אין מקום לחיוב הנתבעים בשכר טירחת בא כוח ששכר התובע, הן משום שחיוב זה מתקזז עם פניית הנתבעים עצמם לייצוג לצורך מכתב תשובה והן משום שהליך תביעות קטנות נועד לייתר עלויות משפט חיצוניות ושכר טירחת עורכי דין ואין לפוסקו בהליך זה.
התביעה שכנגד
בתביעה שכנגד טענו הנתבעים לנזקים נרחבים לרכוש לרבות לארון בגדים, לבגדים בתוכו, למזרנים, למיטה, למראה ולשטיח.
לעניין הפצוי בגין עגמת נפש בגין מגורים, עם ילדים קטנים, בדירה עבשה, רטובה, שמים חודרים מקירותיה, יפים הדברים הבאים, באנלוגיה המתחייבת:
"בקביעת גובה הפצוי עבור עוגמת נפש שנגרמה בגין ליקויי בנייה יש להביא במכלול השיקולים, בין היתר, את ייעודו של הנכס (מבנה מגורים, מבנה עסקי או אחר); את טיב הליקויים; מידת חומרתם; מידת השפעתם על שגרת חיי המשתמשים בנכס; היתנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; ועלות תיקון הליקויים [....]. אשר לשיקול האחרון – עלות תיקון הליקויים – נפסק כי אין לידרוש בהכרח תאימות בין עלות תיקון הליקוי לבין הפצוי שיש לפסוק בשל עוגמת הנפש שנגרמה כתוצאה מאותו ליקוי, שכן לעיתים עלות תקונו של ליקוי מסוים אינה משקפת את עוגמת הנפש שנגרמה בעטיו [....]. עם זאת, על הפצוי בגין עוגמת נפש לעמוד במבחן של סבירות".
(מתוך ע"א 6540/05 סולל בונה בע"מ נ' אברמוביץ' אבנר ואח' (1.12.2008) – ההדגשות שלי – י.ב.).
...
אמנם, התובע לא התעלם מהליקויים ושלח אנשי מקצוע לתקנם, אך אין ספק שהישנותם, חומרתם והעובדה כי נדרשו (על פי הודאת התובע עצמו בדיון היום), לפחות 3 ביקורים שונים בפערי זמן, מוביל למסקנה כי יש לפסוק פיצוי על עוגמת הנפש של התובעים – ואני מעריך פיצוי זה בסכום כולל של 7,000 ₪.
אינני מקבל את תביעת הנתבעים לגבי רעשים או גרירת רהיטים בדירה שמעליהם וזאת משני טעמים: האחד, הנתבעים עצמם טענו כי אמם של התובעים היא הגורמת לרעש, ולא ברור כיצד ניתן לחייב מכוח עובדה זאת את התובעים עצמם; והשני, לא הובאה כל חוות דעת לגבי חריגה של רעשים אלה מהמותר על פי תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), תשנ"ג-1992.
עוד אינני מקבל את תביעת הנתבעים לשכ"ט בא-כוח בגין מכתב תשובה, מאותם טעמים שדחיתי את תביעת התובע בעניין זה.
לאור כל האמור לעיל, משהתקבלה תביעת התובע על הסך של כ- 10,000 ₪ ותביעתם שכנגד של הנתבעים התקבלה גם היא על סך של כ- 10,000 ₪, תביעות הצדדים מתקזזות זו עם זו ולפיכך נדחות הדדית.
