רשימת מסמכים בסדר דין מהיר תקנות סדר הדין האזרחי

מבוא לפניי תביעה שטרית הנדונה בסדר דין מהיר לפי פרק טז1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תק' סד"א").

משכך, הפכה בקשת ביצוע השטר לכתב תביעה לפי סדר דין מקוצר ובהתאם לקבוע בתקנה 108 (ב) לתק' ההוצל"פ. בעקבות הסבת ההליך מסדר דין מקוצר לסדר דין מהיר, הגישה התובעת תצהירי עדות ראשית מטעמה ואילו הנתבע הגיש תצהיר ורשימת מסמכים בהתאם לתקנות 214ג ו 214ח לתק' סד"א, תוך שהוא מפנה לתצהירו שהוגשו במסגרת היתנגדותו לבצוע שטר.

...

מכלול העובדות הוביל אותי למסקנה לפיה לא עלה בידי הנתבע לבסס כדבעי את עצם ביצוע עסקת היסוד.

לסיכום מכל הטעמים עליהם עמדתי, טענת כישלון התמורה שטען הנתבע לא הוכחה ולפיכך דין התביעה להתקבל.

אני מורה על ביטול עיכוב ההליכים בתיק הוצאה לפועל שמספרו 503086-01-18.

ניתנה על ידי החלטה על אתר, באשר להתבטאות זו. כן התייחסתי בהחלטה בדיון להתבטאות מסויימת שקמה לניהול קדם המשפט בתיק זה. בעיניין זה אסתפק לציין בראשי מילים – כי קודם לקדם משפט זה היתנהל קדם משפט בתיק אחר, שעסק בסוגיית מסוי כבדת משקל (ובתביעה על סך גבוה), וחרג מעט ממסגרת הזמן שהייתה קבועה לו. בהמשך הדברים בדיון הבהיר ב"כ הנתבעים כי יש לו היתנגדות להצגת התכתובת מהטלפון הנייד של מר בן בסט משום שזו לא נזכרה ברשימת המסמכים שנספחה לכתב התביעה, כנדרש בתביעה בסדר דין מהיר.

כך או כך, יוער כי תקנות 214ח(ג) ותקנה 114א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שהן לכאורה הנוגעות לעניין בעל דין שלא גילה מיסמך (ובמקביל, תקנות 79(ב) ו-60 הנוהגות היום) – מופנות לבעל הדין, ולא לבית המשפט.

...

לגוף הבקשה, דינה להידחות.

אני קובע קדם משפט נוסף לפניי ליום 1.5.2022, בשעה 13:00.

בנסיבות העניין אני מורה כבר כעתעל הגשת תצהירים.

הליך גילוי המסמכים מוסדר בתקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 אשר אינו חל במקרה דנן משסוגיית גילוי המסמכים בהליך של סדר דין מהיר איננה מוסדרת בבירור העובדות במסגרת הליכי קדם משפט לאחר הגשת תובענה אלא עם הגשת התובענה יש לצרף את רשימת המסמכים הנוגעים לתובענה ואשר מצויים ברשותו או בשליטתו של בעל הדין, שאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה – לאמור: גילוי מסמכים מוקדם (תקנה 214ח (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי).

...

מכל מקום, גם לו מהות הבקשה היא גילוי מסמכים ספציפיים, אין מניעה במסגרת ההליך להיעתר לבקשה.

מדובר באמירה לקונית ולא שוכנעתי כי המסמכים אינם רלוונטיים לקו חקירת התביעה בדבר השבת סכומים עודפים ובשים לב לכך שטענות התביעה אינן מופרכות בנוגע לשלב השבת הכספים העודפים בשים לב לפרשנות המונח "מועד גמר הפרוייקט" להבדיל מהחזקת עודפים עבור תביעות עתידיות עבור ליקויי בנייה ובשים לב לסמכותו של הוועד להחזיק בכספים מקום בו יתברר כי אכן הסמכות פקעה.

והכיצד יוכל המבקש להיווכח שההוצאות מוצדקות, לכל הפחות לתקופה מעת הגשת התביעה עד הודעת המשיבים על "התפתחויות רלבנטיות" מבלי לחשוף את המסמכים הרלבנטיים? על כן, אני סבורה כי המסמכים רלוונטיים, והנתבעים יצרפו זאת עד ליום 1.9.20: אישור מס שבח על שם המבקש – גם לטענת הנתבעים, הם אינם מתנגדים לכך.

· כתב התביעה הוגש ללא רשימת גלויי מסמכים, בנגוד לדין בתביעה בסדר דין מהיר.

· מיסמך מיום 30.5.19 ע"ג נייר לוגו של חברת "מנורה מבטחים" שכותרתו "הודעה על תאונת דרכים". · ביום 26.11.19 הוגשה מטעם הנתבעת 2 בלבד בקשת הסף בה נטען, בין היתר, כי סמכות מקומית לבימ"ש לידון בתביעה נקנית ע"פ החלופות המנויות בתקנה 3 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), ובכתב התביעה אין כל טענה עובדתית העונה על אחת מהחלופות הללו.

...

דיון והכרעה הבקשה להעברת הדיון לבימ"ש במחוז ירושלים בגין חוסר סמכות מקומית – מתקבלת (וממילא מתקבלת הבקשה לביטול הדיון בפניי); התובעת תחויב בהוצאות הליך זה. מסגרת נורמטיבית · תקנה 3(א) לתקנות מגדירה 5 חלופות לפיהן קונה בימ"ש סמכות מקומית לדון בתביעה (שאינה כולה במקרקעין): (1) מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע; (2) מקום יצירת ההתחייבות; (3) המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות; (4) מקום המסירה של הנכס; (5) מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים.

· משמצאתי שיש ממש בטענה להעדר סמכות מקומית ובאתי למסקנה שדין הבקשה להתקבל, הרי בית המשפט הנעבר יידון כראות עיניו בסוגיות שנותרו פתוחות בתיק בשעה זו, לרבות בקשת הנתבעת 2 לסילוק התביעה נגדה על הסף ועניין חוסר המעש האפשרי ביחסי התובע עם הנתבע 1 (נטען שהומצא לו כתב התביעה אך לא הוצג אישור מסירה רלוונטי).

אשר על כן ולסיכום אני קובע כך: · בקשת הנתבעת להעברת הדיון לבימ"ש במחוז ירושלים שלו נתונה הסמכות המקומית לדון בתביעה זו – מתקבלת.

· בנסיבות אלה מתקבלת הבקשה לביטול הדיון שהוגשה מטעם הנתבעת 2 - מבוטל הדיון הקבוע בפניי בתיק זה ליום 13.5.20.

מתן הרשות להיתגונן במקרה של תביעה בסכום של עד 75,000 ₪ מותאמים כתבי הטענות לסדר דין מהיר (תקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן: תקסד"א-1984), שהיו בתוקף במועד הגשת כתבי הטענות המותאמים); על פי לשון התקנה, על הנתבע להמציא לתובע את תצהיר התמיכה על פי תקנה 214ג ואת רשימת המסמכים והמסמכים עצמם, על פי תקנה 214ח, או להגיש כתב הגנה מתוקן ערוך לפי התקנות האמורות.

...

מכל אלו המסקנה המתבקשת היא, כי התובעת הוכיחה את תביעתה במלואה, על כל מרכיביה.

משקבעתי כי התובעת עמדה בנטל להוכחת תביעתה, ומאידך, הנתבעת כשלה בהוכחת טענות ההגנה שלה, המסקנה היא כי דין התביעה להתקבל במלואה, וכך אני מורה.

לאור זאת אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את סכום התביעה בסך של 33,288 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מאז מועד הגשת התביעה (12.6.2018) ועד היום, סך הכל 34,458 ₪.