בכתב האישום הואשם נתבע 3 בנהיגה רשלנית, היתנהגות הגורמת נזק, אי מתן זכות קדימה במעגל, עבירה שגרמה לחבלה של ממש.
קרנית מתבססת על טענתה, שהרכב הפוגע חנה בחניה אסורה והיווה סיכון תעבורתי ועל הגדרת "תאונת דרכים" בחוק, "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים...וכן מאורע שניגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו". "החניה במקום אסור, לפי החוק, כך נראה, היא חניה שיש בה סיכון תחבורתי" (א.ריבלין, תאונת הדרכים, סדרי דין וחישוב הפיצויים, מהדורה שלישית, עמוד 158).
...
באשר לטענת הנתבעת שהרכב הפוגע חנה ליד אבני שפה "אדום – לבן", אני סבורה שהנתבעת לא הרימה את נטל ההוכחה בקשר לטענה זו ולא הובאה ראיה המצביעה על כך. אבני השפה בתמונות שהוגשו לא מצביעות על אבני שפה "אדום – לבן".
19.
מכאן, שאני מקבלת את התביעה כנגדם, כמבוקש בסיכומי התובע, ומחייבת אותם בפיצוי התובע ביחד ולחוד עם קרנית.
נוכח המסקנה שהתקבלה לעיל, שרכב הבן שימש כזירה בלבד והוא לא רכב מעורב בתאונה, אני דוחה את ההודעה שנשלחה לבן.
אני מורה על הגשת תחשיבי נזק באופן הבא: מטעם התובע עד ליום 30/4/22 ומטעם קרנית עד ליום 25/5/22.