פסק דין בעבירת פריצה לבניין

צוין כי הפגיעה בערכים אלה היא ברמה "שאינה קלה כלל ועיקר". ב"כ המאשימה צרפה כתימוכין הפסיקה שלהלן: עפ"ג (מחוזי ב"ש) 29831-08-15 סלמאן אלהרייף נ' מדינת ישראל (נבו 16.08.2015) – להחלטה זו אתייחס בהמשך; עפ"ג 28478-04-13 בוחניק נ' מדינת ישראל – המדובר בפסק דין אשר לא פורסם, אינו נגיש במערכת ולא הוגש העתק ממנו ; וכן עפ"ג (מחוזי ב"ש) 29831-08-15 סלמאן אלהרייף נ' מדינת ישראל (נבו 16.08.2015) אשר עניינו בבצוע עבירות התפרצות לדירת מגורים, גניבה והיזק לרכוש, ומשכך, לא מצאתי בו רלוואנטיות רבה להליך זה. הסניגור טען למיתחם ענישה שנע בין מאסר מותנה לבין מספר חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, עתר לגזור את דינו של הנאשם בשליש התחתון של מיתחם הענישה, ובשים לב לנסיבות כתב האישום טען כי יש לגזור על הנאשם ענישה צופת פני עתיד ברובה.

מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות של התפרצות לבניינים, שאינם משמשים מגורים, עם וללא ביצוע גניבות בפועל מלמדות על ענישה מגוונת, כך למשל: רע"פ 5471/20 אורי לוי נ' מדינת ישראל (נבו 16.10.2020) הנאשם הורשע בעבירת פריצה לבניין שאינו מגורים על מנת לבצע גניבה ובעבירת שבוש הליכי משפט, בכך שפרץ למשרדי חקירות ברשות המסים דרך חור שפער בקיר ונטל 22 ארגזים עם חומרי חקירה שהתנהלה בעיניינו.

...

בהתאם ובהמשך לעיל, סבורני כי מצבו הרפואי נפשי של הנאשם בעטיו לא ניתן ליישם הלכה למעשה את כוונת הצדדים בדבר ריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות, מטה את הכף לסטייה ממתחם העונש משיקולי צדק.

סבורני כי אף עריכת איזון ראוי בין שיקולי צדק אלו לבין נסיבות ביצוע העבירה שאינן מהחמורות, וחלוף זמן ממשי מאז ביצועה, תומכים בהחלטה ברוח זאת.

סוף דבר נוכח האמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, למשך 3 שנים מהיום, שלא יעבור כל עבירת רכוש.

בפניי בקשה ראשונה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, ולפיה מתבקשת הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים, או עד למתן פסק דין ב-ת"פ 28133-01-23 בבית משפט השלום בכפר סבא, לפי המוקדם.

כעולה מן הבקשה, כתב האישום מייחס למשיב שתי עבירות פריצה לבניין שאינו מקום מגורים, עבירת איומים וכן עבירה של החזקת כלי פריצה, משהתפרץ לשני בתי עסק ולקח מהם שני סכומי כסף שונים.

...

דין הבקשה להתקבל.

אשר על כן, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים, מיום 11.10.2023 או עד למתן פסק בדין ב-ת"פ 28133-01-23 בבית משפט השלום בכפר סבא, לפי המוקדם.

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטים ד' כהן-לקח, ד' גדעוני ו-ע' אבמן-מולר) ב-עפ"ג 39842-05-23 וב-עפ"ג 48407-10-22 מיום 17.7.2023 בגדריו נדחה ערעור המבקש על חומרת העונש שנגזר עליו בגזר הדין של בית משפט השלום בירושלים (השופטת ג' סקפה שפירא) ב-ת"פ 56256-11-15 מיום 3.4.2023, והתקבל ערעור המשיבה על קולת העונש.

לאחר זאת, כשלו ניסיונות שירות המבחן ליצור קשר עם המבקש לגיבוש תוכנית השרות לתועלת הציבור וביום 20.10.2022 נודע כי המבקש נעצר במסגרת תיק אחר בחשד לבצוע שתי עבירות פריצה לבניין שאינו דירה וגניבה.

...

דין הבקשה להידחות.

הבקשה נדחית אפוא.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד עפ"ג 16657-04-23 זלום נ' מדינת ישראל- רשות המיסים,היחידה המשפטית מחוז מרכז-מע"מ פלילי לפני כב' השופטת בכירה מיכל ברנט, אב"ד כב' השופט שמואל בורנשטין כב' השופט עמית מיכלס המערער אחסאן זלום המשיבה מדינת ישראל- רשות המיסים היחידה המשפטית מחוז מרכז-מע"מ פלילי פסק דין

עוד עולה מתסקיר שירות המבחן כי למערער 3 הרשעות קודמות בעבירות נהיגה רכב ללא רישיון, נהיגה בזמן פסילה וסיכון אדם בנתיב תחבורה, וכן החזקה או שימוש בסמים לצריכה עצמית והפרת הוראה חוקית, ניסיון להתפרצות למגורים או תפילה לבצע עבירה, פריצה לבניין שאינו דירה ובצוע גניבה, היזק לרכוש במזיד, גניבה והסגת גבול פלילית.

...

אף אנו, כמו בית משפט קמא, לא מצאנו כל בסיס לטענתו באשר לחלקו המצומצם בביצוע העבירות ובאשר לניצולו על ידי אחר.

אנו סבורים אחרת.

סוף דבר – הערעור נדחה.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים עפ"ג 17017-11-23 מדינת ישראל נ' עראבי ואח' לפני כבוד השופטת תמר נאות פרי – אב"ד כבוד השופט יואב פרידמן כבוד השופט גיל קרזבום המערערת מדינת ישראל פמ"ח פלילי המשיבים 1. אחמד עראבי 2. אסמאעיל עראבי 3. חתאם עראבי ע"י ב"כ עו"ד חוסין מנעא פסק דין

ביחס למשיב 2 - לחובתו 2 הרשעות קודמות בעבירות גניבה, התפרצות למקום מגורים/תפילה, עבירות סמים, ו-7 עבירות ישנות בעבירות פריצה לבניין שאינו דירה ובצוע גניבה, חבלה או פציעה כשהעבריין מזויין, תיגרה, זיוף ושימוש במסמך מזויף.

...

נתונים אלה מחייבים לטעמנו להחמיר בענישה של שלושת המשיבים, הגם שאנו משווים נגד עינינו את הכלל לפיו ערכאת הערעור אינה ממצה את הדין.

מצאנו כי העונשים שהושתו אינם עולים בקנה אחד עם מטרות הענישה ואין בהם כדי לשגר את המסר המרתיע הנדרש.

לאור האמור מעלה, ובשים לב לכלל לפיו ערכאת הערעור לא ממצה את הדין, יש לקבל את הערעור באופן הבא: המשיב 1, ירצה עונש בן 9 חודשים במאסר בפועל ולא בעבודות שירות, בניכוי ימי מעצרו.