מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה חוזית בגין הזמנת אוטובוסים לטיול בית ספר

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בחיפה ת"א 13559-11-14 מטיילי דאניה בע"מ נ' מ. מ. בסמ"ה תיק חצוני: לפני כבוד השופט אחסאן כנעאן התובעת מטיילי דאניה בע"מ ע"י עוה"ד מוחמד סובחי ג'בארין הנתבעת מועצה מקומית בסמ"ה ע"י עוה"ד מוחמד מעלאוני פסק דין
דאניה הגישה תביעה בסדר דין מקוצר על סך של 230,355 ₪ במסגרתה נטען כי בהתאם להסכם התחייבה לספק שירותי הסעה של תלמידי בית ספר בתחומה של הרשות המקומית על פי מיפרט ההסעות שבהסכם ובין היתר בקוים הבאים: קו 301 ממעאויה לתיכון מקיף אום אלפחם (להלן: קו 301 ); קו 305 לבית ספר יסודי עין אלסהלה (להלן: קו 305 ); קו 306 מעין אלסהלה לבית ספר חדיג'ה באום אלפחם (להלן: קו 306 ).
בכתב התביעה נטען כי במסגרת ההסכם הוסכם בסעיף 2.7 שהרשות המקומית התחייבה לשלם לתובעת עבור כל שינוי בהקף השירותים שהוזמנו בעקבות שינוי במסלולם או באורכם או תוספת מסלולי נסיעה או תוספת או שינוי של כלי רכב הנובע מגידול במספר התלמידים.
המסגרת החוזית במוקד המחלוקת בין הצדדים עומד סעיף 7.4 להסכם הקובע: "הקבלן לא יהי זכאי לתוספת תשלום כלשהיא בגין מספר נקודות האיסוף ו/או בגין שינוים במספר התלמידים שיוסעו בכלי הרכב כל עוד לא שונה סוג כלי הרכב המשמש למתן השירותים ולא נשתנה טווח המרחק ו/או הזמן של המסלול המוזמן מהרשות המזמינה
לגבי מספר התלמידים על פי תצהירו של כבהא מספרם לשנת הלימודים 2008 / 2009 היה 72 תלמידים ולגבי השנה הקודמת לא הובאו נתונים מאחר ונטען כי ביקש לקבל אישור ממנהלת בית הספר אך עד להגשת התצהיר טרם ניתן אישור לגבי כך. לטענת כבהא שני האוטובוסים שסופקו בעבור קו זה ענו על הצרכים ואין יסוד לדרישת דאניה לאשר כלי רכב נוספים.
...
אינני מסכים עם טענה זו. אכן בכתב התביעה נטען כי הייתה תוספת תלמידים אך נטען באותה נשימה כי תוספת זו הובילה לתוספת רכבים (סעיף 8 לכתב התביעה) ולכן הטענה להרחבת חזית נדחית.
לגבי דרישה זו אני קובע כי עלה בידי דאניה להוכיח את תביעתה.
לכן הופעת המילה מאשר באותה תקופה יש לה משמעות שהחשבון מאושר לגופו אום המשיך כבהא לכתבו כך על יתר החשבונות לאחר מינוי חשב מלווה אז אני קובע שיש לה משמעות זהה.
לכן אני מחייב את הרשות המקומית לשלם לדאניה סך של 161,517 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת התובעת היתקיימה מערכת יחסים חוזית בין הצדדים כבר קרוב לעשור שלם במהלכה סיפקה התובעת לנתבעת שירותי הסעות באוטובוסים ללקוחותיה של הנתבעת.
מערכת היחסים התקינה בין הצדדים עלתה על שרטון כאשר סירבה הנתבעת לשלם לתובעת את מלוא התמורה המגיעה לתובעת בגין הזמנת אוטובוסים מס' 29221 מיום 4.1.17 בעלות כוללת של 26,400 ₪ והזמנת אוטובוסים מס' 29804 מיום 6.2.17 בעלות כוללת של 31,500 ₪.
ביום 12.1.17 הזמינה הנתבעת מהתובעת 4 אוטובוסים למסע של בי"ס שרת נתניה שהתקיים בימים 27.2.17 עד 4.3.17.
הנתבעת טוענת כי התובעת דרשה שלא כדין כי ישולמו לה סכומים הגבוהים מהסכומים שהוסכמו על ידי הצדדים ביחס להזמנות הנ"ל. דיון והכרעה: בלב המחלוקת בין הצדדים עומדת הזמנה לשירותי הסעה מיום 12.1.17 (שתקרא להלן: "הזמנת שרת נתניה") בעלות כוללת של 45,600 ₪ לפיה היו אמורים 4 אוטובוסים להתייצב בבית הספר שרת בנתניה בשעה 1:00 לפנות בוקר של יום 27.2.17.
כך עומדת הנתבעת בפני הכרעה, או שהיא לוקחת ומשלמת כימעט פי 2 עבור האוטובוסים בעיסקה הזו, או שהיא מבטלת את הטיול אך עלות נזקיה בעקבות בטול הטיול הייתה גבוהנ יותר.
סוף דבר הוא כי ניזקה של הנתבעת בסך 34,400 ₪ הוכח ועל התובעת לשאת בו. כמו כן יש להפחית מסכום התביעה את חיוב היתר בסך 3,500 ₪ והתוצאה היא כי התביעה נדחית בהיעדר יתרת חוב לנתבעת.
...
סוף דבר הוא כי נזקה של הנתבעת בסך 34,400 ₪ הוכח ועל התובעת לשאת בו. כמו כן יש להפחית מסכום התביעה את חיוב היתר בסך 3,500 ₪ והתוצאה היא כי התביעה נדחית בהעדר יתרת חוב לנתבעת.
התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 8,000 ₪.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2014 בשלום קצרין נפסק כדקלמן:

בכתב התביעה נטען כי שמונת התובעים הזמינו טיול לגאורגיה, והם בחרו בנתבעת, חברת מרום תעופה, כי זו כללה בטיול שהיא מציעה ביקור במערת הנטיפים פרומטאוס וכי המדריך הישראלי בטיול היה אמור להיות מר דני ברכה.
התובעים הישתתפו בטיול, והם טוענים לפגמים רבים שנפלו בו. נטען, בין היתר, כי חלק מהארוחות היו דלות ומביישות; כי לא הוגשה במהלך כל הטיול ארוחה גאורגית (למעט פעם אחת שבה הוגשו 5 קציצות ל-12 סועדים); כי לא הופעל מזגן באוטובוס; כי התנהלו ויכוחים קולניים רבים בין המדריכה המקומית לבין נהג האוטובוס; כי הקבוצה נסעה במשך שעות רבות אשר בסופן הגיעו לאתרים קטנים ומאכזבים; וכי לא בוצעה תכנית הטיול כפי שזו התפרסמה באנטרנט.
נטען כי הנתבעת אף וידאה כי המדריכה הישראלית בוגרת בית הספר לתיירות.
לפי הניתוח בענין דיזנהויז (אשר אמנם נערך בקשר לחוזה המסוים שנידון שם, אך יכול להאיר את דרכו של בית המשפט בהבנת מעמדה של סוכנות נסיעות באופן כללי בהיעדר הצגת תנאים חוזיים אחרים), לסוכנות נסיעות יש חובות שונות בכל אחד משלושה שלבים שונים של עסקה עם לקוח – שלב המשא ומתן, שלב כריתת חוזה ההזמנה ושלב ביצוע חוזה ההזמנה.
...
היא פירטה היטב בעדותה את הפגמים שנפלו בטיול, וטענות אלה יחד אכן תומכות במסקנה שהנתבעת הפרה את התחייבותה החוזית לספק טיול ברמה בינונית לפחות (סעיף 45 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973; אציין כי התובעים לא הרימו את הנטל להראות שתכנית הטיול עצמה לא בוצעה, אולם בפגמים האחרים שהוכחו, שהם פגמים משמעותיים בטיול מאורגן, די כדי להסיק הפרת החוזה).
בענייננו, שוכנעתי כי חוסר המקצועיות של המדריכה הישראלית, בצירוף הפגמים הנוספים שאותם הוכיחו התובעים, פגעו באופן מהותי באותה חוויה.
אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לכל אחד מהתובעים 2,000 ₪, בגין הפגמים בטיול.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

בפניי תביעה חוזית/כספית.
התובעת מדגישה, כי הגב' מונה, אשר היתה המקשרת בין התובעת לבית הספר וכן היתה במרכז ההתרחשויות הנוגעות לתביעה זו, היא העדה היחידה הרלוואנטית והמרכזית מטעם הנתבעת שיכולה היתה להעיד על אופי הקשר התקין בין הנתבעת לתובעת ועל חילוקי הדיעות המינוריים בניהן, אך מסיבות השמורות עמה החליטה הנתבעת לא להביאה לעדות בבית משפט, והדבר פועל לחובתה.
על פי הנספח, הטיול למדבר יהודה היה צפוי לצאת בתאריך 01.03.09 לשלושה ימים, מספר האוטובוסים שהוזמנו מהתובעת הם ארבעה והעלות בגין הזמנה זו עמדה על סך 7,500 ₪ עלות לאוטובוס כולל מע"מ ופיזור.
הנתבעת טענה, כי לכל הטיולים האחרים (לרבות הטיולים הרב-יומיים, כדוגמת הטיול לירושלים של שכבת ט' מיום 14.12.08, המופיע בנספח להסכם), נשלחה הזמנה על ידי בית הספר, וועד ההורים חויב בהתאם להזמנה, אך לא גיבתה טענתה זו במסמכים המעידים כי אכן נשלחה הזמנה שכזו כדוגמת הטיול לירושלים, להוכחת קיומה של הפרוצידורה הזו בהזמנת הטיולים הרב-יומיים.
התובעת מפנה בעיניין זה למכתב בר כוחה למנהלת בית הספר מיום 01.03.09, בו נכתב כדלקמן: "3. בהתאם לכך, נערכה מרשתי והקצתה 4 אוטובוסים לצורך ביצוע טיול בן 3 ימים למדבר יהודה, שאמור היה לצאת היום בבוקר.
...
משכך דין טענת התובעת להפסדים בגין נסיעות חד-יומיות אשר הוזמנו מחברות אחרות- להידחות.
אך לאור הסתמכות התובעת על ביצוע ההזמנה, לאור ביטול ההזמנה מס' ימים ספורים לפני מועד ביצועה, ולאור העובדה כי קיימת בהסכם לאקונה לעניין ביטול טיול רב-יומי, החלטתי לפסוק לטובת התובעת סך של 500 שח"X ארבעה אוטובוסים וסה"כ- 2,000 ₪.
בנסיבות אלו, התביעה למעשה נדחית ללא צו להוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בחיפה ת"א 2961-04-17 מטיילי דאניה בע"מ נ' עריית אום אל פאחם ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופט זיו אריאלי התובעת מטיילי דאניה בע"מ ח.פ. 513016097 הנתבעת עריית אום אל פאחם פסק דין
רקע וטענות הצדדים: מלכתחילה הוגשה התביעה נגד הנתבעת ונגד החברה למשק וכלכלה של השילטון המקומי בע"מ. על פי הנטען בכתב התביעה, התובעת הישתתפה במיכרז שפירסמה הנתבעת, למתן שירותי היסעים לבתי ספר.
בפתח הישיבה מיום 19.5.22 הודיע ב"כ התובעת כי הוא מוותר על עדותם של שני העדים שזימן, ובכך תמה שמיעת העדים מטעם התובעת.
בליבה של המחלוקת בין הצדדים ניצבת שיטת החישוב של התמורה החוזית המגיעה לתובעת מאת הנתבעת בגין שירותי הסעות תלמידים שביצעה התובעת בין החודשים 9-12/2016.
אלא שטענה זו מיתעלמת מהעובדה כי התובעת, באמצעות מנהלה, מר מחאג'נה, הייתה ערה להחלטתה של "ועדת השלושה" מיום 17.8.16 [נספח ג' לתצהירי הנתבעת] ולרשימה מטעם הערייה, אשר צורפה לפרוטוקול ועדת השלושה הנ"ל. הרשימה כוללת פירוט אשר לא ניתן לטעות בו או לפרש אותו באופן שגוי: ביחס לכל אחד מהקווים מפורטת החברה הזוכה, מספר הפיזורים באמצעות אוטובוס, מספר פיזורים באמצעות רכב קטן יותר, וכן את העלות כוללת ליום.
...
אני מקבל לפיכך את קביעת המומחה לפיה: "פתוחה הדרך בפני התובעת לדרוש ולקבל הפרשים עבור פיזורים שביצעה, מעבר לפיזורים שהוגשו בנספח לפרוטוקול של ישיבת ועדת השלושה למען הסר ספק, יצוין כי התובעת לא הציגה בפני המומחה או בכתבי הטענות הוכחה לביצוע הפיזורים שלטענתה ביצעה. התובעת כבר השתמשה בזכותה זו וב – 25.12.17 נחתם הסכם בין הצדדים בו מאושר תשלום עבור פיזורים מוכחים, גם בגין התקופה 9-12/2016". נראה לפיכך כי התובעת מיצתה את זכותה לקבל תגמולים מכוח ההסכם עבור שירותי ההסעה שהעניקה לנתבעת: בין אם מכוח דיווחים שוטפים שהעבירה לנתבעת ובין אם בדיווחים על כמות גדולה יותר של פיזורים, אשר מצאו את ביטויים בהסכם מיום 25.12.17.
סוף דבר: אני דוחה את טענות התובעת באשר לאופן שיטת החישוב המוסכמת, ומאמץ בעניין זה את טענות הנתבעת.
עוד אני מחייב את הנתבעת בתשלום שכ"ט והוצאות בסך 3,000 ₪, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו