטה זו הוגשה הבקשה שלפני ובמסגרתה טוענת המבקשת כי החלטת בית הדין אינה מנומקת וכי לא ניתן כל הסבר מדוע סבור בית הדין שמדובר בהתייעצות פנימית; אין הצדקה לחריגה מהכלל של גילוי מסמכים; מדובר במסמכים שהוגשו לצורך בירור התביעה של המבקשת למוסד ואין מדובר במסמכים שהוכנו לצורך משפט; גם אם מדובר במסמכים המהווים תרשומת פנימית מפנה המבקש לנפסק בבית משפט השלום בעניין ת.א 1952-11-12 יעקבי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ שם נקבע כי על חברת ביטוח להמציא עותק מכל התרשומות הפנימיות בתיק עד למועד דחיית התביעה וטוענת כי מקל וחומר יש להחיל את אותו עיקרון על המוסד; בית הדין האזורי התעלם מהבקשה למחיקת סעיפים מכתב ההגנה; מדובר במקרה בו אין לאפשר למוסד להעלות נימוקי דחייה נוספים בכתב ההגנה מעבר לאלו שהועלו על ידו במכתב הדחייה וקבלת הבקשה למחיקת סעיפים מכתב ההגנה תחסוך את הצורך בניהול דיון הוכחות.
לאחר שעיינתי בבקשה ובכלל החומר שבתיק מצאתי כי דין הבקשה להדחות, וזאת אף מבלי להידרש לתשובת המוסד.
בנסיבות אלה לא מצאתי הצדקה לבקשת רשות הערעור בעניין זה.
לא שוכנעתי כי מתקיים האמור בסעיף 26(א) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, לפיו רשות ערעור תינתן "אם שוכנע בית הדין כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה".
סוף דבר – הבקשה נדחית, לפנים משורת הדין איני עושה צו להוצאות.
