פסיקת שכר טרחת עורך דין בהוצאה לפועל

יש לזכור כי המוסד לביטוח לאומי משלם לזוכה את מזונותיו בשיעור הקבוע בתקנות, והוא הוסמך בסעיף 14(א) לחוק המזונות להכנס בנעלי הזוכה ו"לגבות מן החייב כל סכום שהגיע או המגיע ממנו לזוכה לפי פסק הדין למזונות, לרבות ריבית כפי שנפסק והוצאות גביה ושכר טירחת עורך דין כפי שנקבע בהוצאה לפועל".

...

לבסוף, בסופו של דבר טענת הפרעתי התקבלה והעיקולים הוסרו.

עם זאת, מאחר שהתובע הגיש תביעה על סך של 1,295,577 ש"ח, סכום גבוה ללא כל פרופורציה מהסכום שהיה מקום לפסוק לו, הרי שסכום הפיצוי היה מתקזז, ולו בקירוב, כנגד הוצאות המשפט שהיה מקום לפסוק לזכות הנתבע, והתביעה הייתה נדחית.

סוף דבר מכל המקובץ לעיל, דין התביעה להידחות.

   (א)  המוסד יגבה מן החייב כל סכום שהגיע או המגיע ממנו לזוכה לפי פסק הדין למזונות, לרבות ריבית כפי שנפסק והוצאות גביה ושכר טירחת עורך דין כפי שנקבע בהוצאה לפועל.

...

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, נדחה ערר התובע.

לא מצאנו פגם או חוסר מידתית במקרה זה. עיינו בפסיקה שאף בה מצאנו תימוכין והצדקה לשק"ד הנתבע.

יחד עם זאת, לפני ולפנים משורת הדין ובמסגרת סמכותנו מצאנו כי רצוי שהמוסד, פרוספקטיבית יבחן עניינו מחדש מאחר ולטעמו של בית הדין קרוב לוודאי כי בפני המוסד מסמכים רפואיים עדכניים שלא הוצגו בפנינו ושמא יש בהם דבר מה, ישקול המוסד מחדש.

עינינו הרואות, איפוא, כי בנגוד להליכים רגילים המתנהלים בלישכת ההוצאה לפועל ובהם נפסק שכר הטירחה בהתאם לתעריף המינימאלי שנקבע עפ"י סעיף 81 לחוק לישכת עורכי הדין (זולת מקרים בהם החליט אחרת על יסוד בקשה שהוגשה לפניו בעיניין), הרי שבהליכי גביה של פסק דין למזונות, קובע המחוקק, כי לרשם ההוצאה לפועל מסור שיקול דעת מוחלט בכל הנוגע לפסיקת שכר טירחתו של עורך הדין, ואין הוא כבול לתעריף המינימאלי שנקבע בחוק לישכת עורכי הדין או לכל תעריף אחר.

...

אין בידי לקבל טענת המערערת, ולא מצאתי כי נפלה בהחלטה טעות משפטית, וודאי לא טעות קיצונית, ואף לא פגם או פסול בשיקול הדעת של הרשמת.

מסקנה זו מתבקשת גם נוכח פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שניתן לאחרונה (מפי כב' השופטת גאולה לוין), בו הובהר, כי סעיף 10 לחוק ההוצאה לפועל קובע הוראה ברורה בעניין פסיקת שכר טרחה, וכשמדובר בהליכי ביצוע של פסקי דין למזונות, אין מקום להידרש לתעריף המינימלי שנקבע בכללי לשכת עורכי הדין ועל החלטה בעניין להיות מנותקת ממנו.

גם טענת המערערת לפיה יצאה שגגה תחת ידי הרשמת בקבעה, כי אין לפסוק שכר טרחה בגין התקופה בה נוהלו כנגד המשיב הליכי פשיטת רגל, דינה להידחות.

(א) המוסד יגבה מן החייב כל סכום שהגיע או המגיע ממנו לזוכה לפי פסק הדין למזונות, לרבות ריבית כפי שנפסק והוצאות גביה ושכר טירחת עורך דין כפי שנקבע בהוצאה לפועל.

...

אוסיף, כי למסקנה הפרשנית שאליה הגעתי יש תימוכין גם בהנחיות רשות האכיפה והגבייה באשר לפריסת חוב מזונות עבר כלפי המל"ל. בהתאם להנחיות אלו, תנאי לפריסת תשלום חוב העבר הוא תשלום חוב המזונות השוטף.

סיכומו של דבר, רשם ההוצאה לפועל מוסמך להתנות קיומו של צו תשלומים בגין פריסת חוב עבר ועיכוב הליכים בעמידה בתשלום השוטף, גם כאשר הליך ההוצאה לפועל ננקט על ידי המל"ל. סוף דבר, הערעור נדחה.

המערער ישלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד למשיב בסך של 3,000 ₪ תוך 30 ימים שאם לא כן סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד לתשלום בפועל.

כעולה מהחוק אם קיימות אותן "נסיבות חריגות המצדיקות זאת" על בית המשפט לבחור את התוצאה המתאימה לנסיבות אלה מבין מינעד תוצאות כי בית המשפט רשאי להורות כי ההפטר יחול על חובות עבר " כולם או חלקם, ורשאי הוא להתנות החלת הפטר כאמור בתנאים " מעמד המ.ל.ל הנכנס לנעלי הזכאית למזונות כדי להבטיח תשלום נקודת המוצא הנוגעת למעמד המ.ל.ל מעוגנת בס' 14 לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972 (להלן ולעיל : חוק הבטחת תשלום) ולפיו "(א)המוסד יגבה מן החייב כל סכום שהגיע או המגיע ממנו לזוכה לפי פסק הדין למזונות, לרבות ריבית כפי שנפסק והוצאות גביה ושכר טירחת עורך דין כפי שנקבע בהוצאה לפועל. (ב)פסק הדין למזונות יבוצע בדרך האמורה בחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, כאילו ניתן לזכות המוסד, לרבות האמור בפרק ז' שבו .(ג)היה המוסד חב לחייב סכום כסף על פי כל דין, רשאי הוא לקזז כנגד אותו סכום את התשלום המשתלם לזוכה; החייב רשאי לפנות בענין הקזוז לבית הדין האיזורי לעבודה." חוק הבטחת תשלום , מעמיד את המל"ל ב"נעליה של האשה " של היחיד.   משעה ששילם לה המ.ל.ל תשלומי מזונות על פי חוק, קמה למוסד הזכות לסוברוגציה כלפי הנאמן כמי שבא "בנעליה של האשה" לעניין אותם תשלומים.

...

6 ה(3) רשימה פתוחה של שיקולים ובחינות לזיהוי המקרה המיוחד בו חל החריג שבו יופטר יחיד אף מחוב עבר למזונות 7 ה(4) על המעמד המרכזי של שיקול תום הלב מצד החייב , ומידת אי ההגינות מצידו שעשויה להצדיק לדחות מלכתחילה את טענת החייב כי מדובר במקרה חריג הנדיר המצדיק הפטר אפילו מחוב המזונות 8 ה(5) בשאלה האם ניתן לפטור אפילו מחוב מזונות יינתן משקל ראוי לעמדת בעלי התפקיד 8 ה(6) ברירת התוצאות האפשריות לאחר שנבחנו הנסיבות שנטען שהינו חריגות ומצדיקות פטור מחוב מזונות 8 מן הכלל אל הפרט 9 ו(1) בחינת מצב היחיד ואופק השיפור בו מהבחינות המרכזיות והמבט על האינטרסים המעורבים הנוספים 9 ו (2) מקובלת עלי עמדת המ.ל.ל והממונה כי היה חוסר תום לב ביצירת החובות ומקובלת עלי המלצת בעלי התפקיד .

הממונה תמך בעמדתו .עמדתם מקובלת עלי .בחינת העולה מהמסמכים שלפני אכן מצביע על התחמקות מתשלום לזכאים בהיותם קטינים, היחיד לא זאת בלבד שלא טען להעדר יכולת לשלם, אלא שהתעלם מהתחייבות מפורשת בפני בית המשפט בעודו מוציא כספים למטרות אחרות ואמנה את הנתונים העיקריים המורים כך : .א. המלל נאלץ לשלם מזונות החל משנת 2010 מדי חודש בחודשו כדי להבטיח את טובת ילדיו של היחיד ( ס' 2 לתגובת המל.ל ) ב. נערכו דיונים בעניין המזונות לפני פסק הדין למזונות והיחיד בחר שלא השתתף בהם ובכך זנח את העניין מלכתחילה ( סעיף 4 לתגובה מטעם המ.ל.ל שהוגשה ב4.7.23) ג. ביום 12.5.11 , כלומר כשנה לאחר שהמל.ל. החל לשלם מזונות במקומו, היחיד ניאות להופיע לדיון ואף נתן הסכמה מפורשת שצוינה לפרוטוקול אולם הפר אותה מיד לאחריה.

הנני דוחה את טענת היחיד שלפיה יש לראות בקיזוז של המ.ל.ל מהקצבה שלו כתשלום מצד היחיד .

סוף דבר מכל האמור לעיל, מצאתי כי דין הבקשה להפטר להידחות .