תביעה בגין הגרלה מטעה של עמותה

לחלופי חלופין, בית המשפט מתבקש לחייב את המנהל לפצות את התובע בגין אובדן זכויותיו הקנייניות בחלקה, כאשר הפצוי יהיה בגובה מחיר השוק של החלקה כיום.

עובדות אלה, או לפחות חלקן, מציבות מיכשול לפני התובע ומשפחתו בדרך למימוש זכויותיו של איבראהים בחלקה זו. תוקפו של ה"הסכם פיתוח למכר" התובע עותר לבטל את הסכם הפיתוח שנכרת ביום 2.11.94 בין הנתבעים לבין חליל וריבחי, בין היתר מחמת טעות והטעיה כמובנם בסעיפים 14 ו-15 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973.

מה שנאמר בסעיף 10 להסכם הוא, שאם עמותת איתרי לא תעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו לבניה, "... כי אז רשאי יהיה המינהל לתבוע בחזרה את השטח שישאר בלתי מפותח אותה עת..." ככל הידוע, עמותת איתרי לא פיתחה את הקרקעות שהיא חכרה ממנהל מקרקעי ישראל, והמנהל לא עשה שימוש בזכות שניתנה לו בסעיף 10 להסכם.

ביום 8.5.95 נרשמו בלישכת רישום המקרקעין זכויות החכירה של עמותת איתרי, ומיד לאחר מכן נרשמה העברת הזכויות מאיתרי לפסגות (סעיפים 51-47 לסיכומי התובע).

קשה על כן לייחס לפסגות מעורבות בקנוניה לגבי חלקה שמנהל מקרקעי ישראל החכיר לעמותת איתרי כ-15 שנים לפני שפסגות "נכנסה לתמונה". כפי שצוין, התובע מבקש לבסס את טענת הקנוניה, בין היתר, על רישום המופיע על קבלה שנמסרה כנראה לאיברהים על ידי שילטונות ירדן, לגבי תשלום שנעשה על ידי איבראהים לצורך רכישת הזכויות בחלקה בהתאם לתנאי ההגרלה.

...

לפיכך אומר כבר עתה, שטענת התובע, אשר ספק אם הנתבעים כופרים בה כפירה של ממש, מקובלת עליי.

בנוסף, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 65,000 ₪.

התביעה נגד פסגות נדחית.

לנוכח החששות שעליהם הנתבעים הצביעו, ומשום הזמן הרב שחלף מאז ניתן ייפוי הכוח (16.3.08), אני קובע כי הסכומים שאותם קבעתי שעל הנתבעים לשלם לתובע, כמי שפועל בשמם של יורשי איברהים, ישולמו לתובע רק לאחר שהוא יודיע לנתבעים בתצהיר, כי תוצאתו של פסק דין זה הובאה לידיעת כל יורשי איברהים לפי צו הירושה מיום 23.2.94, ויורשי יורשיו.

בית משפט השלום בפתח תקווה ת"א 72430-01-18 (חנוך) איקנהולץ נ' עמותת קרן גאולת קרקע ליד מדרשת א"י קדומים ואח' לפני כבוד השופטת עדנה יוסף-קוזין תובע אנדרו גיל (חנוך) איקנהולץ נתבעים 1.עמותת קרן גאולת קרקע ליד מדרשת א"י קדומים 2.משה גליק 3.צבי סלונים ב"כ הנתבעים - עו"ד לימור גוילי פסק דין

בהמשך אישור ההמרה נכתב: "קיימת אפשרות כי במסגרת ההגרלה שתתבצע, תפול חלקתכם בתחום אדמות המדינה, ואז הזכויות באותם מגרשים תהיינה באופן של חכירה לדורות, במסגרת הסכם שייחתם עם הממונה על הרכוש הממשלתי ביו"ש, וזאת בדומה למצב הקיים באזורים רבים בתוך תחומי מדינת ישראל." אין מדובר, איפוא, אף לא במקרקעין מסוימים.

ב(3) סעיפים 7 ו- 8 לחוק ההתיישנות באשר לחריגים מכוח סעיפים 7 ו- 8 לחוק ההתיישנות, לכתחילה אין בטענות העובדתיות בכתב התביעה ובתגובה לבקשה לסילוק על הסף, כמו גם במכתביה של עו"ד רחל אלבוים מיום 13.11.2014, עליהם הסתמך התובע בטענותיו אלה, כדי לבסס את הטענות להטעיה ביודעין של התובע על ידי הנתבעים, או לכך שנעלמו מהתובע העובדות המהוות את עילת התובענה.

...

סוף דבר הבקשה מתקבלת.

התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 5,000 ש"ח. המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.

בת"צ 35561-11-10 (להלן: התיק הראשון), אשר ניפתח ביום 18.11.10, נתבקש אישורה של תובענה ייצוגית שבה נטען בין השאר כי הגרלת ,123 משולב' שהמשיב עורך אינה נערכת באופן שוויוני, וזאת שלא כדין; כי המשיב אינו מפרסם את סכויי הזכייה כנדרש; וכי במעשיו יש משום הטעה של המשתתפים בהגרלות.

(ב) בתקופת ההגרלות המיוחדות מיפעל הפיס יחלק בדרך זו הטבה בשווי של 780,000 ש"ח: מתוכם, כ-513,000 ש"ח יחולקו למשתתפי הגרלות ,123 משולב' ו-,123' בדרך של הגדלת הפרסים בהגרלה והיתרה בין הסכום שיחולק בפועל ועד תיקרת ההטבה תועבר כתרומה לעמותת אפשר [ראו להלן – ש' א'].

...

אני סבורה כי הסדר הפשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת וכי הוא ראוי, הוגן וסביר בנסיבות העניין.

אשר-על-כן אני מאשרת את הסדר הפשרה, ומהטעמים האמורים לעיל איני רואה צורך למנות בודק.

כך בחינת התיקון המוצע בהקשר זה אינה מוגבלת לשאלת קיומה של הגרלה אלא עוסקת בבחינת השאלה האם הפירסום המכוון לקטינים עומד בהוראות סעיף 7א לחוק הגנת הצרכן ובתקנות שתוקנו מכוחו ובכלל זה, האם הפירסום הנידון מהוה הטעה של קטין, ניצול של תמימותו, או ניצול של תמימותו או ניצולו של נוחותו להתרשם וכולי והאם יש בו משום עידודו של קטין להישתתף במשחקי מזל שונים לרבות הגרלות.

באשר להתנגדות היועץ המשפטי לממשלה לעניין אופן מתן הפצוי לקבוצה בדמות תרומת מוצרים הרי שמצאתי כי דין טענתו לעניין זה להיתקבל בחלקה, וכי יש להורות על תיקון הסדר הפשרה כך שהפיצוי לקבוצה יהיה בחלקו בדמות צעצועים אותם הסכימה המשיבה לתרום יועברו לעמותות, בהתאם למתווה לאישור בית המשפט ביום 30.6.20214 ובחלקו בתרומה לקרן לחלוקת כספים לפי סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות.

...

במסגרת בקשת האישור בית המשפט התבקש להגדיר את הקבוצה באופן הבא: "כלל הצרכנים שנחשפו בדרך זו או אחרת ו/או הושפעו בדרך זו או אחרת מהפרסומות נשוא בקשת האישור וזאת עד למועד הגשת בקשת האישור". קבוצה זו כוללת שלוש תתי קבוצות: תת קבוצה א': "כלל הנמענים של 'דברי פרסומת' נשוא בקשת האישור שנשלחו בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת". תת קבוצה ב': "קטינים, שבשל התנהלות המשיבה ושיגור דברי פרסומת נשוא בקשת האישור נחשפו לפרסום המפר (בין במכשיר הסלולארי ובין באופן אחר) רכשו בעצמם ו/או באמצעות אחרים את מוצרי המשיבה, שפורסמו בפרסומות נשוא בקשת האישור, ו/או שלא רכשו בעצמם ו/או באמצעות אחרים את המוצרים ובשל כך נגרמה להם עוגמת נפש". תת קבוצה ג': "כל מי שחברי קבוצה ב' פנו אליו, ביקשו ו/או שכנעו אותם ו/או הפצירו בהם לרכוש את המוצרים שפורסמו באמצעות הפרסומות נשוא בקשת האישור בין אם רכשו את המוצרים ובין אם לאו". ביום 13.7.2017 הגישה המשיבה תשובה מטעמה לבקשת האישור במסגרתה טענה כי דין בקשת האישור להידחות.

באשר להתנגדות היועץ המשפטי לממשלה לעניין אופן מתן הפיצוי לקבוצה בדמות תרומת מוצרים הרי שמצאתי כי דין טענתו לעניין זה להתקבל בחלקה, וכי יש להורות על תיקון הסדר הפשרה כך שהפיצוי לקבוצה יהיה בחלקו בדמות צעצועים אותם הסכימה המשיבה לתרום יועברו לעמותות, בהתאם למתווה לאישור בית המשפט ביום 30.6.20214 ובחלקו בתרומה לקרן לחלוקת כספים לפי סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות.

לאור האמור לעיל, ולאחר שמצאתי כי אין להורות על דחיית הבקשה לאישור הסכם פשרה הנני מורה כלדקמן: הצדדים יפקידו בבית המשפט, בתוך 10 ימים, עותק מתוקן של הסדר הפשרה אשר יכלול את התיקונים הבאים בהתאם לאמור בהחלטתי זו: סעיף 3.1 להסכם הפשרה יתוקן כך: "מבלי להודות בכל טענה ו/או חבות ו/או אחריות ו/או הפרה, תציין המשיבה מעתה ואילך בכל סרטון ופרסומת שיווקיים מטעמה המשוגרים לנמען, ככל שישוגרו, בגבולות ישראל, וככל שינתן לכך היתר כדין, ואשר עניינם אפשרות זכייה בהגרלה, ברכישת מי ממוצריה, באופן בולט וברור כי סיכוי הזכייה הינם כמפורט בתקנון וכן תבהיר היכן ניתן למצוא תקנון זה". סעיף 3.3 להסכם הפשרה יתוקן כך שהפיצוי לקבוצה ינתן בחלקו כתרומה כספית לקרן לחלוקת כספים לפי סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות ובחלקו כתרומת צעצועים לרשימת המוסדות אשר הגישו הצדדים לאישור בית המשפט ביום 30.6.2021.

כמו כן, לאור האמור, אני מורה לצדדים לפעול בהתאם להוראות סעיפים 18(ג) ו-25 לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006 (להלן: "החוק") כמו גם בהתאם לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע 2010 כדלהלן: באי כוח הצדדים יפרסמו בתוך 15 יום מודעה בנוסח שצורף כנספח א' להסכם הפשרה.

עובדות הרקע בקצרה 1.1 עניינה של תובענה ייצוגית זו, הוא בטענת המבקש לפיה המשיבה נימנעה מלפרסם נתונים בדבר תמהילי ההימורים האפשריים בארבעה משחקי הווינר שעורכת המשיבה, ובכלל זה את האפשרות למילוי טור בודד בהגרלות אלו, (להלן "הימורי הווינר"), זאת בנגוד לנדרש על פי דין, ובאופן שגרם למבקש וליתר חברי הקבוצה נזק ממוני ושאינו ממוני.

כמו כן העמותה מעורבת בתובענות ייצוגיות רבות בעניינים הנוגעים להטעיית צרכנים ולסוגיות צרכניות.

אזכיר, כי נטל השיכנוע בקיומו של קושי שכזה מונח ככלל - על כתפיה של העמותה, ובשינויים המחויבים לתובענה זו ניתן להסתפק גם בהרמת הנטל על ידי המבקש או בא כוחו, שכן הם אלו שיזמו את הגשת התובענה.

...

גם אם פעולות המבקש ו/או בא כוחו אינן עולות כדי שקידה סבירה (כאמור בפסיקה), הרי כפי שנקבע בעניין קול ברמה, אין לשלול מראש אפשרות לקיומם של מצבים חריגים שבהם בית המשפט עשוי להשתכנע כי קיים קושי למצוא תובע בעל עילת תביעה אישית, גם מבלי שנעשה ניסיון לפנות ישירות לתובעים פוטנציאליים, ובכלל זה כאשר קיים קושי אינהרנטי או נתונים מיוחדים, מוצקים ומשכנעים אחרים הנובעים מנסיבות המקרה, אשר די בהם כדי להוביל למסקנה כי קיים קושי למצוא תובע לפי סעיף 4(א)(1) לחוק.

סיכום ביניים: שוכנעתי כי בנסיבותיו הפרטניות של תיק זה מתקיימים התנאים הקבועים בחוק לצורך החלפת התובע המייצג בעמותה.

לסיכום 6.1 הבקשה להחלפת התובע המייצג בעמותה מתקבלת.