פטור מאגרת בית משפט לפי תקנות בית משפט (אגרות)

נוסף על כך, ביקשו הצדדים לפטור אותם מתשלום יתרת האגרה, בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט לפי תקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 (להלן – תקנות האגרות).

...

כל ההתחייבויות של כל אחד מן הצדדים, כפי שאלה פורטו בבקשת ההסתלקות, מהוות חלק בלתי נפרד של פסק דין זה. אני מחייב את המשיבה לשלם למבקש גמול בסכום של 2,500 ש"ח; לשפות את המבקש על האגרה ששילם במסגרת ההליך; לשלם לבא כוח המבקש שכר טרחה בסכום של 23,000 ש"ח בצירוף מע"מ כנגד חשבונית מס כדין; וכן להעביר סך של 14,000 ש"ח לקרן לתובענות ייצוגיות.

אני מורה בזאת על דחיית תביעתה האישית של המבקש ועל מחיקת בקשת האישור.

המזכירות תמציא החלטתי זו לב"כ הצדדים.

בררת המחדל לפי תקנה 7א(א)(3) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007, היא כי מקום שהצדדים הגיעו להסדר פשרה לפי סעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות, ישלם המשיב את חלקה השני של האגרה.

מתקין התקנות נתן בידי בית המשפט אפשרות לפטור את המשיב מתשלום החלק השני של האגרה "מטעמים מיוחדים שיירשמו". אומר כי לא שוכנעתי שדי בטעמים שהוצגו כדי להוות טעם מיוחד לקבלת פטור מלא מחלקה השני של האגרה, אך כדי להמשיך ולעודד את הצדדים להגיע להסדרי פשרה ראויים, כפי שאני מוצאת את ההסדר דנא, ראיתי לפטור את המשיבה ממחצית חלקה השני של האגרה לפי סמכותי שבתקנה 7א(א)(3) הנ"ל "לפטור את המשיב מתשלום חלקה השני של האגרה לפי פסקה זו, כולה או חלקה..." (שם).

...

דיון והכרעה על פי סעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות "בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה... וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין". בהתאם להוראות סעיף 19 ולאחר שנתתי דעתי לעיקרי הסדר הפשרה המוצע, לתנאיו, לקבוצה עליה הוא חל ואף מעבר לכך, להחזר מלא של פרמיות ששולמו במצב של כפל ביטוח (גם אם מדובר בזולה מביניהן), לכך כי נוצר מנגנון שיוודא הסדרה עתידית המיטיבה עם מבוטחים הנדרשים לבטח ביטוח מבנה ולשעבדו לאבטחת החזר משכנתא, ולאחר ששבתי ועיינתי בכתבי הטענות, הגעתי למסקנה כי הסדר הפשרה בכללו ראוי וראיתי לאשרו, כאמור בהמשך החלטה זו. ככלל נועדו הוראות סעיפים 18 ו-19 לחוק תובענות ייצוגיות לתת לבית המשפט כלים נאותים לבחון ולפקח על הסדר הפשרה המוצג לו למטרת אישורו.

מתקין התקנות נתן בידי בית המשפט אפשרות לפטור את המשיב מתשלום החלק השני של האגרה "מטעמים מיוחדים שיירשמו". אומר כי לא שוכנעתי שדי בטעמים שהוצגו כדי להוות טעם מיוחד לקבלת פטור מלא מחלקה השני של האגרה, אך כדי להמשיך ולעודד את הצדדים להגיע להסדרי פשרה ראויים, כפי שאני מוצאת את ההסדר דנא, ראיתי לפטור את המשיבה ממחצית חלקה השני של האגרה לפי סמכותי שבתקנה 7א(א)(3) הנ"ל "לפטור את המשיב מתשלום חלקה השני של האגרה לפי פסקה זו, כולה או חלקה..." (שם).

סוף דבר מאחר שמצאתי כי הסדר הפשרה "ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה" (סעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות), אני מאשרת את הסכם הפשרה החתום על ידי הצדדים, על כל תנאיו, (בכפוף להוראותי בפסק דין זה) ונותנת לו תוקף של פסק דין.

אני קובעת ת"פ למעקב דיווח 15.12.2024.

הסכומים ישולמו בשני תשלומים שוים כאשר התשלום הראשון יתבצע לכל היותר לאחר 10 ימים ממתן פסק הדין בבקשה זו. אגרת בית משפט: יצוין כי המשיבה פטורה מהשבת אגרת בית המשפט שכן בקשה האישור הייתה פטורה מאגרה לפי תק' 20(31) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 (בהיותה לפי פרט 9 לחוק).

...

הוצאות, גמול ושכ"ט עו"ד למבקש ובא כוחו: הצדדים מסכימים וממליצים כי בתוך 30 ימים מהמועד הקובע, המשיבה תשלם גמול למבקש בסך של 1,000 ₪ וכן שכ"ט עורך דין לבא כוחו בסך של 3,000 ₪ + מע"מ בהעברה בנקאית לחשבון משרד ב"כ המבקש (לפקודת יעל הראל עו"ד) בבנק לאומי (10) סניף קריית אונו (843) ח-ן מס' 2193950, בכפוף לחשבונית מס בהתאמה כחוק (שתומצא מיד לאחר התשלום בפועל).

בנוסף, על רקע האמור ועמדת הצדדים שמקובלת עליי, אני נעתר לבקשה להימנע מפרסום ומאיתור תובע או ב"כ חלופיים.

· אגרת בית משפט: יצוין, כי המשיבה פטורה מהשבת אגרת בית משפט שכן בקשת האישור הייתה פטורה מאגרה לפי תקנה 20(31) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 (בהיותה לפי פרט 9 לחוק).

...

· הוצאות, גמור ושכ"ט עו"ד למבקש ובא כוחו: הצדדים מסכימים וממליצים כי בתוך 30 ימים מהמועד הקובע, המשיבה תשלם גמול למבקש בסך 1,000 ₪ וכן שכ"ט עו"ד לבא כוח המבקש בסך 5,000 ₪ + מע"מ בהעברה בנקאית לחשבון משרד ב"כ המבקש (לפקודת יעל הראל עו"ד) בבנק לאומי (10) סניף קריית אונו (843) ח-ן מס' 2193950, בכפוף לחשבונית מס בהתאמה כחוק (שתומצא מיד לאחר התשלום בפועל).

בשים לב לעובדה כי בקשת ההסתלקות הוגשה עוד בטרם הוגשה תשובתה של המשיבה, ולנוכח ההסכמות שהושגו בין הצדדים אודות תיקון הליקויים והקפדה על קיום הוראות החוק והתקנות, הגעתי למסקנה כי יש מקום להיתר לבקשה, וכן לא מצאתי הצדקה לפעול לאיתור מייצגים חלופיים כקבוע בסעיף 16(ד)(1) לחוק תובענות ייצוגיות.

לפיכך, ובנוסף, אני מורה על דחיית תביעתה האישית של המבקש ועל מחיקת בקשת האישור כנגד המשיבה ועל רקע האמור ועמדת הצדדים שמקובלת עליי, אני נעתר גם לבקשה להימנע מפרסום ומאיתור תובע או ב"כ חלופיים.

אגרת בית משפט: יצוין, כי המשיבה פטורה מהשבת אגרת בית משפט שכן בקשת האישור הייתה פטורה מאגרה לפי תקנה 20(31) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 (בהיותה לפי פרט 9 לחוק).

...

הוצאות, גמור ושכ"ט עו"ד למבקש ובא כוחו: הצדדים מסכימים וממליצים כי בתוך 30 ימים מהמועד הקובע, המשיבה תשלם גמול למבקש בסך 1,000 ₪ וכן שכ"ט עו"ד לבא כוח המבקש בסך 6,000 ₪ + מע"מ בהעברה בנקאית לחשבון משרד ב"כ המבקש (לפקודת יעל הראל עו"ד) בבנק לאומי (10) סניף קריית אונו (843) ח-ן מס' 2193950, בכפוף לחשבונית מס בהתאמה כחוק (שתומצא מיד לאחר התשלום בפועל).

בענייננו, ישנה חשיבות לפניה מוקדמת היות וסעיף 19נא(ג)(1) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, התשנ"ח-1998 (להלן: "חוק שוויון זכויות") קובע כי לא ייפסקו פיצויים ללא הוכחת נזק אם לאחר המחדל ניתן צו נגישות והנתבע עמד בו. עוד קובעת תקנה 35א(ד)(1) לתקנות שוויון זכויות המתייחסת להפרת שוויון נגישות באינטרנט כי "לא יראו סטיה מעמידה בהוראות הנגישות , אלא אם כן נשלחה לחייב הודעה הדורשת ממנו לתקנה והחייב לא תיקנה בתוך זמן סביר אך לא יאוחר מ – 60 ימים מיום קבלת ההודעה". בהתאם, לאחר שהבאתי לידי ביטוי את כלל השיקולים כמפורט לעיל, הגעתי לכלל דעה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה.

לפיכך, ובנוסף, אני מורה על דחיית תביעתה האישית של המבקש ועל מחיקת בקשת האישור כנגד המשיבה ועל רקע האמור ועמדת הצדדים שמקובלת עליי, אני נעתר גם לבקשה להימנע מפרסום ומאיתור תובע או ב"כ חלופיים.