רישום דיונים בבית משפט במקום פרוטוקול

כך, לפי המערער, בית המשפט ציין במהלך הדיון השלישי, בנוגע להיבט משמעותי באישום הרביעי, כי "אין חקירה על זה. [...] [המערער] לא נישאל על זה", וביחס לאישום השני אמר בית המשפט בדיון כי "אף אחד לא נתן אפשרות להיתמודד עם התזה הזאת [...] אז אני לא יודעת להגיד איזה הסבר היה לו, אבל יכול להיות שהיה לו הסבר [...] אני לא יכולה לקבוע שזה מעבר לספק סביר". לפי המערער, חרף דברים אלה שאמר בית המשפט, בהכרעת הדין נקבע בנוגע לאישום השני כי "העובדה שהשאלה המפורשת לא נישאלה כפי שהצגתי אותה לעיל, איננה יכולה להעלות או להוריד. איזה הסבר יכול היה ליתן [המערער] שישכנע בהגיונם של דברים?". בדיון שהתקיים ביום 6.9.2018 דחה בית המשפט את הבקשה להגשת ראיות נוספות, בקבעו כי הטענה לפיה לא ניתנה למערער היזדמנות להשלים את הגנתו "נשענת על פער נטען בין דברים שנאמרו לכאורה על ידי בית המשפט, במסגרת ניסיונות פישור בין הצדדים, לאחר הגשת הסיכומים, ובין התוצאה הסופית בהכרעת הדין". בהקשר זה ציין בית המשפט: "אשר לדברים שנרשמו מפי בית המשפט בסעיף 20 בבקשה [להגשת ראיות נוספות] – הדיון לא הוקלט על ידי בית המשפט, והדברים אינם רשומים בפרוטוקול הדיון. כל שזכור לבית המשפט הוא כי בית המשפט חזר על הערות והארות שנאמרו בדיוני פישור קודמים והשמיע אותן שוב באוזני הממונה מטעם [המשיבה] שהתייצבה לדיון באותו היום. בנסיבות אלה, לא תועדו הדברים פעם נוספת. בישיבות אחרות שיועדו לגישור בין הצדדים לאחר הגשת הסיכומים [הדיון הראשון והדיון השני], העיר בית המשפט להגנה לא פעם, כי ישנו קושי בטענות ההגנה אשר עלול להביא בסופו של יום להרשעה". ביום 8.12.2019 ניתן גזר הדין בהליך, ועל המערער נגזרו 30 חודשי מאסר בפועל וכן מאסרים מותנים וקנס כספי.

בגזר הדין ציין בית המשפט כי במקום לקחת אחריות על מעשיו, בחר המערער להגיש מיסמך כתוב בו לכאורה מצוטטים דברי בית המשפט אשר לא קיבלו ביטוי בפרוטוקול הדיונים שהתקיימו, ו"כוחם יפה, באופן מוגבל, בניסיון להביא צדדים לפשרה".

...

אמנם, בצדק קבעו המותב ובית המשפט המחוזי כי אין לאפשר את הגשת תמלול דיון שהוקלט ללא רשותו של בית המשפט (השוו: ע"פ 9055/18 ליולקו נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (13.1.2019) (להלן: עניין ליולקו)).

משנטל על עצמו תפקיד זה, ובמהלך אותן ישיבות הציע לצדדים הצעות קונקרטיות להסדר טיעון – שעל תוכנן לא ניתן להתחקות בוודאות משלא קיבלו ביטוי בפרוטוקול – ואף האיץ בצדדים להסכים להן תוך הבעת דעה באשר לטיב הראיות שהוצגו, דומה כי אין מנוס מטעמים של מראית פני הצדק שמותב אחר ימשיך לדון בעניינו של המערער לאחר החזרת התיק לערכאה קמא.

אשר על כן, הערעור מתקבל.

לאחר הדיון קבע בית המשפט סיור במקום וערך אותו.

בית המשפט ביסס את קביעותיו העובדתיות על ראיות בהן דוחות פקוח, תמונות, שמיעת עדים ועיקר העיקרים מראה עיניו בסיור במקום (ראו פרוטוקול הסיור מיום 25/6/21 - נספח 8 לתגובת המשיבה).

בפרוטוקול הסיור נרשם כי בית המשפט מצא שבקדמת המבנה (מושא ההליך הקודם) הוקמה סככה מאולתרת שקירותיה עשויים מארגזי פלסטיק גדולים וכיסוי סככת רשת, בפנים הותקנו שני מזגנים גדולים תוך שבאותו מיתחם מיתנהלת חנות ירקות ופירות מסודרת עם שתי קופות רושמות, שלוש עגלות סופרמרקט, תאורה ומקרר פתוח.

...

מכירת תוצרת חקלאית לקהל הרחב בהיקף כפי שמצא בית המשפט, אינה פעילות שדרושה לייצור חקלאות, אינה נלווית לה (כפי שהפסיקה מתייחסת להגדרה זו) ואין לה זיקה הדוקה לפעילות החקלאית.

לסיכום, הפעילות של המכירה במקרקעין היא פעילות מסחרית טהורה, היא מנותקת מהייצור והגידול החקלאי.

אשר על כן אני דוחה את הערעור ומורה על הפסקת פעילות מכירת תוצרת חקלאית בכל היקף בכל סוג של מבנה, סככה, חממה וכו' אשר יחול על כלל המקרקעין לאלתר.

זאת ועוד, התובעת לא העידה את הבעלים הקודמים של חלקה 21 או מי מטעמם שישפכו אור על טענותיה לגבי שטח המחובר, ואף לא את המוכר בהסכם המותנה מר אברהם דהאן שהוא חבר יקר של מר באראט (שורה 18 עמ' 20 לפרוטוקול) שיכל להעיד מה בדיוק מכר לתובעת; התובעת לא המציאה צלומי אויר; ואף לא המציאה חוות דעת שמאי שיבחן את גיל המבנה ויקבע ממתי קיימת הבניה ואם הייתה קיימת בנייה לפני הבניה החדשה מבחינה היסטורית.

בביקור שערך בית המשפט במקום הוא התרשם כי השטח שסומן A בתשריט המודד בילאל אובגוש לעיל, מתאים לתאור המחובר על פי נסח הרישום; השטח שסומן B הוא ללא ספק מבנה חדש שהקים הנתבע ללא קשר למחובר, והפרוזדור המחבר בין שתי החלקות וסומן ב- E, עונה על זיקת ההנאה או חלקו של הנתבע בבעלות על המחובר - השריד של המרפסת שלא היה לה זכר בתמונות מלפני הקמת המבנה החדש.

לכן, הדיון לגבי אפשרות רישום מספר מחוברים בבעלויות שונות באותה קומה אינו מעלה ואינו מוריד.

...

מכאן, שהטענה שהתובע הקים את המבנה על המרפסת של המחובר בקומה העליונה איננה נכונה ודינה להידחות על הסף.

משהתובעת לא הוכיחה את בעלותה במבנה החדש הרי שהיא לא צלחה את המשוכה הראשונה להוכחת תביעתה לסילוק יד הנתבעים ועל כן, דין התביעה להידחות.

סוף דבר: אני דוחה את התביעה.

הבסיס הנורמאטיבי הבסיס הנורמאטיבי לניהול הפרוטוקול במעמד הדיון מעוגן בסעיף 68א לחוק בתי המשפט (להלן: חוק בתי המשפט) ניהול פרוטוקול (תיקון מס' 51) תשס"ח-2008 68א.  (א)  בדיון בבית משפט ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון והנוגע למשפט, לרבות שאלות והערות בית המשפט, ואולם בקדם משפט, בישיבה מקדמית או בדיון מקדמי אחר רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לכלול בפרוטוקול את עקרי הדברים שבדיון; בית המשפט יקבע את דרך רישום הפרוטוקול; בסעיף זה, "דיון מקדמי" – לרבות דיון שאין בו שמיעת ראיות בעל פה או שמיעת טענות בעלי הדין ושנועד לבחון את האפשרות לסיים את ההליך בהסדר מוסכם בין בעלי הדין.

בית הדין הארצי בעיניין ע"ע (ארצי) 55667-04-19 נחום סטפנסקי - תלמוד תורה מורשה (25.02.2021) פירט את אמות המידה שיש לאמץ לצורך ההכרעה והאם בתיקונים המבוקשים יש חשיבות מכרעת ומהותית לדיון: "בקשר לסעיף 68א' נקבע כי "במסגרת הבקשה לתיקון פרוטוקול יש לבדוק האם בהשמטות/התיקונים אליהם מתייחסת הבקשה יש כדי לשנות באופן מהותי את תוכן הדברים או את העדויות, והאם אין די בכך שהפרוטוקול משקף כללית את שנאמר בדיון, שכן מקום בו הפרוטוקול משקף נכונה את הדברים שנאמרו אין מקום לתקנו (ראו: דב"ע (ארצי) שן/ 9-166 ‏קרוול לישראל בע"מ - יורם אינדיק [פורסם בנבו] (16.8.1990)) וכן ראו ע"ע 001313/04 אורי ליכטר - חברת אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ [פורסם בנבו] (12.1.06))" (ע"ע (ארצי) 57032-06-17 הלן גלבר - עריית אשדוד [פורסם בנבו] (2.8.18)).

...

לאור האמור לעיל, החלטנו לדחות את התביעה של התובע ברכיב זה. להשלמת התמונה, מעיון בתלוש השכר לחודש יולי 2019 עולה כי נוכה משכרה של התובעת רכיב העדר הודעה מוקדמת בסך 8,721 ₪.

סיכומו של דבר: תביעתה של התובעת מתקבלת באופן חלקי כמפורט: פיצוי בגין פיטורים שלא כדין: 30,000 ₪ פיצוי לפי סעיף 13א(ב)(1) לחוק עבודת נשים 52,285 ₪ הפקדות לקופת הגמל, רכיב תגמולים ורכיב פיצוי פיטורים 6829 ₪ הפקדות לקרן השתלמות 3868 ₪ פדיון דמי הבראה 1,511 ₪ סה"כ: 103,919 ₪.

כן תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בסכום הכולל מע"מ בסך של 15,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים ממועד מתן פסק דין זה, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית, עד למועד התשלום בפועל.

אשר לדעתנו: אמנם, משעה שתוקנו כתבי הטענות ועל פיהם נערך הדיון בבית הדין קמא ונפרשו המחלוקות, הם אינם רלוואנטיים להכרעה ועל כן אין בהוספת הדברים המבוקשים על ידי המשיב לפרוטוקול כדי לסייע לו. יחד עם זאת, מאחר שפרוטוקול צריך לשקף "את כל הנאמר והמתרחש בדיון והנוגע למשפט" (סעיף 68א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן - חוק בתי המשפט), ומאחר שלמעשה המערער אינו מכחיש כי הדברים הנטענים על ידי המשיב אכן נאמרו בדיון - אנו מורים על קבלת התיקון המבוקש בסעיף 1.1 לבקשה.

מכל מקום, די בכך שהטענה הובאה במסגרת בקשה זו. סעיף 1.5 לבקשת התיקון המשיב טוען כי בעמ' 6 לפרוטוקול, שורה 1, נשמטה בתחילת המשפט המילה "תחשיבים". המערער טוען שלא זכור לו אם אכן הדברים נאמרו אולם מפאת חוסר החשיבות של העניין הוא מותירו לשיקול דעתו של בית הדין.

בתום הדיון ביקשה באת כוח המשיב לעדכן בתוצאות הבדיקה ובית הדין לא אפשר רישום הדברים בפרוטוקול.

...

אשר לדעתנו: אמנם, משעה שתוקנו כתבי הטענות ועל פיהם נערך הדיון בבית הדין קמא ונפרשו המחלוקות, הם אינם רלוונטיים להכרעה ועל כן אין בהוספת הדברים המבוקשים על ידי המשיב לפרוטוקול כדי לסייע לו. יחד עם זאת, מאחר שפרוטוקול צריך לשקף "את כל הנאמר והמתרחש בדיון והנוגע למשפט" (סעיף 68א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן - חוק בתי המשפט), ומאחר שלמעשה המערער אינו מכחיש כי הדברים הנטענים על ידי המשיב אכן נאמרו בדיון - אנו מורים על קבלת התיקון המבוקש בסעיף 1.1 לבקשה.

סוף דבר בקשת התיקון מתקבלת בכל הנוגע לתיקונים המבוקשים בסעיפים 1.1, 1.3, 1.5 ו-1.6 לבקשת התיקון; ונדחית בכל הנוגע ליתר התיקונים המבוקשים.