צו מניעה זמני: הפסקת פעילות עסק

לפנינו בקשה למתן צו מניעה זמני, להורות למשיבים שלא לעשות כל שימוש מכל מין וסוג במערכת "Chloe Esthetic Eye" ולא לנהוג כבעליה; להורות למשיבים שלא לעשות שימוש ו/או לגלות מידע בקשר למערכת אותה הקימו; ולהורות למשיבים להמנע מהתקשרות עם חברות העוסקות בתחום אלבומי התמונות הדיגיטאליים בכל הקשור למערכת "Chloe Esthetic Eye" (להלן- הבקשה).

לצורך כך הקימה את פרוייקט "WOW". בעקבות סיכסוך שהתגלע בין בעלי המניות בחברת "סטילס", שהוביל להפסקת פעילותה העסקית, לא ביססה המבקשת את פרוייקט "WOW" על הטכנולוגיה שפיתחה חברת "סטילס", כי אם על טכנולוגיה שפותחה על ידי חברה פורטוגלית בשם "Ariel Media". עם הקמת פרוייקט "WOW", ומשהמשיב 1 התפנה מעיסוקיו בחברת "סטילס", גייסה המבקשת את המשיב 1 לעבוד בשורותיה בתפקיד CTO (סמנכ"ל טכנולוגיות) בפרוייקט "WOW". בחודש ינואר 2016 הצטרף אף המשיב 2 לפרוייקט "WOW", ומונה לתפקיד מנהל הפיתוח העיסקי בפרוייקט.

...

מנגד, מאחר שלא עלה בידי המבקשת להוכיח שהמשיבים פיחתו מערכת מתחרה כנטען על ידה, לא שוכנענו כי ייגרם נזק כלשהו למבקשת, ככל שלא יינתן צו כמבוקש.

כמו כן, סבורים אנו כי יש ליתן משקל נכבד אף לאינטרס הציבורי לעידוד תחרות הוגנת בשוק, בפרט בתחום של מוצרים בתחום ההיי טק, שהוא תחרותי, מתפתח, ודינאמי.

סוף דבר הבקשה למתן סעדים זמניים, נדחית.

ביום 14.3.16 הגישה התובעת כתב תביעה שבו התבקשו שורה של צוי מניעה להפסקת פעילות העסקית של הנתבע, להפסקת יצירת קשר עם לקוחות התובעת וספקיה, להפסקת השמוש בצבעי הלוגו של התובעת, למתן חשבונות ועוד.

בד בבד עם הגשת כתב התביעה הגישה התובעת בקשה דחופה למתן שורה של צוי מניעה זמניים, שיאסרו על הנתבע להמשיך בפעילותו העסקית, להשתמש ברשימת הלקוחות שלה ובסימניה המסחריים ועוד.

...

שביעית לאחר שעיינו בפרסומת שפרסם הנתבע לעסק שלו, והשווינו אותה לפרסומת של העסק של התובעת, לא מצאנו כי קיימים ביניהם קווי דמיון העולים כדי הטעיה, ואף התובעת בחקירתה הנגדית (עמ' 33 ש' 23 ואילך) אישרה זאת.

סוף דבר התביעה נדחית.

התובעת תשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 10,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

לאחר שהמשכירה ניתקה זרם החשמל בחודש מרץ, הזכיינית הגישה בקשה לצוו מניעה זמני נגד הפסקת הזרם ופינויה מהמושכר.

בנוסף, עד מועד הפסקת פעילות העסק, הזכיינית שילמה ממילא שכר דירה לפי הסכום שסוכם בינה לבין הרשת.

...

סוף דבר התביעה העיקרית מתקבלת בחלקה, והתביעה שכנגד נדחית.

התביעה כנגד הרשת מתקבלת באופן חלקי, כך שבימ"ש קובע שההסכם בוטל כדין ומחייב הרשת לשלם לזכיינית הסך של 105,600 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום הגשת התובענה ועד מועד התשלום בפועל, מהם 10,000 ₪ ביחד ולחוד עם המשכירה.

התביעה נגד עו"ד עובדיה נדחית, ובהתאם בימ"ש מחייב את הזכיינית לשלם לעו"ד עובדיה שכ"ט ב"כ בסך של 12,000 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כדין ממועד מתן פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל.

המבקשת עותרת בבקשה זו למתן צו מניעה זמני בו יורה בית המשפט למשיבה "להמנע מקיום אירועים ו/או שימוש שאינו תואם את רישיון העסק, היתרי הבניה והוראות הסכם השכירות...". וזאת בגין טענה לבניה ללא היתר שביצעה המשיבה.

לעניין מאזן הנוחות והסעד המבוקש – כאמור, המבקשת עותרת להורות על הפסקת הפעילות העסקית של המשיבה, כלומר אי מתן אפשרות לקיים אירועים במקום או כל פעילות שאינה עולה בקנה אחד עם רישיון העסק.

...

בנסיבות אלה טוענת המשיבה כי דין הבקשה להידחות הן משום שאין לה בסיס עובדתי והן משום שלא מתקיימים התנאים למתן הסעד הזמני.

די בשיקולים דלעיל כדי להוביל למסקנה לפיה דין הבקשה לדחייה.

סוף דבר, הבקשה נדחית הן משום שלא הונחה תשתית ראייתית, ולו ראשונית, לתמוך בעובדות הנטענות בה, הן משום שמאזן האינטרסים נוטה בבירור לדחייתה והן משום שנראה שהבקשה הוגשה בחוסר תום לב. המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בגין בקשה זו בסך כולל של 15,000 ₪.

בזיקה לבקשת המבקשת להשהות את הגשת כתב התביעה מטעמה, אפנה להוראות תקנה 95(ב) לתקנות הקובעת כי כתב תביעה יוגש "בתוך שבעה ימים ממועד מתן הצו או בכל מועד אחר שעליו יורה בית המשפט". מאחר שהבקשה לסעד נדחתה, אין עוד צורך להשאיר הליך זה תלוי ועומד ואני מורה על סגירתו.

פנייה זו, כך טוען המבקש, נעשתה בחוסר תום לב מוחלט, כאשר תובענה זו תלויה ועומדת, וכאשר המשיבות מודעות לכך שאכיפת פינוי שטחי הפלישה משמעותו המעשית הפסקת פעילותו העסקית של המבקש בנכס כולו, כולל זה בו הוא מחזיק כדין כשוכר, שכן לא ניתן לקיים פעילות עסקית ביתרת השטח אותו שכר מהמשיבות.

על כך אמר השופט בך בבש"א 459/89 (ע"א 674/89) ד' טורטן נ' ההתאחדות לספורט בישראל [1], בעמ' 566: "...משמעות מתן הצוו (צו-מניעה זמני - י' ז') היא שינוי המצב ולא הקפאתו, עד להכרעה בעירעור. בית-משפט זה מסתייג, ככלל, ממתן סעד זמני, אשר משמעותו היא שינוי המצב הקיים ויצירת מצב חדש". קל וחומר כך כאשר הסעד המבוקש, אף שהוא זמני, הרי הוא לפי מהותו הסעד הסופי, כלומר, הסעד שנתבקש בתביעה אשר הוגשה לבית המשפט קמא, ונדחה על-ידיו, כמו במקרה שלפנינו.

...

רק בנסיבות חריגות ניתן להיעתר לבקשה שכזו.

אשר על כן אני דוחה את הבקשה לצו מניעה זמני.