פיצוי על פגיעה בדימוי עצמי עקב תאונת דרכים

בסיכום, קצינת המבחן המליצה על הטלת עונש שקומי של צו מבחן ו-200 שעות של"צ כעונשים חנוכיים, לאור קיומם של גורמי סיכוי לשקום משמעותיים בעיניינו של הנאשם וכן כגורמים מפחיתי סיכון להישנות עבירות, זאת בנוסף לפצוי למתלונן.

ב"כ הנאשם טען כי הנאשם התגורר באזורים קשים בעיר לוד ולמרות זאת הצליח להיתרחק מצרות ולשמור על אורח חיים נורמאטיבי, ובנסיבות הרשעה עלולה לפגוע בדימויו העצמי הנמוך של הנאשם ולפגוע במאמציו במשך השנים.

כן נטען כי הנאשם היה מעורב בתאונת דרכים ומטופל עקב כך בפיזיותרפיה.

...

צורפה פסיקה רלוונטית: כך בע"פ 4891/12 רותם מור נ' מד"י נדחה ערעורו של הנאשם על גזר דינו של בית המשפט המחוזי שגזר עליו 12 חודשי מאסר בפועל לאחר שהורשע בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות.

כמו כן בע"פ 8991/10 יעקב מכבי נ' מד"י נדחה ערעורו של הנאשם על גזר דינו של בית המשפט המחוזי שגזר עליו 36 חודשי מאסר לאחר שהורשע בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי אין בנסיבות המקרה שבפני הצדקה לביטול ההרשעה.

הנאשם סובל מנכות קבועה של 30% עקב תאונת דרכים שעבר לפני כ-8 שנים, אשר בשלה טופל במרפאות כאב.

לחילופין צוין, כי נוכח העובדה, כי המדובר בעבירה ראשונה ויחידה, חלוף הזמן, פגיעת ההרשעה על דימויו העצמי של הנאשם, ומעבר מהמקום באופן המצמצם את הסיכון להישנותה של העבירה, וככל ובית המשפט יחליט על ביטול ההרשעה, אזי המלצתם הנה להחתימו על התחייבות לצד פיצוי למתלונן.

...

נוסף על כך, יש ליתן את הדעת גם לתאור התובע בתצהירו ביחס למיגבלה הרפואית בפה והלסת (ובעיקר: טיפטוף מהפה בעת אכילה או שתייה בשל הפגיעה העצבית, חוסר תחושה וכו'), על כל הפגיעה בדימוי העצמי שנובעת מכך.

ראשי הנזק ואומדנם כאב וסבל בהתאם להוראות תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), התשל"ו-1976, בהנתן גילו של התובע, מועדי התאונות ושיעורי הנכויות הרפואיות שנקבעו בעיניינו, זכאי התובע לפצוי בראש נזק בגין התאונה הראשונה בגובה 10,000 ₪.

התובע מבקש פיצוי על דרך האומדנה בסך של 20,000 ₪.

...

לאחר שנתתי את דעתי לטיעוני הצדדים בנדון, לאחר שבחנתי את הקבלות שצירף התובע לראיותיו, זאת גם בהתחשב בהיקף הנכויות שנקבעו בעניינו, לרבות ההוצאות הצפויות לטיפולי שיניים, והצורך ברכישה מוגברת של משככי כאבים או לשם טיפולים שיש בהם להפחית את הכאב, ומנגד - בהתחשב בכך שהתאונה השנייה היא תאונת עבודה כך שרוב הוצאות התובע ככל שהיו או יהיו, הן מכוסות במסגרת זו [ראו והשוו: ע"א 5557/95 סהר חברה לביטוח בע"מ נ' דוד אלחדד, פ"ד נא(2) 724 (1997), נפסק בזאת דרך האומדנה סך 25,000 ₪ בגין תקופות העבר והעתיד, וכל זאת עקב התאונה השנייה [לעניין הפסיקה דרך האומדנה, ראו והשוו: ע"א 10508/08 דור זהב בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה, מיום 4.2.2010 (פסקה 61)].

לאחר שנתתי את דעתי לעמדות הצדדים בנדון, סבורני כי דין עתירות התובע - להידחות.

רביעית: גם לעניין פרמיות הביטוח, סבורני כי אין בסיס לתביעת התובע בנדון.

מבוא בשנת 2017 הגישה המבקשת לבית משפט קמא שתי תביעות נפרדות: האחת, תביעת נזיקין בגין נזקים נפשיים שנגרמו לה עקב היתעמרות ממושכת בעבודה במהלך שנת 2014, כנגד המשיבים 1-9 (ת"א 10025-04-17) (להלן: "תביעת ההתעמרות בעבודה"); השנייה, תביעה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 בעקבות תאונת דרכים שארעה לה בשנת 2014, כנגד המשיבה 10 (ת"א 50490-05-17) (להלן: "תביעת תאונת הדרכים").

המומחה ציין בחוות דעתו כי: "התרשמתי כי הגב' ס. סובלת מפגיעה קלה עד בינונית במגוון תחומי החיים. ניכרת פגיעה משמעותית במצב הרוח, בדימוי ובתחושת הערך העצמי, על רקע טראומה וגורמי סטרס קודמים.". לאור כל אלה העריך המומחה את נכותה של המבקשת בשיעור של 20% ממנה מצא לנכות 10% בגין עבר רפואי.

לצד הפגיעה הנטענת בתביעת ההתעמרות סבלה גם פגיעה בתאונת הדרכים שגם לה השפעה על הפגיעה בכושר תיפקודה והצורך שלה בטיפולים רפואיים.

...

לסיכום, מקום שמוגשת בקשה לתיקון כתב התביעה, בעקבות המצאת חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט, ייעתר בית המשפט לבקשה שכן זו זכות קנויה של בעל הדין (בכפוף להסתייגות שנדונה בסעיף 15 שלעיל).

במקרים שעל פניו ברי כי מדובר בבקשה שאינה מוצדקת - בסמכות בית המשפט שלא להיעתר לבקשה.

סוף דבר לאור כל דבריי אלה, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

בפסיקה לא נקבעו מסמרות באשר לצורך להצביע על פגיעה קונקרטית במקום העבודה.

כך סיכם זאת כב' הש' ברסלר-גונן - "ההליך אינו נקמני, וכאמור יש לעודד אפשרויות חרטה במהלך מעשה עברייני... המקרה שלפנינו מדגים לטעמי את האיזון הנכון במקבילית הכוחות שבה יינתן משקל רב יותר לכך שמדובר בארוע חד פעמי שאינו מאפיין את אורח חייו של המערער, לחרטה המוכחת במהלך הארוע. כך יש לתת משקל לדימוי העצמי של המערער בעייני עצמו ובעייני קהילתו,... הכל מבלי להקל ראש מחומרת העבירה עצמה.

מחוות דעת רפואית מ-24.3.22 (ה/17) עלה כי בעקבות תאונת הדרכים סובל מכאבים כרוניים בצואר ובגב תחתון, חלה החמרה במצבו והומלץ על 10% נכות בצואר ו-20% נכות בגב.

להתרשמות שירת המבחן, בהנתן כי הנאשם מכיר בתוצאות מעשיו, מבין חומרתם ואת הליך קבלת ההחלטות השגוי והורתע מההליך המשפטי – רמת הסיכון להישנות היתנהגות פורצת חוק היא נמוכה ביותר וניתן להקטינה עוד בהשתת של"ץ, שיהווה תרומה לחברה ופצוי על הנזק שהסב, כמו גם עונש בעל אפקט הרתעתי.

...

לצד זאת ניתן לטעמי להיעזר באמות המידה ואבני הבוחן שנקבעו בתיקון 113 ל-חוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), ובכלל זה הערכים החברתיים, מידת הפגיעה בהם, נסיבות ביצוע העבירה והפסיקה הנוהגת, כדי לקבוע אם מתקיים התנאי השני, קרי האם סוג העבירה, בנסיבותיה, ושיקולי ענישה אחרים מאפשרים ביטול ההרשעה - ואפנה תחילה לבחינה זו. מקובלת עלי טענת ב"כ המאשימה, כי מדובר בעבירות שאין להקל ראש בחומרתן, ורק במקרים חריגים, ניתן להורות על ביטול הרשעה בעבירות לפי חוק התו"ב [סעיפים 34–38 לפסק דינו של כב' הש' אינפלד ב-עפמ"ק (באר שבע) 51267-12-18 אלשיך נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה "נגב מזרחי" (30.4.19) (להלן: פס"ד אלשיך)].

סוף דבר הנאשם הורשע בעבירה חמורה של שימוש אסור במקרקעין.

אשר על כן, אני קובעת שהנאשם ביצע את העבירה, אולם מצאתי כי באיזון בין האינטרס הציבורי לבין שיקולי הגנה מן הצדק ונסיבותיו האישיות של הנאשם, כמפורט לעיל – אני מורה על ביטול הרשעת הנאשם, בהתאם לסעיף 192א ל-חוסד"פ ובנוסף: הנאשם יצהיר על התחייבות בסך 5,000 ₪ לבל יעבור, במשך שנה מהיום, עבירות על חוק התו"ב. על הנאשם להצהיר על ההתחייבות היום.

אני מורה לנאשם להרוס קירות וגג עבודה 1 (להלן: צו ההריסה).