שיתוף פעולה משפטי בין עורכי דין וחברות

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 10147-05-16 ליברמן נ' עזריאלנט בע"מ ואח' ת"ט 37096-12-15 חברת עורכי דין עזריאלנט לישראל נ' ליברמן תא"מ 44670-10-15 חברת עורכי דין עזריאלנט לישראל נ' ליברמן לפני כבוד השופט אריה ביטון התובעת: שרה ליברמן הנתבעים: 1. חברת עורכי דין עזריאלנט בע"מ 2. עו"ד אברהם עזריאלנט פסק דין

מבחנה של הטעות הנדרשת אינו מבחן תוצאתי, דהיינו שאין עורך הדין נידרש לנבא מלכתחילה אם בסופו של דבר עדיפה היתה פעולה לפי הסכם פשרה בתחילת ההליכים או שמא רק במסגרת הליכים משפטיים, שכן הערכתו את הדרך המשפטית הראויה הנה בגדר הערכה בלבד ואינה עובדה מוגמרת או חוק ברור וחד משמעי שעליו מתחייב עורך הדין בעת מתן הייעוץ המשפטי.

יחד עם זאת, בהליכים משפטיים שנידונו בין עורך הדין לבין הלקוח נבחנה המחלוקת תמיד באספקלריה של דיני הנזיקין, דהיינו, על סמך קיומה או העדרה של עוולת הרשלנות.

החל ממועד זה חדלה היא לשתף פעולה עם הנתבעים והעלתה טענות כנגד הנתבעים בניסיון להפחית משכר הטירחה המוסכם.

...

יחד עם זאת, מכל האמור לעיל עולה כי התובעת בחרה להמשיך ולחתום עם הנתבעים על הסכם להמשך ייצוגה אל מול בעלה ולא העלתה כל טענה כי הנתבעים הפרו את ההסכם הראשון עמה, ומכאן, שלא מצאתי כל מקום לקבל את טענתה כי המו"מ שניהלה בעצמה עם בעלה היה הפרה של ההסכם הראשון שחתמה עם הנתבעים, שהרי אילו היה כן לא היה מקום להמשיך בייצוג ובוודאי שהיה מקום לבקש השבה של שכר הטרחה ששולם בגין התביעה ליישוב סכסוך.

ומכאן שדין תביעת התובעת להידחות.

לפיכך, הנני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת 1 את סכומי השטרות שנתבעו במסגרת תיקים אלו ובסך כולל של 221,840 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פירעונו של כל שטר ושטר ועד למועד התשלום בפועל.

במסגרת הסכמי 2009, הוסכם כי עורכי הדין יפעלו להשבחת נכס המקרקעין שבבעלות החברה ובתמורה יקבלו "אחוז מסוים מסכום ההשבחה". בתוך כך ונוכח הקשיים התזרימיים בהם הייתה החברה, הסכימו עורכי הדין לבקשת החברה, לשאת "בכל ההוצאות הדרושות לצורך קידום הפרויקט". לאחר חתימת הסכמי 2009, פעלו עורכי הדין "באופן מאומץ במשך מספר שנים לצורך קידום הפרויקט, ובין היתר, איתרו מסמכים לבירור זכויות החברה במקרקעין, בדקו את המצב התיכנוני של המקרקעין והוסיפו "זכויות בנייה מרובות מכוח תכנית יפו B, שלא היו ידועות קודם". עורכי הדין פעלו לאגד את הדיירים במקרקעין, יצרו שתוף פעולה עם הערייה שהייתה אף היא בעלת זכויות במקרקעין, התקשרו עם אדריכלים לעריכת תכנית השבחה במקרקעין, פנו ליועצים שונים והוציאו "מאות אלפי שקלים לצורך השבחת הנכס". בסה"כ בעקבות הפעולות שביצעו הצליחו עורכי הדין לגרום לכך ששווי זכויותיה של החברה במקרקעין עלה מ – 3.7 מיליון ₪ כאמור בחוות הדעת של השמאי אחיקם ביתן משנת 2007, עד לשווי של כ – 33 מיליון ₪ כאמור בחוות הדעת של השמאי שאול רוזנברג משנת 2015.

נוכח כל אלה, נראה כי עורכי הדין היו הצד הנגדי לחברה בהסכמי 2009 ומשאין חולק שמשנת 2006 ועובר לכריתת ההסכמים שמשו יועצים משפטיים ו/או מייצגים של החברה בקשר עם זכויותיה במקרקעין (סעיף 7 לסיכומי עורכי הדין), ובהתקשרותם עם החברה בהסכמי 2009 שמו עצמם בנגוד עניינים, בנגוד לכלל 14 לכללי האתיקה של לישכת עורכי הדין.

לטענת התובעות, תנאיה המסחריים של העסקה מקפחים באופן קצוני את החברה "ומטיבים קיצונית עם עורכי הדין". לעניין זה טענו התובעות כי לא היתנהל משא ומתן ממשי בין עורכי הדין לבין רוית בטרם נכרתו הסכמי 2009.

...

באותה עת בדיוק אלי אשל נכנס כשותף במשרד, ממש במקביל, ובעצם איתם בחרנו להתקשר בסופו של דבר.

בהקשר זה, איני מקבל את טענתו של עו"ד יורם כהן כאילו עורכי הדין הצליחו להשלים 95% מהשבחת המקרקעין.

סוף דבר נקבע בזאת, כי בכפוף לתשלום סך של 750,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין בתוך 90 ימים, אשר לאחריהם יישא סכום זה ריבית והצמדה כדין מהיום, ההסכם למתן שירותים שנחתם ביום 8.2.2009 בין הנתבעים לבין החברה, בטל.

דיון והכרעה נוכח היותה של הנתבעת עורכת דין, הותר גם לתובע ייצוג משפטי וזאת באופן חריג להליך המנוהל במסגרת תביעה קטנה, כך ששני הצדדים היו מיוצגים על ידי עורך דין.

התובע ממשיך ומבקש מנתבעת כי תשתף עמו פעולה, תענה לו, מיתנצל על כך שהוא מפציר בה ומתאר לה את הקושי אשר היתנהלותה גורמת לו. מאידך, הודעתה של הנתבעת הנה קצרה יותר, בת 38 שניות ובה היא מציינת כי היא עובדת, עסוקה, ולא תמיד נימצאת במקום בו היא יכולה לענות.

עורך הדין יהא זכאי לשכר טירחה ראוי עבור השירותים שניתנו ללקוח עד אותו השלב (ע"א 136/92 ביניש-עדיאל-עורכי דין נ' דניה סיבוס חברה לבניין בע"מ, פ"ד מז(5) 114, 124).

נשאלת השאלה, מהי משמעות התיבה "אם לא הוסכם במפורש אחרת" - האם מדובר בכל קביעה שבין הלקוח ועורך הדין, או קביעה שסבירותה תבחן בהתאם לנסיבות העניין, לרבות בהיתחשב בפעולות אותן ביצע עורך הדין עד לסיום ההיתקשרות בין הצדדים.

...

יחסה של הנתבעת לתובע בחודשים שלאחר חתימת חוזה ההתקשרות – לטענת התובע, במהלך התקופה שלאחר חתימת החוזה ועד לרגע בו הודיע לנתבעת כי הוא מבקש לסיים את ההתקשרות עמה ולקבל חזרה את כספו, ניסה הנתבע להתקשר אל הנתבעת פעמים רבות וכן פנה אליה שוב ושוב בהודעות ווטסאפ, אך היא השיבה פניו ריקם, לא ענתה לשיחותיו והודעותיו וגם בפעמים הספורות שבהן ענתה לו – דחתה אותו בטענות כאלה ואחרות ולא מסרה לא כל מידע אודות התקדמות הטיפול בטענותיו כנגד מעסיקו: "תחילה אני לא יכולתי להבין שום דבר. אני שוחחתי איתה בערך פעמיים ונדמה שהכל בסדר והאמנתי לה. בהמשך כאשר המלים והמעשים נפרדו ולא קיבלתי שום תגובות. החלטתי להמתין. אני חיכיתי מילא היו חגים והיה עוד חודש שלם לפני החגים כי פניתי ב 1.8. בזמן היה ניתן היה לבדוק את התיק שלי ולעשות חישובים לזמן אותי למפעל ולסיים. החגים החלו רק ב – 6.10 ואני פניתי ב 1.8 והיה חודש שלם לטפל בתיק". (עמ' 10 ש' 26 – 30).

לסיכום טענות הצדדים, התובע טוען כי הנתבעת לא ביצעה הלכה למעשה את עבודתה כפי שהתחייבה בחוזה אשר נחתם ביניהם, וכי נהגה בו בזלזול שעה שלא ענתה לשיחותיו והודעותיו.

בנסיבות אלה אני סבורה כי בהיעדר כל ראיה אחרת, הרי ששכר העבודה הראוי עבור עבודתה של הנתבעת הינו 1168 ₪ +מע"מ. ואולם, גם מקום בו הנתבעת ערכה חישובים וניסחה טיוטה – הרי שחישובים אלה מעולם לא הגיעו לידי התובע, ומכתב הדרישה מעולם לא נשלח.

מכל האמור לעיל, מצאתי לקבל את התביעה במלואה.

אני מורה כי הנתבעת תפצה את התובע בסך של 5850 ₪ בצירוף מע"מ. בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך 500 ₪ בצירוף שכר טרחת עורך דין בסך 4000 ש"ח. הסכומים ישולמו תוך 30 יום, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום (יום מתן פסה"ד) ועד יום התשלום המלא בפועל.

בתצהיר גילוי מסמכים מטעם המשיבה מיום 9.5.2022 הצהירה גב' נורית ביטון כי בחזקתה וברשותה המסמכים הבאים: כתבי בי דין על נספחיהם; תיכתובות בין הצדדים ובאי כוחם; כתבי בי דין על נספחיהם (לרבות גילוי מסמכים ושאלונים שהוחלפו) בתא"ק 40757-11-19; מכתב התחייבות לשיפוי הוצאות משפט לגב' זוארץ מיום 26.9.19, חתום על ידי ברק עילם; הודעת פרקליטות מחוז מרכז על גניזת תיק פלא 555475/19; תיכתובות עו"ד-לקוח (חסוי).

מסמכים אלו יסייעו בהוכחת טענת המבקשת, לפיה היא נדרשה לשתף פעולה עם הונאה וגניבה מחברת נייס ולכן הם רלוואנטיים לבירור המחלוקת בתיק זה. המשיבה היתנגדה לכך בטענה כי מדובר בדרישה כוללנית, מכבידה ולא רלוואנטית.

סעיף 8(ג) לבקשה – המשיבה ביקשה גילוי ועיון בכל אסמכתא לכל תשלום ו/או החזר הוצאות ו/או העברה כספית מכל סוג ו/או מין שהוא שהיתקבל אצל המבקשת מחברת נייס ו/או מכל מי הקשור בה. לטענתה, ייצוגה המשפטי של המבקשת בתיק כאן ממומן באופן מלא על ידי חברת נייס ולכן מסמכים אלה רלוואנטיים לבירור המחלוקת בתיק כאן.

סעיף 8(ד) לבקשה – המשיבה ביקשה גילוי ועיון בכל ההתכתבויות, תרשומות, סיכומי פגישות, הסכמים (לרבות טיוטאות של הסכמים) שהוחלפו בין המבקשת לבין עורכי דינה של חברת נייס, במהלך ולאחר העסקתה.

...

מנימוקי המבקשת הבקשה בענין זה – נדחית.

מנימוקי המבקשת הבקשה בענין זה – נדחית.

שיקול הדעת של בית הדין במתן צו למסירת שאלון, הוא מוגבל ומצומצם והוא מופעל "מטעמים מיוחדים שיירשמו". בית הדין צריך להשתכנע כי במענה לשאלון יש כדי לאפשר לו להכריע בשאלות שהן באמת השנויות במחלוקת בין בעלי הדין ובמסגרת השיקולים למתן החלטה בדבר שאלון, יש לשקול "כל הצעה שתבוא מצד בעל דין למסור פרטים או להודות בעובדות או להראות או להמציא מסמכים". עוד נקבע כי "בשים לב ל"טעמים המיוחדים" הנדרשים למתן צו למסירת שאלון בבית הדין לעבודה, נפסק כי "השימוש בהליך בינים של שאלון צריך שיהא נדיר ושרק בנסיבות יוצאות דופן ינתן". בענייננו, נוכח ההחלטה בקשותיהם הארוכות והמפורטות של הצדדים לגילוי ועיון במסמכים, ומשלא השתכנענו כי מתקיימים הטעמים המיוחדים הנדרשים, לא מצאנו ליתן צו למסירת שאלון למבקשת והבקשה בענין זה – נדחית.

מנגנון ההצעות שנקבע במיכרז הספקים הוא של שתוף פעולה בין משרד עורכי דין וחברה מקצועית, אשר יפעלו כ-"צמדי ספקים", אולם יגישו הצעות נפרדות (תוך ציון המציע האחר איתו יהיה שתוף הפעולה), על מנת שלא ייוצר שתוף הכנסות בין הגופים.

כמו כן, יש לזכור כי בגוף המיכרז נכללו הוראות בדבר ניגוד עניינים; ובין היתר מוטלת חובה על המציע לכלול בהצעתו היתייחסות לפעילויות שעלולות ליצור ניגוד עניינים, ולפרט על אודות קשרים משפטיים או עיסקיים עם המזמין, חברת הניהול, והמשרד המלווה (סעיפים 101-98 למכרז).

...

אינני מוצא מקום להתערב בשיקול דעתו של בית המשפט קמא לעניין זה. סוף דבר אציע לחברותיי כי נדחה את הערעור על פסק הדין, בכפוף להסכמת המשיבה המפורטת לעיל בפסקה ‎38.

לנוכח הסכמת המשיבה לתיקון המכרז, כמפורט לעיל, אציע כי המערער יישא בהוצאות משפט מופחתות על סך של 15,000 ש"ח. השופטת ד' ברק-ארז: בפתח הדברים אציין כי אני מסכימה עם חברי, השופט י' כשר שבשלב הנוכחי, ובשים לב לשינויים שהוכנסו בהוראות המכרז, דין הערעור להידחות לגופו.

ת השופטת ג' כנפי-שטייניץ: אני מצטרפת לעמדת חבריי שלפיה דין הערעור להידחות לגופו, מעיקר טעמיו של בית המשפט המחוזי.